^ 1. נסקור בקצרה את כל המקומות בש"ס שהוזכר מיגו להדיא: בכתובות טז. נאמר מיגו ביחס לטענת בתולים, בב"ב מה: ע. – עא. דנים במיגו דהחזרתי, נאנסתי, בב"ב ע: ושבועות מה: דנים לגבי מיגו לאפטורי משבועה, בב"ב לב. הובא מיגו דיכל לומר שטר כשר, בסוגיה הידועה "שטרא זייפא", בב"מ פא: הובא דין מיגו נגד אנן סהדי, ובב"ב לא. ולג: הובא מיגו נגד עדים ממש, בב"ב לב: לג. מיגו נגד קול, ביבמות קיד:, קטו. מיגו ביחס לעגונה, ובכתובות כז., כז: גבי שבויה לכהן.
^ 2.אף שאנן סהדי ודאי עדיף ממיגו כדאיתא בכתובות כז:, מ"מ הכוונה במש"כ, לטעם הנאמנות.
^ 3.אמנם יש ראשונים שתירצו דלא אמרי' מיגו ממון לממון.
^ 4.והריב"ם ס"ל לדינא דלא אמרי', דהנה נחלקו הראשונים אם מקרי מיגו להוציא בשניים אוחזין, דהתוס' ב"מ ב. ד"ה וזה, כתבו בשם ריב"ם דהטוען חציה שלי אינו נאמן במיגו שהיה אומר כולה שלי, דלא אמרי' מיגו להוציא "דבחציו השני מוחזק זה כמו זה". אמנם עי' שם דהתוס' רי"ד שם פליג וז"ל: ואינו נראה לי תירוץ זה, שגם זה להחזיק הוא שכך הוא מחזיק בה כחבירו, ואם היה אומר כולה שלי הוה שקיל חציה אילולי מפני שהודה שחציה אינו שלו.
^ 5.עי' בזה במש"כ הכס"מ, ובהערת המל"מ ה"א מה שתמה על דבריו.