בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה 5 דק' צפיה

פתיחה


צום יום הכיפורים מתקרב, ובכל מקרה של מורכבות רפואית חשוב שכל אחד יברר האם הוא צריך לצום או דווקא אסור לו לצום והוא צריך לאכול? חשוב לברר גם מה הדין של אישה בהריון, יולדת או מניקה.


וגם כשההלכה היא שצריך לשתות לשיעורים – חשוב להבין מה זה אומר, ואיך בדיוק עושים זאת? 




בירור


החובה לצום ביום הכיפורים היא מהתורה, וגם חולים חייבים בצום זה. אמנם במקרים של סכנה – פיקוח נפש ואפילו ספק לפיקוח נפש – שם התורה מצווה "וחי בהם" ובהם החובה דווקא לאכול ולא לצום.


לכן, בכל מקרה של רקע רפואי חריג, וגם במקרים כמו אדם שמתאושש מניתוח, נוטל תרופות באופן קבוע, ועוד, חשוב מאוד לברר את הדין מראש בנחת לפני ערב יום הכיפורים.


איך מבררים?


ראשית כל יש לברר מבחינה רפואית מה המשמעות של צום לאדם כזה, ויש לברר זאת עם רופא ירא שמיים, או לכל הפחות רופא שמבין ומכבד את חשיבות הצום והלכותיו.


אחרי הבירור הרופאי, יש לגשת לרב עם ההערכה הרפואית, והוא יכריע האם לצום או לאכול, ואיך לאכול. תמיד טוב שיש לכם קשר עם רב שמכיר אתכם, ועדיף לשאול אותו, אבל אם צריך – מוזמנים להיעזר בקבוצות הוואצאפ שלנו באתר ישיבה, ולשאול את הרבנים המשיבים שם שישמחו לעזור.




מה הדין של אשה בהריון או יולדת?


ככלל אשה בהריון, וכן יולדת שעבר עליה שבוע מהלידה – מתענה כרגיל. אכן כדי שהצום יעבור בצורה בריאה, יש במקרים אלו להקפיד עוד יותר על שתייה ב48 השעות שלפני הצום. כמו כן החובה שלהם לצום יותר חשובה מצוות התפילה שלה ואפילו של הבעל, ולכן אם צריך היא תוותר על התפילה בבית הכנסת כדי שתוכל לצום, ולפעמים גם הבעל יצטרך לשמור על הילדים כדי לאפשר את הצום של אשתו.


אמנם אם מדובר על השבוע שמיד אחרי הלידה, וכן בכל מקרה חריג אחר כמו למשל: בתחילת הריון בהפריה חוץ גופית, או הריון שהגיע אחרי הפלה, מניקה שיודעת מהעבר שהצום פגע ביכולת שלה להניק, או אישה שבפועל מרגישה רע תוך כדי הצום – בכל המקרים הללו צריך לברר את העניין עם רופא ואחר כך עם רב, כמו שהסברנו קודם.




פעמים רבות הצום גורם לזירוז הלידה והתחלה של הופעת צירים. ככל ומדובר אחרי שבוע 37 להריון אין בכך כל סכנה, אלא שכאשר הצירים נעשים סדירים על היולדת להתחיל לשתות בכמויות גדולות כדי לחזק את גופה לקראת הלידה.






שיעורים


פעמים רבות ההוראה של הרב היא לאכול "לשיעורים", מה הכוונה?


העיקרון באכילה ושתייה לשיעורים, היא להימנע מאכילה מרובה תוך זמן קצר, אלא שותים או אוכלים כשיש בכך צורך רפואי, אך מקפידים שהיא תתפרס על פני זמן ממושך יותר.


איך עושים זאת בפועל?


אם מדובר על שתייה, יש להקפיד לא לשתות תוך 9 דקות נפח של מים שממלא צד אחד של הפה שלנו, אלא לשתות את הכמות הזו בזמן שנמשך יותר מ-9 דקות. איך נדע כמה מים נכנסים בצד אחד של הפה שלנו? לפני יום כיפור נמלא את כל הפה במים משני הצדדים, נירוק את המים לתוך כוס או בקבוק מדידה, ונחלק לחצי. הכמות שתצא לנו היא הכמות שיש להקפיד שלא לשתות תוך 9 דקות, אלא לחלק ולעצור את השתייה כך שתתפרס על זמן ארוך יותר.


אם אכן ההוראה היא לשתות, כדאי במידת האפשר לבחור לשתות מיץ ענבים ולא מים, שיש לו ערך תזונתי גבוה יותר.


אם ההוראה היא דווקא לאכול לשיעורים, במקום או בנוסף לשתייה, יש להקפיד שלא לאכול נפח של קופסת גפרורים תוך 9 דקות, אלא להאט ולעצור תוך כדי האכילה כדי שתתפרס על פני זמן ממושך יותר.


חשוב לזכור שהאכילה והשתייה לא מצטרפות אחת לשנייה, ולכן יש לחשב את ה-9 דקות לאכילה ולשתייה בצורה נפרדת.




דיני האוכל ביום הכיפורים


לאוכל ביום הכיפורים יש הלכות מיוחדות, האם ואיך נוטלים ידיים, וכן יש דינים מיוחדים לגבי הברכה האחרונה, ועל כך נפרט בכתבה שנמצאת כאן מתחת לסרטון.




[נזכיר בקצרה כמה מהלכות של אדם שאוכל ביום הכיפורים: למעשה לא מקדשים על יין. כשאוכלים לחם נוטלים ידיים על כל היד כרגיל (ואם אוכלים לשיעורים-לא מברכים על נטילת ידיים), ובברכת המזון כן אומרים "יעלה ויבוא" ואם חל בשבת – "רצה". אך אם אדם שכח ולא הזכיר זאת ביום הכיפורים – לא חוזר ומברך.


חשוב לציין שמי ששותה לשיעורים לא מברך ברכה אחרונה, ופעמים רבות גם האוכל לשיעורים מסופק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס ומספק לא מברך. 


בנוסף כאשר אדם משנה את מקומו לפעמים הוא צריך לברך ברכה ראשונה מחדש. כך קורה כאשר אדם שותה, או אוכל מאכלים שאינם לחם או מזונות, והוא יצא לא רק מחדר לחדר אלא יצא ממש מהמבנה החוצה.] 




סיום


לפעמים אדם שנצרך לאכול ביום הכיפורים, מרגיש צער ותחושה של פספוס. אבל באמת ההרגשה הזו לא נכונה. כמו שאדם שמל את בנו בשבת שמח בכך, למרות שפעולת הברית כרוכה בחילול שבת, כי הוא מבין שזו המצווה שמוטלת עליו כעת, כך ממש צריך להרגיש אדם שאוכל ביום הכיפורים, שבזה הוא מקיים את רצון הבורא בצורה המושלמת ביותר, והוא חלילה לא מפסיד שום דבר.




נזכה ביום הכיפורים לעבוד את ה' בשמחה, מי שצם – ישמח במצוות התענית, ומי שצריך לאכול – ישמח במצווה לשמור על בריאות הגוף, ובזכות כך נזכה בעזרת ה' לגמר חתימה טובה, ולשנה טובה בריאה ומבורכת.




1 תגובותב1 דיונים

  • ג גבריאל זינו |ז' תשרי תשפ"ד

    צום ביום כיפור לחולה פרקינסון

    אני חולה פרקינסון סובל מהפרעות הליכה, הפרעות במתן שתן וחרדות אני חייב לקחת כל 4 שעות כדור בכדי שאוכל ללכת סדר היום שלי: בשעה 7 בבוקר כדור סטלבו וכדור אמנטדין לפני לקיחת הכדורים קלטקס ופרוזק לחרדות אני חייב לאכול אחרת אני סובל מכאבים ברום הבטן ולא מתפקד לכן אני אוכל בשעה 11 לפנות הצהרים אני לוקח כדור סטלבו אוכל ואז נוטל כדור קלטקס ופרוזק, בשעה 3 אחהצ"ה אני נוטל כדור אמנטדין וכדור טמסלין לשיחרור השתן שנותר בשלפוחית עקב בעיות התרוקנות בנוסף אני לוקח כדור סטלבו בשעה 7 בערב אני לוקח כדור סטלבו בכדי שאוכל ללכת מה אני אמור לעשות ביום כיפור ???

ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il