ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
למעשה, התשובה על כך היא פשוטה מאד, עד שלא היה צריך לכותבה אלמלא היו טועים בכך רבים. דבריהם של חז"ל בנושאים מדעיים לא נאמרו ברוח הקודש או מפי המסורת, אלא התבססו על התפיסות המדעיות והטבעיות של חכמי האומות בני זמנם, או על חקירות משלהם. מכיוון שבאותו זמן רווחו תפיסות שגויות רבות בעולם, ואמצעי החקירה היו מוגבלים, הרי שגם חכמים הושפעו מכך והאמינו בדברים שגויים. השוואה בין הדעות המדעיות המופיעות בספרות חז"ל לבין התפיסות שרווחו בזמנם אצל חכמי האומות מראה בבירור את השפעתם של אלה על חכמי ישראל. בימינו, כאשר בזכות המחקר המדעי אנו מיטיבים להכיר את המציאות, אנו מסוגלים לעדכן את תפיסת עולמנו, ואין כל סיבה שנמשיך להיצמד לאמירותיהם המדעיות של חז"ל או ננסה להצדיק אותן בדרכים אפולוגטיות. אפשר לומר בפשטות: אכן, חכמים טעו בעניינים מדעיים.
אמירה זו אינה פוגעת בכהו זה בגדלותם או בקדושתם של חז"ל. גדולתם של התנאים, האמוראים ושאר חכמי ישראל נבעה מבקיאותם בתורה, ממדרגתם הרוחנית הגבוהה ומיראת שמים שלהם. אולם היותו של אדם צדיק, קדוש ותלמיד חכם, אין פירושה שכל סודות הפיזיקה והאסטרונומיה גלויים לפניו, או שכל מילה היוצאת מפיו נאמרת ברוח הקודש והוא אינו יכול לטעות. הראיה לכך, שגם גדולי התורה בזמננו, שאין חולק על חוכמתם וצדקותם, אינם בקיאים במדעי הטבע, וכאשר הם רוצים לברר סוגיה הקשורה להם הם אינם עושים זאת על פי רוח הקודש או עיון בכתובים, אלא מתייעצים עם מומחה בתחום. מדוע לחשוב אם כן שאצל חז"ל היו הדברים שונים? הרי הם עצמם מעידים פעמים רבות על ידיעות מדעיות שלמדו מחכמי אומות העולם, מרופאים, אסטרונומים וכדומה, ובשום מקום לא נמצא אף חכם שטען שאת ידיעותיו בנושאים אלה השיג ברוח הקודש.
באופן פרדוקסלי, דווקא השאיפה לרומם את דמותם של חכמים עלולה להוביל לכפירה. כאשר מציגים את חז"ל כמלאכי עליון שכל מילה שלהם קודש והם אינם יכולים לטעות, מביאים בכך את התלמידים להתנגשות חזיתית בין דברי חכמים לממצאי המדע, ומכיוון שאת ממצאי המדע לא יכול אדם רציונלי להכחיש - ייאלצו תלמידים אלה להגיע למסקנה שכל מה שלימדו אותם הוא שקר, ומתוך כך יגיעו לכפירה. לעומת זאת, אם יהיה ברור מראש שגדולתם של חז"ל היא בתורה וביראת שמים, אך בענייני מדע הם מתבססים על חכמי האומות ועלולים לטעות - לא תתעורר מראש כל סתירה או קושיה אמונית, ובמקום בו התבררה טעותם נאמר בפשטות שאכן טעו, ולא יהיה צורך לשפוך בשל כך את התינוק עם המים ולכפור בכל היהדות.
באדיבות "מכון ידעיה".
אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
