ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית מדרש שאל את הרב לוח שנה ויקישיבה תרומות
לימוד יומי יום ב' כ"א אייר ה'תשפ"ה , 36 לעומר , סוף זמן קריאת שמע למגן אברהם 8:31
  • זמני היום בירושלים
  • הנץ החמה 5:40
  • סוף זמן קריאת שמע למגן אברהם 8:31
  • לזמנים במקומות נוספים

הקדשת הלימוד באתר

הקדש

בית המדרש

פרשת השבועסדרותספריהפסקי דיןבחן את עצמך

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
183
2 דק' קריאה • 11 דק' צפיה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

0:00 / 0:00

ולפי' המפרשים שאמרו כי תקנו אמת ויציב בשחרית ואמת ואמונה ערבית, מפני שהלילה הוא סימן לגלות שאנו יושבים בחשך ומצפים לאור הגאולה ולכך תקנו אמת ואמונה ערבית, בודאי יש לומר אהבת עולם דוקא בלילה, לומר גם כן כי הש"י אוהב אותנו אהבת עולם ואף בגלות אהבתו אמונה, וכמו שאנו אומרים אמת ואמונה שאנו מצפים לאור הגאולה ומאמינים בו יתברך שלא עזב אותנו, ג"כ אנו אומרים כי האהבה הזאת היא אהבת עולם ולא יעזוב אותנו לנצח, אבל הפי' כמו שאמרנו כי שייך אצל אמת ויציב אהבה רבה ואצל אמת ואמונה אהבת עולם, כי כל אמונה שלא ישקר לעולם היא נצחית:
בספרי (ואתחנן ו') ה' אלהינו על כל באי עולם ה' אחד לעולם הבא וכן הוא אומר והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. הוקשה להם מה שלא אמר הכתוב שמע ישראל ה' אלהינו אחד, ולמה הזכיר עוד השם לומר ה' אחד. ומפני זה בא ליישב דבר זה ואמר כי לכך לא אמר שמע ישראל ה' אלהינו אחד כי אין האחדות הוא מצד מה שהוא ית' אלהינו כי במה שהוא אלהינו ושמו מיוחד על ישראל אין נראה האחדות, כי אחדותו ית' מה שאין לו יתברך צירוף אל דבר ואלו מה שאמר אלהינו בשם הזה יש צרוף אלינו. ולכן צריך עוד לומר ה' אחד כי אחדותו בעצמו מבלי צרוף כלל. ומה שלא אמר שמע ישראל ה' אחד. שאז לא היה כאן מלכות שמים כי צריך לומר אלהינו לקבל עליו אלהותו. גם לא אמר שמע ישראל אלהינו ה' אחד, כי שם המיוחד בפרט נקרא על ישראל ולפיכך אמר שמע ישראל ה' אלהינו ור"ל השם המיוחד הוא אלהינו והוא ית' ה' אחד מצד עצמו, וזה יהיה נגלה לעתיד שאז יהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם המיוחד, אבל בעוה"ז אין נראה אחדות השם הזה רק לעתיד דכתיב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, וזהו אמתת פי' הכתוב. ומה שהיה קבלת מלכות שמים בלשון שמע ישראל ולא בלשון זה ה' אלהינו ה' אחד, מפני כי נקרא קבלת מלכותו, וכאשר ממליכין אותו על אומה כי הוא ית' מלך על עם לא על יחיד בלבד, והנה הוא מלך ישראל שהם אומה אחת והם ממליכים הש"י שהוא ית' אחד, וא"כ לא שייך לומר רק שמע ישראל ה' אלהינו שבזה ממליך הקדוש ברוך הוא על ישראל שהם אומה אחת. ומ"מ אין לומר ג"כ ה' אלהי ישראל אחד, כי יש לקבל האדם עליו מלכותו, ולא די רק אם אמר ה' אלהינו שבזה הוא מכניס עצמו לעם ישראל שעליהם מלכות הקדוש ברוך הוא, ואף שאין כל ישראל לפניו שייך לומר שמע ישראל לדבר כנגד ישראל ולומר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ובזה יתבאר לך כי במה שהקורא ק"ש הוא יחיד ואין מלכותו רק על כלל האומה אי אפשר לומר רק כך שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כאלו מדבר היחיד הזה שקורא ק"ש עם ישראל ומעיד כי הש"י אלהינו ה' אחד, ועוד כי קריאת שמע הוא כתוב בתורה וקורא כמו שכתוב בתורה ובזה ממליך הקדוש ברוך הוא עליו כאשר קורא הכתוב הזה, ואי אפשר רק שיאמר בלשון זה שמע ישראל שכך אמר משה לישראל:
דרך מערכת התגובות לא ניתן לשלוח שאלות לרב. לשליחת שאלה לחץ כאן
דרך מערכת התגובות לא ניתן לשלוח שאלות לרב. לשליחת שאלה לחץ כאן

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א (139)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
43 - נתיב העבודה - המשך פרק ז'
44 - נתיב העבודה - המשך פרק ז'
45 - נתיב העבודה - המשך פרק ז'
טען עוד
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים

רבנים בבית המדרש

ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

התחבר >

עכשיו באתר ישיבה

ספירת העומר והצורך בהתקדמות הדרגתית

ספירת העומר הכנה מתמדת למעמד קבלת תורה. אבל איפה מצאנו עניין בשבועות 'תמימות'? ומה מוסיפה הברכה על המצווה? הספירה היומיות מרים את מבטנו אל עבר המטרה

שיעורי וידאו

עוד באתר ישיבה

פרשת השבוע

יום ירושלים

יש לכם שאלה או הערה? כתבו לנו!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il