20 שיעורים
הגדרת קרן – כוונה להזיק או משונה
ב"ק דף טו ע"ב
סקירת הגמרות מהן עולה לכאורה סתירה אם הגדרת קרן היא "משונה" או "כוונתו להזיק". הרמב"ם והתוס' נחלקו אם נחש שהכיש ברשות הרבים חייב, ולכאורה נחלקו מהי הגדרת קרן. יישובו של אבי העזרי את הסוגיות הסותרות. תליית ההגדרה במחלוקת אם חצי נזק הוא קנס או ממון.
הרב יאיר וסרטיל | כסליו תשפ"א
חצי נזק – קנס או ממון
ב"ק דף טו
מהו שורש מחלוקת האמוראים אם חצי נזק הינו קנס או ממון – מחלוקת במציאות אם שוורים בני שימור או מחלוקת בהגדרתם ההלכתית או שמא ברמת האחריות המוטלת על האדם. הבנת שיטת הרא"ש שלכאורה תולה במחלוקתם את השאלה אם הנזק בכלבא דאכל אמרי נחשב קרן או שן.
הרב יאיר וסרטיל | כסליו תשפ"א
פחת נבילה וטורח נבילה
ב"ק י ע"ב – יא ע"א
למה בפחת נבילה לא מחייבים את המזיק מטעם "קרנא דתורך קבירא ביה"? תירוץ התוס' והראב"ד. האם פוטרים את המזיק במקרה שהניזק יכול היה למנוע את הנזק. חקירת האפיקי ים אם המזיק חייב רק את ההפרש בין בהמה לנבילה או שחייב הכל והנבילה נחשבת לפירעון. קודם שנודע לניזק – האם הפחת למזיק משום שהנבילה שלו או משום שהפחת נגרם מחמתו?
הרב יאיר וסרטיל | כסלו תשפ"א
משמעות ארבע האבות לאחר הצד השווה
ב"ק ה ע"א – ו ע"ב
ב"ק ה ע"א – ו ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | חשוון תשפ"א
יסוד החיוב בממון המזיק
הקדמה למסכת ב"ק
חקירת האחרונים אם החיוב מטעם פשיעה בשמירה או מטעם בעלות ואחריות. מדוע המפקיר שורו לאחר שבח פטור? מחלוקת ר' שמעון שקופ והגרש"ז אוירבך. כשלא ידוע אם המזיק פשע – על מי חובת הראיה?
הרב יאיר וסרטיל | תשפ"א
מקור האיסור להזיק
הקדמה למסכת ב"ק
האם יש איסור להזיק או שהתורה רק חייבה לשלם על הנזק? באיזה איסור עובר המזיק? הראשונים והאחרונים חיפשו מקורות שונים לכך.
הרב יאיר וסרטיל | תשפ"א
שני קדרים
ב"ק דף לא
ב"ק דף לא
הרב יאיר וסרטיל | אייר תשע"ד
יסודות וגדרי החיוב בבור
ב"ק דפים כח-כט, מט ע"ב-נג ע"א
במה נחלקו רבי עקיבא ורבי ישמעאל לגבי מפקיר רשותו ולא בורו, ובמה נחלקו רב ושמואל במניח אבנו ברשות הרבים בלי להפקירה? ביאור המחלוקת בין רב לשמואל אם חייבים גם על חבטה או רק על הבל. חקירת הקהלות יעקב אם לאש המונחת בבור יש דין שור או אש – האם ההגדרה היא אינו הוך או אינו מזיק באופן פעיל? חקירת האחרונים אם החיוב בבור הוא מדין אדם המזיק על כך שגרם להתקיל חברו או מדין נזקי ממון.
הרב יאיר וסרטיל | אייר תשע"ד
עביד איניש דינא לנפשיה
ב"ק דפים כז ע"ב – כח ע"א
האם יש לאדם זכות להגנה עצמית או שכל דין ודברים בין אדם לחברו צריך להיעשות על ידי בית דין? האם זהו ספק ממוני או ספק איסורי? מה הדין כשאין לו ראיות? והאם מועיל לחטוף שלא בפני עדים וכך יהיה לו מיגו?
הרב יאיר וסרטיל | אייר תשע"ד
אדם מועד לעולם
דף כו ע"א
מחלוקת תוס', רמב"ן וריב"א אם אדם חייב אף באונסים גמורים ועיון בסייגי הרמב"ן אימתי בכל זאת פטור (מתעסק ברשות, ניזק פשע ועוד). שיטת הרמב"ם שמצד אחד מחייב באונסים ומאידך פוטר בשליבה שנפלה.
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ד
חזקת שור מועד ושאר חזקות – ב' או ג' פעמים
דפים כג ע"ב – כד ע"א
מחלוקת רבי ורשב"ג אם חזקה נעשית בשתי פעמים או בשלוש, והבנת הכרעת הגמרא להלכה אימתי פעמיים ואימתי שלוש. האם רבי מודה בשור המועד ומדוע. יישוב והבנת חילוק התוס' בין דיני ממונות לאיסורים. ביאור מחלוקת רבא ואביי לפי הסברי הראשונים השונים.
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ד
חזקת שור מועד – מהות החזקה
דפים כג ע"ב – כד ע"א
האם מהות החזקה היא גילוי טבע השור או שהנגיחות מרגילות ויוצרות לו טבע ליגח? התבוננות מתוך מחלוקת המהר"ם ורבנו פרץ לגבי אמירת "משיב הרוח" תשעים פעמים ברצף. ותירוץ הקשיים בדבריהם על פי הקהלות יעקב, הראי"ה קוק ועוד. נפקותות מהחקירה.
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ד
אשו משום חיציו או משום ממונו
דפים כב ע"א – כג ע"א
ביאור מחלוקת האמוראים אם אפשר לחייב על אש מטעם ממונו, לפי שיטת רש"י המצריך בעלות על הגחלת ולתוס' שאינו מצריך. האם החידוש שאשו משום חיציו הוא הרחבת אחריות האדם בדיני ממונות או התייחסות הלכתית גורפת בכל התחומים כגון הלכות שחיטה ודיני רוצח.
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ד
דין נהנה
דפים כ ע"א – כא ע"א
בירור האם החיוב בזה נהנה וזה חסר הוא תמורה על ההנאה או תשלום על נזק חברו, והבנת החילוק מדוע ב'לא חסר' פטור. ומתוך כך עיון במחלוקות לגבי גובה התשלום כשההנאה מרובה וההפסד מועט, אופן התשלום מעידית או זיבורית והאם כופים לכתחילה. מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר והבנת טעמיהם. חילוק הקצות בין דין נהנה לדין משתרשי.
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ד
פטור שן ורגל ברשות הרבים
דפים יט ע"א – כ ע"א
האם הפטור ברשות הרבים נובע ותלוי בסברא או שזו גזירת כתוב. סקירת הסוגיות מהן משמע שזו סברא לעומת הסוגיות מהן עולה שזו גזירת כתוב, ויישוב הרי"ף מהן. האם הסברא לפטור היא מצד אונס המזיק או מצד הניזק שפשע?
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ד
הקושר דליל לתרנגול חברו
דף יט ע"ב
מחלוקת רש"י ותוס' אם הקושר דליל לתרנגול והזיק בצרורות חייב מדין אש. מתי כח אחר המעורב בו מבטל את מעשה הראשון ופוטרו ומתי עדיין חייב מטעם אש? דברי החזון איש שגזירת מלך היא שבכל נזקי רגל אין לחייב גם מטעם אש. המכשיר נזק על ידי בהמת חברו נכנס תחת הבעלים.
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ד
בתר מעיקרא או בתר תבר מנא
ב"ק דפים יז ע"ב, כו ע"ב
הבנת שורש הספק אם הולכים בתר מעיקרא או בתר תבר מנא. האם מתייחסים לכלי כשבור ממש או רק מבחינה ממונית. שיטות הראשונים בהסבר דברי רבה – אם סבר שהולכים בתר מעיקרא או בתר תבר מנא. מחלוקת התוס' והקצות אם הולכים בתר מעיקרא גם בזורק חץ ויישוב הגר"ש שקופ.
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ד
צרורות
ב"ק דף יז ע"א – יט ע"א
בירור מהו טעם שמשלמים רק חצי נזק והצעת שלוש דרכים בכך. ביאור כל ספיקות הגמרא לאור דרכים אלו. שיטת הברכת שמואל והקונטרסי שיעורים שבנזקי ממון החיוב הוא רק על גוף הבהמה ולא על כוחה, ולכן צרורות נחשב כמזיק חדש שנוצר על ידי הבהמה.
הרב יאיר וסרטיל | כסלו תשע"ד
שומה לגנב, גזלן, מזיק ושואל
ב"ק יא ע"א
שתי דרכים בהבנת המחלוקת אם שמין לגנב. לדעת התוס' כאן הדיון הוא באופן אמצעי התשלום ולדעת הרשב"ם בפחת שברי כלי שניזוק, וברש"י ישנה סתירה. סקירת אמצעי התשלום הקבילים בנזיקין, פריעת הלוואה ותשלום שכר עבודה לפועל. אימתי אומרים ששווה כסף ככסף.
הרב יאיר וסרטיל | כסלו תשע"ד