בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
בפרשתנו נאמר "ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותלך לדרוש את ה'". כותב רש"י: "כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודת אלילים עשיו מפרכס לצאת".
מסופר על רבנו נחמן מברסלב זיע"א (אבניה ברזל, ל"ח): "פעם אחת היה בחתונה, והיה שם בדחן שהחליף את בגדיו פעם של רבי, ופעם של, להבדיל אלף הבדלות, כומר. אז אמר רבינו זצוק"ל: 'האט איז מען א מלאך, האט איז מען א גלח'. לאמור: כך הוא האדם, הנה הוא מלאך, והנה הוא כומר רח"ל".
עלול יהודי לחשוב שהוא שקרן או צבוע. שפעם הוא בוער לה', מתפלל ולומד, ולאחר מכן הוא כביכול הופך להיות ישות אחרת שרחוקה ממה שהיה לפני כן.
מסביר בעל 'הנתיבות שלום' מסלונים זיע"א (תולדות), שלכל אחד בתוכו יש נפש אלוקית ונפש בהמית. לכל אדם יש מלחמה ארוכה ומתמשכת בין הטוב לרע, לכל יהודי יש את ה'ויתרוצצו' שלו - יצר טוב שמושך אותו לקרבת ה' ולמעלות רוחניות, ויצר רע שמושך אותו לדברים נמוכים ושפלים.
ועל האדם לא להתפעל מכך, אלא לקבל את עצמו, להבין שכך ברא אותו הקב"ה על מנת שיתמודד, ילחם וינצח. ואם יצרו גבר עליו, יקום וימשיך בעבודת בוראו ויתקן מעשיו.
רבי נתן מברסלב זיע"א מסביר באופן עמוק (ליקוטי הלכות פסח, ט) שרוב רובם שעזבו את דרך התורה, לא מפני שהם כופרים במציאותו של בורא עולם, אלא מכיוון שאינם יכולים לחיות בשלום עם המתח והשוני שיש בתוכם, כי 'אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי'.
הם מרגישים צבועים ושקרנים מול העולם, שהנה הסביבה רואה אותם בעין טובה ויפה - מתפללים, לומדים תורה, יש להם מראה של יהודי ירא שמים וכו', ואינם יודעים את אשר מתרחש בתוכם ומחשבתם, לכן רוצים ללכת על פי ה'אמת', ולהסיר מעליהם כל סממן 'דתי' כדי שהפנימיות והחיצוניות שלהם יהיו שווים.
אבל, האמת היא שצריכים אנו ללמוד ממעשה רבקה אמנו - "ותלך לדרוש את ה'". היינו, המאבק הפנימי לא נועד להרחיק אותנו מה' יתברך, אלא להיפך, דווקא המקום של המתח והחיכוך מולידים אש שהיא התקרבות ותפילה לה', כפי שמסביר הרמב"ן שדרישה היא לשון תפילה.
רש"י מסביר 'ותלך לדרוש את ה'', שהכוונה היא "שיגיד לה מה יהיה בסופה". רבי נתן מספר (שיחות הר"ן סימן רפ"ו) שכשרבנו ציווה עליו להתחיל לקרב יהודים תחת כנפי השכינה, אמר לו רבי נחמן מעומק הלב תאמר להם רק מילה אחת - 'מה', 'מה יהיה באחריתך'. וזה לשונו:
"כלומר, לאחר כל הסכסוכים והבלבולים והמניעות והטענות ואמתלאות של שטות והבל שיש לרב בני אדם תרוצים של שקר על שרחוקים מהשם יתברך, אף על פי כן סוף כל סוף מה יהיה ממך, מה תעשה באחריתך ומה תשיב שלחך דבר. ומה אתה חושב, וכי אין אתה יודע שאתה גר בארץ הזאת וכל ימי שנותינו הבל וריק כצל עובר וכענן כלה וכו'".
ומסיים: "וכל זה אדם יודע היטב. ואם כן מה אתה חושב. שים לבך לדברים האלה היטב, והכניסם היטב בעמק לבך ואל תשליכם אחרי גוך. הפך בהם והפך בהם למען תהיה לך נפשך לשלל".
אנחנו נמצאים בתקופה שהעולם הטיפולי והאימון האישי נותנים חשיבות ומקום להכיל ולקבל את עצמנו כמכלול - לשמוח במעלות שלנו ולחבק את החולשות והכישלונות שלנו.
כמובן, לאור דבריהם של הרבי מסלונים ורבי נתן, זהו דבר מבורך ונכון. אבל צריכים לדעת להשתמש בהכלה והקבלה האישית בצורה ובריאה - לבחור להתקדם ולא להישאר במקום עם החסרונות.
המטרה היא שלא נוציא אנרגיות על נתונים חיצוניים ועל דברים שאין לנו בחירה ושליטה עליהם אלא להבין שנולדנו עם נפש אלוקית ונפש בהמית. וממילא, תהיה לנו יכולת ופניות נפשית לנתב את כוחותינו להשקיע בדברים שהם תחת שליטתנו ובחירתנו בבחינת 'ותלך לדרוש את ה''.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il