2. חשבון נפש במעשי האדם | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
זהירות וזריזות

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

6255

2 דק' קריאה • 5 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

מי שרוצה לחזק את אישיותו, לפתח את כוחותיו הנפשיים, הדבר הראשון שעליו לעשות הוא להכיר את עצמו, את הנהגותיו. להתבונן בהם ולבחון אותם, לראות מה טוב בהם - שאותו יש לחזק ולבסס, ומה לא טוב - שאותו צריך להרחיק ולתקן.
מי שאינו בוחן את עצמו ואת מעשיו - לא ידע את חסרונותיו ולא יוכל לתקנם. מי שאינו זהיר וער למהלכיו, הוא מפקיר את עצמו להשפעות חיצוניות ולנטיות נפשיות שונות, ונעשה עבד ליצרו.
לא כן המתבונן ומפקח על מעשיו. בעצם ההתבוננות הוא כבר שולט בעצמו, כי הוא מכיר את מצבו, וזה מביא אותו לכוון את עצמו לכיוון הנכון.

דרכי הבחינה בנויות על שתי הנחות:
א. הגדרה ברורה מה טוב ומה רע, מהו הטוב שיבחר בו ומהו הרע שצריך להתרחק ממנו.
הנחה ב': התבוננות בהנהגתו, במעשים שהוא עושה, לראות אם הם מהמעשים הטובים או מהרעים.
יש דברים טובים שאדם לא עושה אותם, לא מפני שקשה לעשות אותם, אלא פשוט מחוסר תשומת לב, ואילו שם לב - בקלות היה מתקן ועושה. יש דברים רעים שאדם עושה רק מפני שלא הרגיש שהם דברים רעים ואילו שם לב היה בודאי נמנע מלעשותם.

אדם - מחוסר תשומת לב, יכול לפעמים לפגוע בשני בדיבור או בהתנהגות, בלי שהוא הרגיש שעשה משהו פוגע, והשני נפגע ממנו ונעלב עד בוש, ואחר-כך הוא מתפלא מדוע השני מתרחק ממנו. ואילו ישב ושקל את דבריו, את יחסו לחברו, היה שם לב שיש בדבריו ובהתנהגותו משהו שיכול לפגוע, ומכאן ואילך היה נזהר.
זה יכול להיות ביחסים בין בנים להורים. לפעמים אדם לא שם לב שדיבורו וצורת התנהגותו אל הוריו לא נוחה להם. הם מבליגים והוא לא מרגיש שפגע בהם, זה בודאי לא טוב, והוא גם לא התכוון לכך, אבל זה שהוא לא התכוון לפגוע זה לא מספיק, שכן - הם נפגעו. מי שבוחן את מעשיו ושוקל אותם היטב, יוכל לעמוד על מישגים שכאלה ולתקן אותם. הרבה פעמים קל מאד לתקן, אלא פשוט אדם לא מודע לטעויות ולמשגים.

על כן, מי שרוצה לתקן את דרכיו - חייב להתבונן ולבחון את עצמו בכל מעשיו, כמו מנהל מפעל שיושב ובוחן שוב ושוב את דרכי עבודת המפעל, וקובע שעות מיוחדות לבחינת כל מחלקה, ומחפש לאתר כל תקלה ולתקן אותה. כך כל אדם צריך לקבוע לעצמו זמנים קבועים לחשבון נפש. וזה מה שאמרו חכמים: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון" - על כן יאמרו המושלים ביצרם: בואו ונחשוב חשבונו של עולם, הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. והוא מה שאמר הכתוב במשלי: "דרך רשעים כאפילה, לא ידעו במה יכשלו". ולעומתם החכמים נזהרים: "ערום ראה - רעה ונסתר, ופתיים עברו ונענשו" (משלי כב, ג), ואומר: "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'". אם-כן, הדבר הראשון בבניין עצמו הוא לא לברוח ולא להתעלם אלא לקחת את עצמו בידים.