בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה
בכנס ירושלים, שעסק בנושא המדיה בדורנו, עלתה לדבר ד"ר תמר אלמוג, חוקרת מאוניברסיטת חיפה, אישה לא דתיה, שאמרה – "אני רוצה לדבר בזכות השבת ובזכות השעמום".
להפתעת הקהל, היא אמרה: "אדם שאין לו שעת שעמום ביום – אני לא מקנאה בו. לאחרונה שמתי לב שגם בבריכת שחייה, אנשים שוחים עם אוזניות. אני לא מבינה, יש לכם כבר שעה של שקט עם עצמכם – גם כאן אתם צריכים תקשורת חיצונית?
קחו לכם זמן לחשוב. האדם חייב להתנתק קצת. בנהיגה, בבישול, או סתם בכמה רגעי שעמום ולא-כלום...". (כלים ביד כלינו עמ' 37).
במבט ראשון, הקביעה שאדם חייב שעת שעמום, מנוגדת לדברי חז"ל, שלימדונו "הבטלה מביאה לידי שעמום", "הבטלה מביאה לידי זימה" (כתובות נט:).
אולם, האמת היא, ששעמום שמטרתו זמן פנוי, שמאפשר לאדם להרהר ולהעמיק בחייו, הוא דבר קריטי לבניית חיים של עומק, ולהינצל מעבירות.
הכיצד? לשם כך נעמיק מעט במצוות הציצית החותמת את פרשתנו. ציצית היא אחת מהמצוות הבודדות שהתורה מנמקת את טעמיה. וכך נצטווינו, "... וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה', ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". ראיית הציצית אמורה להחליף את ראיית העבירות, וכך הציצית מצילה אותנו מהעיניים, המסרסרות את האדם לעבירה.
כשנדקדק בלשון התורה, נגלה שהתורה שינתה במילותיה בין ראיית הציצית לראיית העבירות. את הציצית רואים, את העבירות תרים. מה ההבדל בין הרואה והתר?
על הרואה את הציצית נאמר - "תני בשם רבי מאיר: וראיתם אותם אין כתיב כאן, אלא וראיתם אותו, מגיד שכל המקיים מצוות ציצית כאילו מקבל פני שכינה. מגיד שהתכלת דומה לים, והים לעשבים, ועשבים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד" (ירושלמי ברכות, פ"א, ה"ב).
כשאדם רואה את הציצית הוא כביכול רואה את ה'. הכיצד, האדם מתחיל לחשוב ולהרהר בתכלת שבציצית, ויוצר שרשור ארוך של מחשבות הנשזרות זו בזו, התכלת מזכירה את הים, הים את העשבים וכו' עד שהוא נזכר בה'. ברור, שכדי שאדם יגיע לרצף כזה של מחשבות, עליו להתרכז בדבר, ולשזור את חוטי מחשבותיו. בראייה שטחית לא מגיעים לכך, אלא התורה מצווה אותנו לראות – להתבונן ולהעמיק.
ואכן, גם התורה עצמה, ולא רק חז"ל, מלמדת שהציצית מתחילה רצף של שלבים – "וראיתם אותו, וזכרתם... ועשיתם".
התר, לעומת זאת, דומה הוא לתייר. התייר מביט על הדברים במבט שטחי, הרץ במהירות וקופץ מדבר לדבר. התייר הוא גם אורח שמגיע למקום מבחוץ, לפיכך הוא חש חיצוני לדברים, ומחפש להביט בחיצוניותם ולא מעמיק בפנימיותם.
התייר לא מביט אל ה' ואל נשמת הדבר, הוא מביט רק בחיצוניות, וממילא נכשל בעבירות ובהנאות הרגעיות. ובנושא העיקרי של 'לא תתורו... אחרי עיניכם', שמירת העיניים מהסתכלות אסורה בנשים, הרי שהתייר מסתכל על האישה במבט שרואה רק את יופייה החיצוני, ותופס אותה כ'פלקט' וכ'תמונה יפה', ומתאווה להיכשל בעבירות.
הרואה, לעומתו, מבין שהקשר בין האיש לאישה הוא קשר בין נשמות, שבכוחם לבנות נצח, והיופי החיצוני הוא ביטוי ליופי פנימי. אדם כזה, זקוק ל'שעת שעמום', כדי להעמיק במחשבותיו, ולחפש את התכלת הדומה לים, שדומה לרקיע, שדומה לכסא הכבוד.
ובדורנו, עת המדיה תופסת כל הזמן את מחשבותינו, ומאיימת להפוך אותנו לתיירים, עלינו ללמוד להיות מהרואים, המעמיקים ובונים קשרים עמוקים בין איש לאשתו, ובין האדם לאלוקיו!
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il