בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

3 דק' קריאה
בפרשתנו נאמר "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", ומובא בספר 'הלקח והלבוב' שפסוק זה עולה בגימטריא 'יום השביעי'. מרמז על יום השבת שהוא מיוחד לקול של תורה ותפילה.
בימים אלו אנו נכנסים לחודש כסלו, ובספר יצירה מובא "המליך אות ס' וצר בו חודש כסלו". וכותב המדרש (אותיות דרבי עקיבא) שמהות האות ס' נובעת מהפסוק "סומך ה' לכל הנופלים".
ס' היא האות היחידה שמסובבת ומקיפה, ללמדנו שהקב"ה מסובב ומקיף את האדם בכל מקום ומצב שהוא- "אם אסק שמיים שם אתה והציעה שאול הנך".
הקב"ה תמיד נמצא עם יהודי, ה' יתברך לעולם לא עוזב אף אחד, כפי שנאמר "השוכן איתם בתוך טומאתם". האמונה בה' היא אור שמאירה את כל המחשכים.
מהי העצה שאדם יוכל להתחבר לבוראו מחדש ולצאת מכל המשברים והנפילות? 'הקל קול יעקב'! לא להתייאש מהצעקה לעולם, כפי שכותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א "העיקר הוא 'מבטן שאול שוועתי' ובוודאי יזכה להמשך הפסוק- 'שמעת קולי'".
על האדם להאמין בעצמו שעל ידי כל דיבור ודיבור של תורה ותפילה, ועל ידי קולות של געגוע והשתוקקות לה', מקדם הוא את יום ישועתו, ובוודאי סוף כל סוף יכנס לבטח לשערי הקדושה.
מוסיף בעל ספר 'הלקח והלבוב': "הקל קול יעקב" שווה לגימטריא של "סומך הוי-ה לכל הנופלים". כי אין עצה בעולם שיכולה לסמוך את האדם ולהרים אותו מטיט היון (קליפת מלכות יון) כמו תורה ותפילה, ואפילו מעט דמעט פועל את העבודה לטוב.
כל דיבור שמבטא רצון וגעגוע לה' יתברך בוודאי עושה פעולתו לטובה בעולם הזה ובעולם הבא, כפי שכותב הראי"ה קוק זצ"ל "אי אפשר כלל בלא תפלה וצעקה להוציא את אור הנשמה אל הפועל הגמור".
יהודי צריך להמשיך על עצמו בימי המעשה את העצה של הדיבור. להוציא בשפתיו את רצונותיו, כיסופיו, וגעגועיו להידבק באביו שבשמיים ולקיים "נפשי יצא בדברו".
בימות השבוע האדם עלול ליפול לשכחה, לשכוח מהתכלית עבור מה בא לעולם ומה הוא עושה פה, והעצה היא להמשיך על עצמו קדושת שבת- "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו".
כי על ידי הדיבור האדם מזכיר לעצמו את מעלתו הרמה, להזכיר לעצמי את קדושתי הנצחית, לזכור שיש בי נקודה טובה שאינה נפגמת אף פעם.
לזכור שכל דיבור בתורה הקדושה מדביקה אותי באין סוף ברוך הוא, ושיש בכוחה להחזיר לאדם את הצלם אלוקים שאבדה לו, 'כי יש בתורה כוח עליון להשיב נפש' (לשון האור החיים הקדוש).
לצערנו אנו רואים בחוש שמתקיים 'הידיים ידי עשו' וכבר אמרו חכמנו הקדושים "כשהקל קול יעקב אין הידיים ידי עשו". נקודת החוזק של עם ישראל היא התפילה כנאמר במדרש "אל תראי תולעת יעקב, מה תולעת כוחה בפיה, כך ישראל כוחם בפה".
הקב"ה מצפה לשמוע את קולם של בניו אהוביו, כלשון הפסוק בשיר השירים "השמיעני את קולך כי קולך ערב". רבנו הקדוש אומר שכל עת שיהודי בא לפניו יתברך ומפרש שיחתו, הקב"ה מבטל את 'ידי עשו' וממתיק גזרות מעם ישראל.
ומוסיף רבנו בליקוטי מוהר"ן כי כוחו של עשו נובע ממה שכתוב "וישא קלו ויבך". כל עניין הגלות הוא מכוח הבכי והדמעות של עשו, שעשו הגביה את קולו ועשה רעש גדול לבטל קולו של יעקב.
וממילא מובן שכדי לבטל את קולו של עשו הרשע, בני ישראל צריכים להגביר את 'הקל קול יעקב', שיהיה קולם עולה מבתי כנסיות ובתי מדרשות, כי כוח הדיבור של תורה ותפילה מבטל קולו של עשו. ומביא בעל 'הלקח והלבוב' רמז נפלא לדבר- 'וישא קלו' הוא אותה הגימטריה של 'הקל קול יעקב'.
סגולת שבת מאירה על היהודי את היכולת של דיבור- 'ודבר דבר'. צריכים אנו לחזק את הלימוד בלילי שבתות, שבת בבוקר ושבת אחר הצהריים, הן באמירת תהילים הן בשיעורי תורה.
כי זה עבודת יום השביעי שיתגבר בו 'הקל קול יעקב', כדי שלא יהיה ל'ידיים ידי עשו' אחיזה וקיום במשך השבוע, שהוא זמן מלאכה ועבודת כפיים. אלא הכול יהיה בקדושה ובטהרה, שגם שמתעסק בענייני חולין שפתותיו יהיו ממלמלות דיבורי תורה ותפילה.
יהי רצון שנזכה על ידי כך לקבל פני משיח צדקנו, שמובא מרבי נחמן מברסלב שמשיח אותיות מֵשִׁיחַ- לשון שיחה, ומשיח יכבוש את כל העולם בלי יריה אחת, רק ילמד אותנו את אומנות התפילה "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'".
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il