בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
סדר הברכות מג"ע א"ש הוא כלל הלכתי המנחה את סדר הקדימות של ברכות כשיש לפנינו סוגי מזון שונים ואנו רוצים לאכול מהם. הסדר מבוסס על דיני הקדימות בברכות כפי שמובא בגמרא ובפוסקים, והוא קיצור למילים:

מוציא,מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל.

פירוט הסדר:
מוציא – ברכת "המוציא לחם מן הארץ" קודמת לכל שאר הברכות, מכיוון שהיא נחשבת לברכה החשובה ביותר וקשורה בלחם, שהוא המזון המרכזי של האדם.
מזונות – ברכת "בורא מיני מזונות" נאמרת על מאכלים המבוססים על דגנים שאינם לחם, כמו עוגות, עוגיות ופסטה. ברכה זו קודמת לברכות אחרות לאחר "המוציא".
גפן – ברכת "בורא פרי הגפן" (על יין) באה לאחר "המוציא", שכן יין נחשב למשקה חשוב ומיוחד שמקדשים עליו בשבתות ובחגים.
עץ – ברכת "בורא פרי העץ" (על פירות הגדלים על עצים) באה אחרי ברכת "הגפן". לדוגמה, תפוחים, תפוזים, תמרים וכדומה.
אדמה – ברכת "בורא פרי האדמה" (על פירות הגדלים מהקרקע שאינם עצים) באה לאחר "עץ". לדוגמה, ירקות ותפוחי אדמה.
שהכל – ברכת "שהכל נהיה בדברו" היא הברכה הכללית, הנאמרת על דברים שאינם משתייכים לקטגוריות הקודמות, ולכן היא האחרונה בסדר הקדימות.


לכל ברכה יש 'כוונה' משלה:
מזונות-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מיני מזונות
תפילה לפרנסה:
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שיהיו מזונותי ופנרסתי ומזונות ופרנסת בני ביני עם מזונות ופרנסת כל עמך בית ישראל, מוכתרים ומאומתים לידך המלאה והפתוחה, הקדושה והרחבה, ותהא מלאכתי וכל עסקיי לברכה ולא לעניות, לחיים ולא למוות, ותזכני שלא יתחלל שם שמיים על ידי, ואהיה מן המועילים והמשפיעים טוב לכל אדם, תמיד, ותמלא ידי מברכותיך ושבענו מטובך, כמו שעשית ליוצאי מצריים, כי אתה ברכת ומברך לעולם, עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, לא ייתן לעולם מוט לצדיק, ואתן הנשמות הקדושות והטהורות, העתירו אל ה' בעדי ובגללי, ירים קרני ויגביה מזלי, למען אוכל לעובדו בלבב שלם כל ימי העולם. אמן

גפן-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן
תפילה למציאת בן זוג:
יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ולוקי אבותי, שתמציא לי ברחמיך הרבים ובחסדך הגדולים את זיווגי הראוי לי בזמנו, זיווג הגון הראוי להוליד תלמיד חכם גדול
בתורה וביראה, מזרע צדיקים ואנשי אמת ויראת חטא, כמו שהמצאת זווגו לאדם הראשון, לאברהם, יצחק, יעקב ומשה, כל אחד זיווגו בעיתו ובזמנו
אותו איש שתמציא לי, לזיווגי, יהא איש טוב, איש נאה במעשיו, בעל מעשים טובים, בעל חן, איש משכיר וירא אלוקים, רודף צדקה וגומל חסד. ולא יהיה
בו שמץ פסול, מום ופגם. ולא יהיה כעסן ורגזן, רק בעל ענווה ונמיכות רוח בריא ובעל כח. ואל יעכב אכזריות הבריות ושונאים ומחשבותיהם ותחבולותיהם לעכב את בן זיווגי הראוי לי. יהי לרצון אמרי פי והגיון לבניך לפניך, ה' צורי וגואלי.

עץ-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ
תפילה לזרע קודש
אבינו אב הרחמן, שמע תפילתנו ותאזין שוועתנו, שיהיו כל העקרות נפקדות חיש קל מהרה, וילדו ברחמיך בנים חיים וקיימים. ויתרבו עמך בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. וכשם שגברו רחמיך על אבינו הראשון, אחד היה אברהם אבינו ואשתו שרה אמנו אשר זכרתם לטובה, ותפקדם לעת זקנותם ונתת להם את יצחק, והבטחתם להרבות זרעו ככוכבי השמיים. כן יהמו נא מעיך ורחמיך על כל עקרות עמך בית ישראל, אשר עיניהם תלויות אליך, לבד שתתן להם זרע של קיימא לעבודתך וליראתך. רחם עליהם למענך, ופקדם לטובה. ומלא משאלותם ברחמים, ותעתר להם ותשמע תפילתם. ותתן להם הריון חיש קל מהרה, ויזכו להוליד זרע של קיימא וישמחו אביהם ואמם בהם ויזכו לגדלם לתורה לחופה ולמעשים טובים לאורך ימים ושנים טובות. אמן.

אדמה-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה
תפילה לבריאות
יהי רצון מלפניך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתתמלא רחמים עלינו, עשה למען אבותינו הקדושים, אברהם איש החסד, יצחק נאזר בגבורה, יעקב כליל
תפארת, ותבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות, ובצל כנפיך תסתירנו. ונהיה בריאים בכל איברינו וגידנו, ותשמרנו מכל צרה ומכל פחת ומכל חולי, ותצילנו מכל מיני כישוף ומבלבול הדעת. ואל ידווה לבנו, ואל יחשכו עינינו, ונהיה מיושבים בדעתנו, ותן בנו כח ובריאות לעבודתך וליראתך. ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים, ובכל אשר נפנה נשכיל, ובכל אשר נעשה נצליח, אמן כן יהי רצון. יהי חסדך ה' עלינו כאשר ייחלנו לך, הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו, ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עליי.

שהכל-
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהייה בדברו
תפילה לשמירה והצלחה בכל
יהי כבוד ה' לעולם. ישמח ה' במעשיו, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם.
המביט לארץ ותרעד. יגע בהרים ויעשנו. רומה את השמיים אלוקים, על כל הארץ כבודך.
יהי רצון מלפניך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתעשה למען רחמיך, ובזכות פסוקים אלו ושמות הקודש הרמוזים והמצורפים בהם, תרחם עלינו
ותצילנו מכל צרה, ותרצנו ברחמיך הרבים, אמן נצח סלה ועד.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il