בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אורות התשובה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
4 דק' קריאה
פֶּרֶק ה
הֶכְרֵחִיּוּת מְצִיאוּת הַתְּשׁוּבָה וּפְעֻלָּתָהּ בָּאָדָם, בָּעוֹלָם וּבִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל
בריאות הנפש
א. הַתְּשׁוּבָה הִיא הַהַרְגָּשָׁה הַיּוֹתֵר בְּרִיאָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ•. נְשָׁמָה בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא מֻכְרַחַת הִיא לָבוֹא לִידֵי הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁל תְּשׁוּבָה, וְהִיא מַרְגֶּשֶׁת בָּהּ אֶת הָעֹנֶג הַטִּבְעִי הַיּוֹתֵר גָּדוֹל. פְּלִיטַת הֶחֳמָרִים הַמַּזִּיקִים• פּוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ הַטּוֹבָה וְהַמַּבְרִיאָה בַּגְּוִיָּה כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה בִּתְכוּנָתָהּ, וַהֲרָקָה רוּחָנִית• שֶׁל כָּל מַעֲשֶׂה רַע וְכָל רִשּׁוּמִים• רָעִים וּמְקֻלְקָלִים הַבָּאִים מִמֶּנּוּ, שֶׁל כָּל מַחֲשָׁבָה• רָעָה וְשֶׁל כָּל רִחוּק מֵהַתֹּכֶן הָאֲצִילִי הָאֱלֹהִי• בִּכְלָל, שֶׁהוּא יְסוֹד לְכָל רַע, לְכָל גַּסּוּת וְכִעוּר, מֻכְרַחַת הִיא לָבוֹא, כְּשֶׁהָאוֹרְגָּן• בָּרִיא מִצִּדּוֹ הָרוּחָנִי וְהַגַּשְׁמִי יַחְדָיו.
התשובה מביאה להתגלות
ב. נֶגֶד• כָּל חֵלֶק שֶׁל כִּעוּר, שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִנִּשְׁמַת הָאָדָם עַל יְדֵי הַסְכָּמָתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל אוֹר הַתְּשׁוּבָה•, מִתְגַּלִּים עוֹלָמוֹת מְלֵאִים בִּבְהִירוּתָם הָעֶלְיוֹנָה בְּקֶרֶב נִשְׁמָתוֹ. כָּל הַעֲבָרַת חֵטְא דּוֹמָה לַהֲסָרַת דָּבָר הַחוֹצֵץ מֵעַל הָעַיִן הָרוֹאָה, וְאֹפֶק-רְאִיָּה שָׁלֵם מִתְגַּלֶּה, אוֹר מֶרְחֲבֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם.
הכרח תשובת העולם
ג. הָעוֹלָם מֻכְרָח הוּא לָבוֹא לִידֵי תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אֵין הָעוֹלָם דָּבָר עוֹמֵד עַל מַצָּב אֶחָד, כִּי-אִם הוֹלֵךְ הוּא וּמִתְפַּתֵּחַ*, וְהַהִתְפַּתְּחוּת הָאֲמִתִּית הַשְּׁלֵמָה מֻכְרַחַת הִיא לְהָבִיא לוֹ אֶת הַבְּרִיאוּת הַגְּמוּרָה, הַחָמְרִית וְהָרוּחָנִית, וְהִיא תָּבִיא אֶת אוֹר חַיֵּי הַתְּשׁוּבָה עִמָּהּ.
התשובה מפתחת ומעדנת את העולם
ד. רוּחַ הַתְּשׁוּבָה מְרַחֵף בָּעוֹלָם• וְהוּא נוֹתֵן לוֹ אֶת עִקַּר צִבְיוֹנוֹ• וּדְחִיפַת הִתְפַּתְּחוּתוֹ, וּבְרֵיחַ בְּשָׂמָיו• הוּא מְעַדֵּן אוֹתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ אֶת כָּל כִּשְׁרוֹן יָפְיוֹ וַהֲדָרוֹ.
מחלת העקשנות
ה. הָעַקְשָׁנוּת לַעֲמֹד תָּמִיד בְּדֵעָה אַחַת• וּלְהִתָּמֵךְ בָּהּ בְּחֶבְלֵי הַחַטָּאת* שֶׁנַּעֲשׂוּ לְמִנְהָג•, בֵּין בְּמַעֲשִׂים, בֵּין בְּדֵעוֹת, הִיא מַחֲלָה הַבָּאָה מִתּוֹךְ שִׁקּוּעַ בְּעַבְדוּת קָשָׁה•, שֶׁאֵינָהּ מְנִיחָה אֶת אוֹר הַחֵרוּת שֶׁל הַתְּשׁוּבָה לְהָאִיר בְּעֹצֶם חֵילָהּ; כִּי הַתְּשׁוּבָה הִיא שׁוֹאֶפֶת לְחֹפֶשׁ מְקוֹרִי אֲמִתִּי שֶׁהוּא הַחֹפֶשׁ הָאֱלֹהִי, שֶׁאֵין עִמּוֹ שׁוּם עַבְדוּת.

___________________________
הַהַרְגָּשָׁה הַיּוֹתֵר בְּרִיאָה - היא סימן של בריאות נפשית ולא של חולשה. פְּלִיטַת הֶחֳמָרִים הַמַּזִּיקִים - תהליך העיכול להוצאת הפסולת מהגוף. וַהֲרָקָה רוּחָנִית... יַחְדָיו - כוונת המשפט היא: ריקון וניקוי של החלק הרוחני של האדם מן הרע שבו, מוכרח להתקיים במצב בריא. רִשּׁוּמִים - רשמים. שֶׁל כָּל מַחֲשָׁבָה וכו' - מוסב על 'הרקה רוחנית'. רִחוּק מֵהַתֹּכֶן הָאֲצִילִי הָאֱלֹהִי - התרחקות הנפש ממקורה האלוהי. כְּשֶׁהָאוֹרְגָּן - הגוף החי, האדם. נֶגֶד - כנגד. עַל יְדֵי הַסְכָּמָתוֹ הַפְּנִימִית שֶׁל אוֹר הַתְּשׁוּבָה - באמצעות הסכמתו להופעת אור התשובה שנמצא בפנימיותו. מְרַחֵף בָּעוֹלָם - שורר בעולם ומשפיע עליו. צִבְיוֹנוֹ - צורתו, תוכנו. וּבְרֵיחַ בְּשָׂמָיו - נמשל: השפעתו הפנימית שממנה נובעת הרגשה טובה. הָעַקְשָׁנוּת לַעֲמֹד תָּמִיד בְּדֵעָה אַחַת - קיבעון במחשבה מסוימת. לְמִנְהָג - הרגל. שִׁקּוּעַ בְּעַבְדוּת קָשָׁה - דפוס חיים קבוע שאינו נתון לשינוי.

ביאורים
למרות שהאדם בוחר לחזור בתשובה מרצונו החופשי, הוא בעצם מבטא את הצורך הטבעי של הנפש. רפואת הגוף מוכרת ומוחשית לנו, ועל ידי התבוננות בה נוכל להבין טוב יותר את רפואת הנפש, התשובה, שפעולתה נסתרת מאיתנו. הרפואה לא מחדשת דבר בגופו של האדם. היא מנקה ומסירה את הגורמים המזיקים שהתווספו לגוף, ומחזירה אותו למצבו המקורי, ללא עודפים מיותרים. השבת הגוף לצורתו הטבעית, הבראשיתית, היא היצירה הגדולה של הרפואה. בדומה לה, גם התשובה לא מוסיפה ומעמיסה על נפש האדם. אדרבה, היא רק מסייעת לו להשיל מעליו שכבות של לכלוך מוסרי ולהיפטר מהרגלים לא רצויים. במשך הזמן, האדם קנה לעצמו דרכי פעולה שלא מתאימות לו, והתשובה מחזירה אותו לנקודת הראשית הטהורה, וגואלת אותו מכל השעבודים שאליהם הוא התמכר. כמו שהרפואה היא פעולה הכרחית שנגזרת מהמבנה הטבעי של הגוף, כך התשובה היא פועל יוצא של התכונה הטבעית הבסיסית של הנפש. החטאים לא פוגמים רק בעולם הנפש של האדם אלא גם בעולם הדעת. הכישרון השכלי של האדם וכוח התבונה שבו משקפים את המדרגה הרוחנית שבה הוא מצוי. האדם קולט, מפרש ומעבד את המציאות הגלויה שהוא נפגש עמה, לפי עולם המושגים שלו והעניינים הקרובים ללבו. התשובה עורכת ניקוי מערכתי בתוך האדם, ומאפשרת לו להגיע להישגים גבוהים הרבה יותר גם בתחום הדעה וההשגה הרוחנית.
התשובה קדמה לעולם, ולכן היא גם ניצבת בסופו. השורש של העולם, מבטא את התכנית והמטרה שלשמה נוצר העולם, ולכן מן ההכרח שהוא יחתור לממש אותה ללא הרף עד שלבסוף יגיע לייעודו. הדחף הבלתי פוסק של האנושות בכללה לקדם את העולם ולשכלל אותו, בכל דרך, בכל מובן ובכל תחום, בטכנולוגיה וברפואה, בתרבות ובחינוך, בערכים ובמוסר, בעיצוב וביופי, נובעת מהשאיפה הכמוסה להתעלות, להתקדם ולמצות את הכוחות והכישרונות עד תומם. התשובה היא מנוע אנרגיה רב עוצמה שמאיץ באדם לשאוף לשלמות בלתי פוסקת, לעבר האין סוף. לא רק ההתפתחות הערכית, אלא גם ההתפתחות החומרית נובעת מהרצון להכין כלים נאים ומרווחים שיעניקו מרחב ותעצומות לאורות הגדולים שיתגלו. נפש בריאה בגוף בריא.
התשובה נותנת לאדם חופש וחירות אמיתית, שמשחררת אותו ממקובעות. לפעמים נוח להתרגל לשגרה המוכרת, למחשבות שטחיות, כתוצאה מעצלות מחשבתית. קיים גם חשש להיחשף לרעיונות עומק שעלולים לשבור את תפיסת העולם הפשוטה. יש רתיעה מלהציב יעדים חדשים, להעלות את הרף ולדרוש מעצמנו יותר, ובמקום זאת מסתפקים במועט במקום שלא צריך. התשובה לא מטפלת רק בשלילה אלא גם בדברים חיוביים שצריך לטפח, לשכלל ולהעצים.

הרחבות
* הירידה והעליה
הוֹלֵךְ הוּא וּמִתְפַּתֵּחַ. הרמח"ל כותב "כל יום ויום שעובר נמצא העולם קרב יותר אל שלמותו", כי הקב"ה מנהיג את העולם למצבו השלם [דעת תבונות מח]. ההתפתחות שעליה מדבר הרב קוק היא שיבה אל ההתחלה בצורה שלמה יותר. הרב מסביר שכל תהליך בעולם מגיע קודם כל על ידי ירידה של רעיון רוחני לעולם הגשמי, שכתוצאה מהמפגש ביניהם הרעיון מגיע לדרגה שפלה מאד. אחרי הירידה מגיע שלב ההתרוממות – התפתחות אל הרעיון המקורי באופן שהעולם מכיל אותו. למשל, המוסר האנושי הולך ומתפתח, ויש בו התקדמות במישור הפרטי והכללי. יש לנו מבט אופטימי על המציאות, אנחנו מאמינים בגאולה השלמה של העולם [אורות הקודש ב, מאמר חמישי, ו; יט].
* הימשכות אחר החטא
בְּחֶבְלֵי הַחַטָּאת. הגמרא מביאה מדרש על הפסוק "הוי מושכי העוון בחבלי השווא, וכעבות העגלה חטאה" [ישעיה ה, יח]: "אמר רבי יוסי: יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא (קורי עכביש) ולבסוף דומה לעבות העגלה" [סוכה נב, א]. לפני שהאדם הורגל בחטא קל לו להתנתק ממנו, הקשר אל החטא חלש כחוט דק שאינו יכול למשוך. אולם ככל שהאדם מתרגל יותר לחטא מתעבה גם החוט עד שנהיה לחבל חזק (עבות) שיכול למשוך גם עגלה.

שאלות לדיון
א. איך ניתן לראות את מה שהרב קוק מתאר, שרוח התשובה נותן את עיקר הצביון לעולם?
ב. מהו שורש ההבדל בין עבדות לחופש?
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il