בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה
מספרים, שפעם בא יהודי אל הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והראה לו שבכוונתו להדפיס את הפיוט הנשגב 'י-ה ריבון עולם', שחיבר רבי ישראל נג'ארה זצ"ל. ביקש הרב אליהו זצ"ל מהמדפיס, שיציין בצד הפיוט, שרבי ישראל נג'ארה היה רבה של העיר עזה, (והוא אף נקבר בה), כדי לפרסם בעם ישראל שהיה ישוב יהודי בעזה, והעיר היא חלק מארצנו הקדושה.
כל ארצנו קדושה היא, ובימים אלה, חשוב שנעסוק בקדושתה וחשיבותה של העיר (ורצועת) עזה, ובמיוחד שיש לדברים אלו קשר הדוק לפרשתנו.
מצאנו בפרשתנו, שיצחק אבינו הצטווה שלא לצאת מגבולות ארצנו הקדושה, ולפיכך הלך בדרכו של אבינו אברהם, והתגורר בגרר. גרר, לפי המחקרים, שוכנת ליד רצועת עזה, באיזור רעים. (איזור שלאחרונה הפך, לצערנו, למוכר מאוד). על איזור זה נאבקו האבות שוב ושוב עם הפלישתים, וכפי שמציינת פרשתנו שיצחק שב וחופר את הבארות אשר חפר אברהם אביו ויסתמום פלישתים, וכפי שמופיע שיצחק חפר שלוש בארות, ועל השניים הראשונות רבו עימו הפלישתים, ורק בשלישית הניחו לו.
אומר על כך הרד"ק שם "וכל הספורים האלה בחפירות הבארות וקריאת השמות להודיע, כי בארץ ישראל המוחזקת היה חופר בארות כרצונו ואין מוחה בידו... וכל זה היה להם לאות ולסימן מה שיעדם האל לתת הארץ לזרעם, אבל פלשתים אף על פי שהיא מארץ ישראל לא הוחזקה בידם לפיכך רבו עמהם על הגבול, וכל זה להודיעם שלא תהיה מוחזקת בידם כלה אף על פי שחלקוה לא הוחזקה בידם עד באחרונה לימות המשיח...".
כלומר, האבות הקדושים נאבקו על איזור זה מפני שהוא חלק מארץ ישראל, אך באה התורה ללמדנו שמאבק זה ימשך לאורך כל הדורות עד ימות המשיח.
וכאן יש דבר מדהים, המלמד על חשיבותה של רצועת עזה לכל כיבוש הארץ ובניין ירושלים. התורה מספרת שאברהם ויצחק כרתו ברית עם אבימלך מלך גרר.
ובספר דברים (ב, כג) מסופר "והעוים היושבים בחצרים עד עזה, כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם". אונקלוס מתרגם את המילה 'חצרים' – 'רפיח', כלומר העוים הם עם שישב לאורך כל הרצועה מרפיח ועד עזה.
רש"י שם מבאר את הסיבה שהתורה מספרת לנו את הפרט הזה, "עוים מפלישתים הם... ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם, והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מותרים לקחתה מידם". נמצאנו למדים, שבעקבות הברית בין אברהם לאבימלך מלך גגר, לא יכולנו לכבוש את כל הרצועה, כי זרעו של אבימלך ישב בה, עד שבאו כפתורים והשמידום, וביכולתנו לנחול את הרצועה.
יותר מזה, הרמב"ן שם מביא שעניין זה עיכב את כל כניסת ישראל לארץ בזמן יציאת מצריים, וזו הסיבה שמיד עם היציאה, לא נכנסנו לארץ דרך הרצועה, ככתוב "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא", ש"ישראל לא הורישו פלשתים עד שעבר זמן השבועה, שמתו שלשה דורות מן הפלשתים באותה הארץ של אבימלך, וכן אמרו במדרש (מכילתא ריש בשלח), "כי קרוב הוא", קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך, עדיין נכדו קיים...".
יותר מזה, מהרד"ק על פי חז"ל (יהושע טו, סג) עולה, שבימי יהושע עם ישראל לא כבש את ירושלים, כי משפחה אחת מצאצאי אבימלך, ושמה יבוס, התגוררה בירושלים, מפני השבועה שנשבעו לאבימלך, עד שבימי דוד מת נכדו של אבימלך, והוא עלה וכבש את ירושלים.
נמצאנו למדים, ששחרור עזה הוא מפתח ומבוא לכיבוש ארצנו הקדושה כולה, ומתוך כך בעזרת ה' נזכה לשחרר את ירושלים בשלימות, ולבניין מקדשנו במהרה בימינו אמן!
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il