בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – 90 שניות על הרמב"ם היומי
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
4 דק' קריאה
פרק א
כיצד התחילה עבודה זרה בעולם? בתחילה חשבו שרצון הבורא לחלוק כבוד גם לשמש ולכוכבים. לאחר זמן החלו לעשות צורות בדמות הכוכבים ולעבוד להן, ולאחר זמן התחילו להאמין שיש כוחות לצורה עצמה או לכוכב עצמו, ורק חכמים בודדים הכירו את ה', עד אברהם אבינו. אברהם הבין מדעתו שלא ייתכן שאין בורא ומנהיג לעולם, הכיר את ה' מדעתו, והתחיל להפיץ את שם ה'.

נקודה להרחבה:
הרמב''ם כותב (ע''פ המדרש) שאברהם הכיר את בוראו בן ארבעים. הראב''ד מביא שיש מדרש אחר האומר שאברהם הכיר את בוראו בן שלוש. נראה שהרמב''ם בחר דווקא במדרש שהיה אברהם בן ארבעים כדי להדגיש שהכרת הבורא יכולה להגיע מתוך חשיבה רציונלית בלבד (מה שודאי אינו אפשרי בגיל שלוש).

פרק ב
אסור לעבוד עבודה זרה גם אם העובד מבין שה' הוא הבורא, והוא עובד את הכוכב רק כמתווך בינו ובין ה'. אסור אפילו לקרוא בספרי עבודת כוכבים, או בכלל לחשוב מחשבות הגורמות לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה, משום שלא בכל אדם יש דעת להשיג את האמת על בוריה.
המגדף (מקלל את ה') דומה לעובד עבודה זרה, משום ששניהם כופרים בעיקר, ולפיכך שניהם נתלים לאחר מיתתם. מגדף חייב רק כאשר הזכיר שם אדנות או הויה, וקילל אותו באחד מן השמות שאינם נמחקים. כל השומע אדם שמקלל את ה', אפילו בכינוי, חייב לקרוע את בגדיו.

נקודות להרחבה:
1) הרמב''ם אומר שאף פנייה לישות מסוימת כתיווך בין האדם לבין ה' היא ע''ז. דין זה הוא הבסיס לוויכוח גדול בין חכמי ישראל האם מותר לומר פיוטים שיש בהם פנייה בבקשה למלאכים (כגון ''מכניסי רחמים'' או ''ברכוני לשלום'').
2) הרמב''ם כותב שהתרים אחר מחשבות לבם בסכלות דברים שאמרנו עד שנמצאו עוברים על גופי תורה להכעיס בשאט בנפש ביד רמה ואומרים שאין בזה עון אין מקבלים אותם בתשובה לעולם. דברים אלו עומדים בסתירה לכאורה למה שכתב בהלכות תשובה ''כל הרשעים והפושעים והמומרים וכיוצא בהם שחזרו בתשובה בין בגלוי בין במטמוניות מקבלים אותם שנאמר שובו בנים שובבים וכו'.'' התשובה היא שה' ודאי מקבל את תשובתם, אבל ההדרכה מבחינה חברתית היא לא להחזיק אותם כבעלי תשובה.

פרק ג
העבודות שחייבים עליהם סקילה אם עבד לע''ז הן: השתחוואה, שחיטה, הקטרה וניסוך. כמו כן חייב על כל ע''ז בעבודתה המיוחדת לה (כגון שזרק אבן למרקוליס), וכן אם קבלה עליו באלוה. אבל המנשק ע''ז או מנקה אותה וכדומה עובר בלאו. העובד ע''ז מאהבה (שאהב את הצורה הזאת) או מיראה (שחשש שתרע לו) פטור.
אסור לעשות פסל לשם ע''ז אפילו בשביל הגוי, ואסור שגוי יעשה עבורו פסל לשום ע''ז. וכן אסור לעשות פסל בצורת אדם אפילו לשם נוי, כאשר הצורה בולטת. ולצייר חמה ולבנה כוכבים מזלות ומלאכים אסור אפילו על הלוח.

נקודה להרחבה:
האחרונים דנו כיצד מותר לצייר ציורים של חמה ולבנה – יש שהתירו כאשר הציור הוא ללא צבע, או כאשר הצורה אינה שלמה. וכן יש שהתירו כאשר אין ממש דמיון לחמה ולבנה. עוד דנו לגבי ייצור וקניית בובות משחק בצורת אדם, ובעשיית דמות אריות על גבי ארון הקודש.

פרק ד
עיר שהדיחו אותה לעבוד ע''ז, ורובה עבד ע''ז, נקראת עיר הנידחת ודינה שונה מיחיד העובד ע''ז: דין העובדים בסייף (בניגוד ליחיד שבסקילה), דנים את העיר בבי''ד של שבעים ואחד (בניגוד ליחיד שבעשרים ושלושה), ושורפים את כל הממון שבעיר (גם ממונם של האנשים שלא עבדו ע''ז). הנהנה מממון זה הטעון שריפה – לוקה. לאחר ששרפו את העיר אסור לשוב ולבנותה.

נקודות להרחבה:
1) דעת הרמב''ם שקודם שדנים עיר הנידחת שולחים שני תלמידי חכמים להזהירה, ואם עשו תשובה אין דנים אותם. הראב''ד משיג וכותב שלא מצא שמועילה תשובה לעניין זה.
2) הרמב''ם כותב שכאשר העיר כולה עבדו ע''ז הורגים ''כל נפש אדם אשר בה לפי חרב טף ונשים''. הרמ''ה כתב על כך ''חלילה לאל מרשע וכי היכן מצינו קטן חייב שזה חייב''. ובאמת דבר זה שנוי במחלוקת בתוספתא. עוד תמה הרמ''ה על דברי הרמב''ם שהורגים את הנשים, שאם הנשים עבדו ע''ז הרי שהם חלק מעיר הנידחת, ואם לא עבדו – מדוע ייהרגו?

פרק ה
המסית אדם מישראל לעבוד עבודה זרה, חייב סקילה אף שהמוסת לא עבד עבודה זרה בפועל. אין המסית צריך התראה, וניתן גם להערים עליו ולהחביא עדים שיעידו על כך שהסית.
המתנבא בשם עבודת כוכבים, ונביא שמתנבא מה שלא ראה במראה הנבואה, ונביא האומר את נבואת חברו בשם עצמו – מיתתם בחנק, ודינם בבי''ד של שבעים ואחד.
הנודר והנשבע בשם עבודה זרה לוקה. וכן אסור לגרום לאחרים להישבע בשם עבודה זרה, או להזכיר שם של עבודה זרה שלא נזכר בתורה.

נקודה להרחבה:
המהר''ם שי''ק כתב שאסור לכתוב את השנים לפי המניין הלועזי, כיוון שהספירה היא ללידת אותו האיש, ויש כאן איסור של הזכרת עבודה זרה. אחרונים אחרים חולקים ומקלים מטעמים שונים – שכוונת הכותב היא למניין בעלמא ולא להזכיר את אותו האיש, וכן שהמניין כלל לא מתחיל מלידת אותו האיש.

פרק ו
העושה אוב וידעוני – מיני כשפים הגורמים להשמעת קולות – חייב סקילה. וכן המעביר מזרעו למולך – מוסר את בנו לכומר המעבירו בתוך האש (אך לא שורפו) – חייב סקילה.
אסור להקים מצבה – מבנה שמתקבצים סביבו – אפילו לצורך עבודת ה', שזו דרכם של עובדי ע''ז. וכן אסור להשתחוות – אפילו לה' – על גבי אבן, שזו דרכם של עובדי ע''ז. לכן נהגו בבתי הכנסת לשים דבר החוצץ בין פניו לבין האבן (אף שחיוב מלקות הוא רק על השתחוואה בפישוט ידיים ורגליים). בבית המקדש אין איסור, ומותר להשתחוות על אבן בפישוט ידיים ורגליים. כמו כן אסור לטעת עץ בכל העזרה, שזו דרכם של עובדי ע''ז לטעת עץ בצד המזבח. התורה הרחיבה את האיסור ואסרה לבנות כל מבנה עץ בבית המקדש.

נקודה להרחבה:
מפרשי התורה נחלקו בפירוש המונח ''אבן משכית'': רש''י פירש שהוא מלשון כיסוי (כמו סכך), שמכסים את הקרקע באבנים. אולם רשב''ם פירש שהוא מלשון ''שכה'', כלומר ראייה והסתכלות, והכוונה היא לאבן שיש עליה ציורים. ואונקלוס תרגם ''אבן סגדא''.



ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il