מחויבות בלי התכחשות | הרב עמית קדם | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

197

4 דק' קריאה

תהליך התשובה שלי התחיל בהרבה מובנים בהודו. עוד לא ידעתי שיבוא יום ואקרא לכך תהליך תשובה, אבל שם נפגשתי בפעם הראשונה עם עצמי, עם עולמות של נפש ורוח ועם החיפוש. לא חשבתי שאחזור לשם אי פעם, אך לאחר עשרים וחמש שנה מצאתי עצמי שוב נוסע לאותם מקומות והפעם בתור מעביר סדנאות 'דמיונובע' למטיילים ישראלים יחד עם אביתר בנאי.
הנסיעות הללו נשאו עמן הרבה חוויות וטלטלות, אך נדמה לי שברמה האישית המפגש החשוב ביותר התרחש כאשר מצאתי את עצמי יושב בתהליך של דמיונובע מול עמית בן ה-22. פתאום הבנתי באופן מוחשי את גודל הפער בין הבחור הצעיר, הצבעוני, המחפש והמבולבל ובין הבוגר המזוקן, עטור הפאות והמאפיר שאני היום. בשיח שהתפתח בינינו חוויתי עד כמה תהליך התשובה לא יוכל להיות שלם עד ששני החלקים הללו שבי יגלו מחדש את עומק הקשר שביניהם. כל אדם נושא בתוכו חלקים שונים ומגוונים, ולעיתים אף סותרים במבט ראשון. אצל בעל תשובה נראה שמגוון הדמויות הפנימיות דורש עבודה מורכבת ומאתגרת אף יותר מכל אדם אחר.
העבודה דרך הדמיון מאפשרת לנו להיפגש עם החלקים השונים בנפש. פעמים רבות הגדרנו את עצמנו בתור דמות מקובעת ומוגדרת שמרשה לעצמה להביא לידי ביטוי רק חלקים מצומצמים מאוד מתוך המרחב הגדול של הכוחות הפנימיים שנמצאים בתוכנו. אחד הצירים המרכזיים שדרכם ניתן ללמוד ולהיפגש עם מגוון החלקים השונים בנפש האדם הוא המפגש עם תקופות החיים השונות - ילדות, נערות, בגרות וכו'. כל גיל ותקופה מביאים עמן איכות שונה וייחודית - השחרור והרגש של הילד, האומץ הסקרנות של הנער, החשיבה של המבוגר.
קשיים והתמודדויות רבות נוצרים כשאנחנו מתכחשים לחלקים אלה בעקבות אירועי החיים, השראה תרבותית ועוד. בעלי תשובה יכולים יותר בקלות לזהות את חלקי העבר כלא רצויים בעקבות השינוי שעברו, ואז למעשה עשויים לאבד את טבעם וייחודם. לדוגמה, אותו צעיר חילוני יכול לקבל די מהר כרטיס יציאה בעקבות מעשיו. נוצר סביבו דימוי שלילי. כאשר בעל התשובה מתעלם ממנו, הוא גם מתעלם מהאיכויות הנפשיות שהוא אוחז.
במפגש שהתרחש ביני לבין עצמי - הצעיר בהודו בא לידי ביטוי אותו חלק של המטייל, המבקש, המחפש, אבל גם האבוד והמבולבל. לעומתו יעמוד החלק הבוגר שמצא את דרכו ופיתח כלים למפגש עם עצמו דרך התורה, אבל יכול להיות ששכח משהו בגיוון, בצבעוניות ובעוצמה של החיפוש. כאשר שתי הדמויות האלה נפגשו זו עם זו, למעשה שני חלקים בנפש שכבר הרבה זמן לא יצרו קשר ביניהם יכולים להישיר מבט זה אל זה ולשאול את עצמם מה החלק שכל אחד מביא לעולם שלי כיום.
הרבה פעמים במפגשים כאלה מתעוררים קונפליקטים, פערים וסתירות, אבל כשאנחנו לא מפחדים מהדיאלוג שמתפתח שם דרך הדמיון, נגלה את עומקה של הנפש. נגלה כיצד חלקים אלו באו מאותו שורש והם משלימים זה את זה ומביאים איתם הפריה של חשיבה, התחדשות ויצירתיות שאינן יכולות לקבל מקום אלא דרך המפגש בין החלקים השונים בתוך האדם עצמו.

סתירה תמידית
כפי שאמרנו, לא פעם תהליך התשובה, ובפרט בשלביו הראשונים, הביא עמו התכחשות לחלקים השונים המרכיבים את אישיותו של בעל התשובה. ככל שהתכחשות הייתה קיצונית יותר, כך החלקים הללו יפרצו בצורה בוטה יותר בשלבים המאוחרים של התשובה. האתגר העומד בפני בעל התשובה הוא ליצור חיבור בין חלקיו השונים, או בלשונו של רבי נחמן "שיהיה שלום לאדם במידותיו".
אחד המתחים העיקריים שנוצרים בחיפוש אחר השלום הזה הוא דווקא אל מול התורה. פעמים רבות ההתכחשות אל הרב-גוניות הפנימית הזאת הייתה מלווה בצלילה אל תוך עולם התורה. כאשר האדם מתעורר לאחר השלבים הראשונים של התשובה ומגלה כי הוא זנח חלקים שלמים בתוכו - הוא מזהה את ההתכחשות עם התורה. התגובה שמתעוררת בו עלולה להיות רתיעה מן התורה וממה שהיא מייצגת, וממילא תנועת החזרה אל החלקים הללו מלווה בהתרחקות מהתורה.
תהליך זה מתרחש בשנים האחרונות אצל לא מעט בעלי תשובה מהדורות הראשונים של תנועת התשובה. התשובה אז הייתה מלווה בכניסה אל העולם החרדי מתוך רצון להשתלבות טוטאלית תוך כדי הפניית עורף לעבר. אולם הדורות האחרונים של בעלי התשובה קורצו מזן שונה. רבים מהם בחרו להישאר במקומותיהם הטבעיים ולהמשיך את אורח חייהם הקודם, תוך כדי קבלת עול תורה ומצוות. נראה שאצלם השלום בין החלקים השונים נשמר בצורה פשוטה יותר. פעמים רבות הם עסוקים מאוד בעולם הנפש והרוח, אך לימוד התורה נשאר זנוח ולעיתים אף שטחי. מתמונת מצב זו נראה שהכניסה הרצינית אל עולם התורה וחיי הנפש הבריאים נמצאים בסתירה תמידית.
בפועל נראה כי דווקא התורה היא המאפשרת את האיזון האמיתי בין העולמות. תהליכים נפשיים ופנימיים בלי תורה נשארים לא פעם בגדר דמיונות לא מבוססים. אחד הביטויים של לימוד התורה הוא בירור המדמה. כאשר אדם רוכש לעצמו כלים תורניים של סברה ישרה ומחשבה בהירה, הוא מסוגל לגשת אל עולמותיו הפנימיים ממקום מאוזן הרבה יותר. פנימיות התורה והחסידות, שם נמצאות עיקר ההקבלות לעולם הנפש, דורשים גם הם לימוד בעיון. אדם שאינו יודע ללמוד בעיון ילביש על תורת החסידות את כל דמיונותיו הלא מבוררים ולא יחוש את הסתירה הנוצרת מכך.
היכולת לתרגם את ההקדמות של התורה לכלי עבודת נפש מעשיים דורשת בירור עדין ומדויק. בלי בירור כזה התוצאה תהיה עולם וירטואלי בעל סאונד של תורה, אך בלי כל אחיזה אמיתית ביסודות האמונה ועבודת ה'. בעל התשובה שמוצא את עצמו נקלע לעולם וירטואלי כזה, הולך ומאבד את החיות שלו בלימוד ובקיום התורה והמצוות. אובדן החיות עלול להחזיר אותו לחפש את חיותו במחוזות שהפנה להם עורף בעבר: עולמות של ניו אייג', סמים או תאוות אחרות.
תהליך התשובה דורש מהאדם למצוא בכל פעם מחדש את החיבורים בין התורה, עולמותיו הפנימיים וחיי המעשה שלו. חיבור עדין וחמקמק זה יכול לבוא רק מתוך מקום של חיפוש תמידי אחר הרלוונטיות של התורה אל תוך החיים, ויחד עם זאת מתוך קבלת עול פשוטה שאינה תלויה בחוויות של ריגוש והתלהבות. מסתבר שדברים אלו נכונים לכל מי שחפץ בעבודת ה', אך בכלל ובעיקר לבעל התשובה. אותו כוח פנימי של חיפוש שהניע אותו בתחילת דרכו הוא מתנה שאסור לו להפנות אליה עורף. במקביל למרחב החיפוש הזה עליו ליצור יציבות שלא חוששת גם משגרה אפורה ועבודה עקבית לטווח ארוך.
בעל תשובה שלא ייכנס ללימוד התורה מתוך מיצוי יכולותיו, יחסר את הכלי העיקרי לבירור עולם המדמה שלו. בלי הכלי הזה לא יוכל להיווצר שלום אמיתי בין כל חלקיו הפנימיים. מאידך גיסא, כניסה אל עולם התורה מתוך הזנחת העולם הפנימי תוביל לפיצול פנימי שיתבע את שלו ביום מן הימים. מציאת האיזון בין הקצוות הללו היא המסע האישי כל כך של אחד מאיתנו על כל טלטלותיו, משבריו וגילוייו המיוחדים.

מתוך העיתון בשבע