בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה 12 דק' צפיה
ברכה רביעית הטוב והמטיב, כבר בארנו למעלה ענין הברכה הזאת שנתקנה בבהמ"ז. ובגמרא בפרק שלשה שאכלו (מ"ה ע"ב) א"ר יוחנן הטוב והמטיב צריכה מלכות מאי קמ"ל כל ברכה שאין בה מלכות לא שמה ברכה והאמר ר' יוחנן חדא זימנא אמר ר' זירא לומר שצריכה שתי מלכיות חדא דידה וחדא דבונה ירושלים אי הכי נבעי תלתא חדא דבונה ירושלים וחדא דברכת הארץ כו' ה"ה דאפי' בונה ירושלים נמי לא צריך אלא כיון דאמר מלכות בית דוד לאו אורח ארעא שלא לומר מלכות שמים רב פפא אמר הכי קאמר צריכה שתי מלכיות לבד מדידה. ופירוש זה כיון שאמר מלכות בית דוד, לאו אורח ארעא שלא להזכיר מלכות שמים, ובבונה ירושלים אי אפשר להזכיר מלכות שמים דאין להזכיר מלכות שמים עם מלכות בשר ודם ולכך תקנו להזכיר אותו בהטוב והמטיב. ורב פפא סבר כי אף כנגד ברכת הארץ צריך להזכיר מלכות שמים, ומפני שהטוב והמטיב כוללת כל טובה שהוא מן הש"י, ולכך כיון שלא הזכיר מלכות בבונה ירושלי' משום דלאו אורח ארעא להזכיר מלכות שמים עם מלכות בשר ודם, לכך יש להזכיר כנגד זה מלכות שמים בהטוב והמטיב, אשר הטוב והמטיב כוללת כל טובה, ולכך מה שחסר מן ברכת בונה ירושלים ומן ברכת הארץ כולל אותו בהטוב והמטיב שהיא כוללת הכל, ותקנו שתי מלכיות בר מדידה עד שהם שלש מלכיות, ואלו הן ג' מלכיות ברוך אתה ה"א מלך העולם זו א', אבינו מלכנו ב', המלך הטוב ג'. ומקשין על נוסח שלנו בברכת רחם שאנו אומרים האל אבינו מלכנו רענו וכו' ואם כן כבר נזכר בברכת רחם מלכות שמים, ואם כן למה צריך להזכיר מלכות שמים בברכת הטוב והמטיב לומר אבינו מלכנו אדירנו וכו'. ואין זה קשיא דבברכת רחם לא נזכר אבינו מלכנו לשבח הש"י ולומר שהוא יתב' מלך שזהו נקרא הזכרת מלכות, רק שאנו אומרים כיון שאתה מלכנו ראוי על המלך שיהיה רענו זוננו פרנסנו ובשביל בקשת רענו זוננו הזכיר מלכנו ואין זה נקרא מלכות. אבל בברכת הטוב והמטיב שאמר אבינו מלכנו אדירנו בוראנו גואלינו יוצרנו קדושנו קדוש יעקב רוענו רועה ישראל (המלך הטוב והמטיב לכל) לא הזכיר שום בקשה, וכן המלך הטוב והמטיב לכל לא הזכיר שום בקשה רק שאומר שהוא יתברך מלך, וזה נקרא מלכות שבא לשבח השם יתברך שאתה מלך, רק אח"כ אמר אל שבכל יום ויום הוא הטיב וכו', וזה סמך על מה שהזכיר שם אל ולכך לא קשה מידי:
ובברכה זאת הזכיר עשרה שבחים האל א', אבינו ב', מלכנו ג', אדירנו ד', בוראנו ה', גואלנו ו', יוצרנו ז', קדושנו ח', רוענו רועה ישראל ט', המלך הטוב הוא עשירי. כי כבר אמרנו כי הברכה שהוא הטוב והמטיב היא ברכה עליונה על הכל במה שהוא יתברך טוב ומטיב לכל, ולכך עולה עשרה מדריגו' עד העשירי שהוא קודש לגמרי כי כל עשירי הוא קודש ומצד מדריגה זאת שהוא העשירי הוא טוב ומטיב לכל, והבן הדברים האלו מאד. ומפני שברכה זאת נתקנה על רבוי הטוב וכמו שאמר הטוב והמטיב שר"ל שהוא מטיב ברבוי טוב עד שהוא מטיב אל הכל, לכך מזכיר ג"כ שהטיב מן תמידית הטוב שהוא מטיב בעבר ובהוה ובעתיד. ושלש גמולות הם החסדים שגומל הש"י עם העולם, וכל דבר שהש"י עושה טובה נקרא זה שהטיב להם, וכאשר מציל את האדם מן הדבר שהוא צרה נקרא שגמל חסד אתו כמו (שם נ"ד ע"ב) ד' חייבין להודות.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il