בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה
"... עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה..." קולות השירה הרעידו את הלבבות ונשמעו למרחקים. הקהל הגדול שהתאסף התרגש והמשיך לשיר עוד ועוד. כוס עטופה בנייר כסף הונחה על הרצפה, והרב, מסדר הקידושין קרא: "עתה ישבור החתן את הכוס זכר לחורבן בית מקדשינו." הכל השתתקו באחת והחתן הרים את רגלו והורידה במהירות על הכוס. אולם שום רעש לא נשמע, הכוס נשארה במקומה, רק החתן האדים במקצת. שוב הרים החתן את רגלו ובכל כוחו הוריד את רגלו, אך השקט רק הלך והעמיק. כך ניסה החתן את מזלו פעם, פעמיים ושלוש, אך דבר לא קרה. פניו האדומות של החתן עמדו כאלף עדים והעידו על הבושה שבקרבו. גם מהקהל נשמעו לחשושים רבים, שתרמו לא מעט לאדמימות שבפניו של החתן...
מסדר הקידושין רמז לרב מנחם, שהיה אחד העדים - שיסייע בעניין. בינתיים המשיכה החופה להתנהל כסדרה - רבנים נכבדים ובני משפחה קרובים הוזמנו אל תחת החופה לברך את שבע-הברכות. הרב מנחם רץ לתוך האולם וחיפש כוס אחרת שהחתן יוכל לשבור בקלות, אולם לדאבונו נוכח לדעת שכל הכוסות עשויים זכוכית קשה ביותר. הרב, שהיה נבוך לרגע, לא איבד את עשתונותיו ולאחר מבט ימינה ושמאלה הבריק במוחו רעיון נפלא. במהירות טיפס על סולם שניצב במסדרון, הוריד את אחת הנורות הדקיקות, עטפה בנייר כסף ורץ חזרה לחופה. במהירות הוחלפה הכוס בנורה מצופה כסף, כך שאיש מהקהל לא הבחין בשינוי.
מייד בסיום שבע-הברכות הרים החתן את רגלו וניפץ בקלות את הנורה. קריאות "מזל טוב!" נשמעו מכל עבר ומיד לאחר מכן פצחו בשירת "אם אשכחך" נרגשת. הרב מנחם הזדרז להושיט מטה את ידו, לקחת את ה'כוס' השבורה ולשומרה אצלו. החתן והכלה הובלו אחר כבוד בשירה ובריקודים לעבר האולם והם חיים באושר עד היום הזה; הם זכו כבר לראות את בניהם שוברים את הכוס תחת חופתם, אך עדיין אינם יודעים כיצד נראתה הכוס שלהם...
א. האם טוב עשה הרב מנחם שלקח את הנורה בלי רשות מבעלי האולם - ע"מ לחסוך בושה מהחתן?
ב. האם מותר לשבור נורה במקום המנהג הוותיק של שבירת כוס?

תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
א. טוב עשה הרב מנחם שלקח את הנורה ולא היה בכך חשש גזל, אך חייב לשלם עליה.
ליתר פירוט:
לדעת הש"ך מותר לאדם להשתמש בחפץ או באוכל של חבירו כאשר ברור לו בוודאות שחבירו יתרצה בדבר כאשר ישמע על כך. אולם לדעת התוספות הדבר אסור משום שבשעת הלקיחה הבעלים עוד לא הסכימו והלקיחה היתה באיסור (ראה חושן משפט שנח, ש"ך ס"ק א).
בעניננו, אף התוספות יודו שמותר היה לקחת את הנורה משום שבעל האולם מרוויח מכך שהרב לקח את הנורה שהרי רצונו הוא שאורחיו יקבלו שירות טוב וישמחו באולם וכך אכן היה בזכות הנורה שנלקחה ממנו.
ב. אמנם המנהג הוא לשבור כוס, כפי שעשה רב אשי ששבר כוס זכוכית לבנה בחתונה של בנו (ברכות לא.), מכל מקום במקרה הזה, שלא היה משהו אחר, ודאי שאין מניעה כלל לקחת נורה במקום כוס.
לסיכום:מצוה עשה הרב מנחם, אבל חייב לשלם לאולם.

הערה:בסיפור המקורי, הרב מנחם קיבל רשות מבעל האולם להשתמש בנורה ולא עשה זאת על דעת עצמו. נציין שהרב מנחם הוא הגאון הרב מנחם בורשטין שליט"א ומסדר הקידושין ששלח אותו לחפש פתרון היה מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל. אגב, התברר לנו כי הרב שפירא ידע מה מוחבא בתוך המפית, וסימן לרב מנחם להגישה לחתן.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il