- פרשת שבוע ותנ"ך
4982
כל ארצנו קדושה היא, ובימים אלה, חשוב שנעסוק בקדושתה וחשיבותה של העיר (ורצועת) עזה, ובמיוחד שיש לדברים אלו קשר הדוק לפרשתנו.
מצאנו בפרשתנו, שיצחק אבינו הצטווה שלא לצאת מגבולות ארצנו הקדושה, ולפיכך הלך בדרכו של אבינו אברהם, והתגורר בגרר. גרר, לפי המחקרים, שוכנת ליד רצועת עזה, באיזור רעים. (איזור שלאחרונה הפך, לצערנו, למוכר מאוד). על איזור זה נאבקו האבות שוב ושוב עם הפלישתים, וכפי שמציינת פרשתנו שיצחק שב וחופר את הבארות אשר חפר אברהם אביו ויסתמום פלישתים, וכפי שמופיע שיצחק חפר שלוש בארות, ועל השניים הראשונות רבו עימו הפלישתים, ורק בשלישית הניחו לו.
אומר על כך הרד"ק שם "וכל הספורים האלה בחפירות הבארות וקריאת השמות להודיע, כי בארץ ישראל המוחזקת היה חופר בארות כרצונו ואין מוחה בידו... וכל זה היה להם לאות ולסימן מה שיעדם האל לתת הארץ לזרעם, אבל פלשתים אף על פי שהיא מארץ ישראל לא הוחזקה בידם לפיכך רבו עמהם על הגבול, וכל זה להודיעם שלא תהיה מוחזקת בידם כלה אף על פי שחלקוה לא הוחזקה בידם עד באחרונה לימות המשיח...".
כלומר, האבות הקדושים נאבקו על איזור זה מפני שהוא חלק מארץ ישראל, אך באה התורה ללמדנו שמאבק זה ימשך לאורך כל הדורות עד ימות המשיח.
וכאן יש דבר מדהים, המלמד על חשיבותה של רצועת עזה לכל כיבוש הארץ ובניין ירושלים. התורה מספרת שאברהם ויצחק כרתו ברית עם אבימלך מלך גרר.
ובספר דברים (ב, כג) מסופר "והעוים היושבים בחצרים עד עזה, כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם". אונקלוס מתרגם את המילה 'חצרים' – 'רפיח', כלומר העוים הם עם שישב לאורך כל הרצועה מרפיח ועד עזה.
רש"י שם מבאר את הסיבה שהתורה מספרת לנו את הפרט הזה, "עוים מפלישתים הם... ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם, והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מותרים לקחתה מידם". נמצאנו למדים, שבעקבות הברית בין אברהם לאבימלך מלך גגר, לא יכולנו לכבוש את כל הרצועה, כי זרעו של אבימלך ישב בה, עד שבאו כפתורים והשמידום, וביכולתנו לנחול את הרצועה.
יותר מזה, הרמב"ן שם מביא שעניין זה עיכב את כל כניסת ישראל לארץ בזמן יציאת מצריים, וזו הסיבה שמיד עם היציאה, לא נכנסנו לארץ דרך הרצועה, ככתוב "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא", ש"ישראל לא הורישו פלשתים עד שעבר זמן השבועה, שמתו שלשה דורות מן הפלשתים באותה הארץ של אבימלך, וכן אמרו במדרש (מכילתא ריש בשלח), "כי קרוב הוא", קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך, עדיין נכדו קיים...".
יותר מזה, מהרד"ק על פי חז"ל (יהושע טו, סג) עולה, שבימי יהושע עם ישראל לא כבש את ירושלים, כי משפחה אחת מצאצאי אבימלך, ושמה יבוס, התגוררה בירושלים, מפני השבועה שנשבעו לאבימלך, עד שבימי דוד מת נכדו של אבימלך, והוא עלה וכבש את ירושלים.
נמצאנו למדים, ששחרור עזה הוא מפתח ומבוא לכיבוש ארצנו הקדושה כולה, ומתוך כך בעזרת ה' נזכה לשחרר את ירושלים בשלימות, ולבניין מקדשנו במהרה בימינו אמן!

יצחק אבינו – מידת הגבורה וההמשכיות
הרב אברהם מלמד | כ"ח חשוון תשפ"ה

קרוב אליך- פרשת תולדות
עלון מספר 532
רבנים שונים | כ"ז חשוון תשפ"ה

פרשת תולדות התשס"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ערב ר"ח כסלו, התשס"ה

כוחה של תפילה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות תשפ"ה
הרב משה חביב | כ"ח חשוון תשפ"ה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
למה ללמוד גמרא?
מה הייעוד של תורת הבנים?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
לקום מהתחתית של התחתית
הקשר בין ניצבים לראש השנה
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שתי דקות על בדיקת חמץ
דין זמן בגיטין
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
