760 שיעורים
ערב פסח שחל בשבת
כאשר י"ד בניסן חל בשבת, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן | ביום שישי שורפים את החמץ | כדי להספיק לסיים את אכילת החמץ בזמן, צריכים להתפלל שחרית מוקדם מהרגיל | אם שיירי החמץ מועטים מאוד, אפשר לבערם על ידי השלכתם לשירותים | מקיימים את הסעודה השלישית בבשר ודגים, או במיני פירות | יש להיזהר שלא להכין דבר משבת לחג
הרב אליעזר מלמד | ה' ניסן תשפ"ה
עניין הידור מצות ליל הסדר
צריך לשמור על המצות המיועדות לליל הסדר באופן מיוחד שלא יחמיצו | בליל הסדר נוהגים לדקדק ולאכול מצות ששמורות משעת קצירה | מצות מכונה כשרות לכתחילה לקיום מצוות אכילת מצה בליל הסדר | יש מהדרים לאכול דווקא מצות יד לשם מצווה | בשאר ימות הפסח יש הידור לאכול מצות שמורות משעת קצירה, מצד חשש חמץ | המצה באה להזכיר לנו את האמונה, ולכן כל תהליך עשייתה צריך להיעשות בשמירה גדולה
הרב אליעזר מלמד | כ"ז אדר תשפ"ה
ברכת מציב גבול אלמנה
הרואה בתי ישראל ביישובם, יברך 'מציב גבול אלמנה' | במשך שנות הגלות הקשה, אף שתמיד היו יהודים שגרו בארץ, לא בירכו על בתיהם ברכה זו | ביציאתם של בני היישוב הישן מחומות ירושלים ובעליית חובבי ציון, התחילו לברך ברכה זו על היישובים החדשים | לכתחילה טוב לברך 'מציב גבול אלמנה' תוך ראיית בית הכנסת שביישוב | אין מברכים בכל האזורים המיושבים כראוי בהמוני בית ישראל | יש לברך על בתים באזורים שעוד צריך להתאמץ כדי לקיים בהם את מצוות יישוב הארץ, כמו למשל בתים בגבול הצפון וסמוך לרצועת עזה, שלאחר שנעזבו למשך זמן, תושביהם חזרו לחיות בהם
הרב אליעזר מלמד | י"ט אדר תשפ"ה
זמן הסעודה בפורים שבערב שבת
כאשר פורים חל בערב שבת, נוהגים לכתחילה להתחיל את הסעודה לפני הצהריים | בדיעבד אפשר להתחיל אחרי הצהריים, ולסיים עד שקיעת החמה | מנהג נוסף הוא לחבר את סעודת פורים עם סעודת ליל שבת | שמחת פורים היא השמחה הגדולה ביותר | מצווה זו התקיימה גם כשעם ישראל היה בגלות קשה
הרב אליעזר מלמד | י"ג אדר תשפה
שמחת הפורים מאירה את כל השנה
עניינו של יום הפורים להעניק השראה לכל השנה | לפעמים מרוב רצון להוסיף שמחה מגדישים את הסאה, עד שכבר אין בכך שמחה | צריכים לחזור לבסיס, ולקיים את מצוות הפורים כהלכתה | כל הוספה מעבר לכך צריכה להתקיים רק אם היא מוסיפה שמחה | גם מצוות השתייה אינה צריכה לגרום צער לבני המשפחה | להלכה אין כיום דין עמלק, אבל העיקרון שצריך להכריע אויב אכזר לחלוטין נשאר על כנו
הרב אליעזר מלמד | ו' אדר תשפ"ה
יחס ההלכה לבודהיזם
רוב הבודהיסטים בתת היבשת ההודית סוגדים גם לפסלי בודהה, ולפיכך נחשבים לעובדי עבודה זרה בשיתוף | הבודהיזם עצמו עוסק בהרגעת יצריו של האדם ודרכו לחיים של שלווה, ופחות ביחס לאלוהים | לכן, אנשים רבים במערב שמאמצים מושגים ופרקטיקות בודהיסטיות, אינם מתייחסים לכך כדת ואינם נחשבים עובדי עבודה זרה
הרב אליעזר מלמד | כ"ט שבט תשפ"ה
היחס לדת ההינדית
הדת ההינדית היא בעלת מערכת אלילים מסועפת שאין כדוגמתה בעולם | מיסודות אמונת ישראל שהאלילות היא שקר ועבודת האלילים מזיקה לאדם | במסגרת ההינדואיזם התקיימו בעבר פולחנים של פריצות | מכל הדתות האליליות שקרסו אל מול האמת והאור ששפעו מאמונת ישראל דרך הדתות המונותאיסטיות, הדת ההינדית שרדה בחיוניות | למעשה, הדת ההינדית נחשבת עבודה זרה בשיתוף, ואסורה כמו עבודה זרה גמורה | האלילים וכל תשמישיהם, נויים והקורבנות שמקריבים לפניהם אסורים בהנאה
הרב אליעזר מלמד | כ"ב שבט תשפ"ה
מופתים ותלמידי חכמים
הרבנים הגדולים לא עסקו במופתים, אלא העמיקו להתבונן בדבר ה' המתגלה במצוות התורה והדרכותיה, ועל פיהן הדריכו את הציבור | עיקר הצורך במופתים שנעשים על ידי הצדיקים הוא בשביל אנשים פשוטים ותמימים שזקוקים למופתים שמפעימים את ליבם לדבוק באמונה | אולם העיסוק במופתים עלול להוביל לטעות, שיסמכו על הברכה של הרב ולא ישתדלו בתורה, בתשובה ובמעשים טובים
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ה
שחרור חטופים בשבת – הפך כבוד ישראל
חבל שנציגי מדינת ישראל לא שתו ליבם לכך ששחרור השבויים נעשה תוך חילול שבת ממלכתי | כחלק ממלחמת הדת שחמאס מנהלים נגדנו, הם התאמצו לכוון לכך, בהמשך לחילול הנורא בשבת ושמחת תורה | גם מלכים רשעים זכו לניצחון כאשר שמרו על קודשי ישראל | הכבוד לקודשי ישראל הוא מרכיב חיוני בניצחון על האויב ובביסוסה של הממלכתיות הישראלית | בימינו אסור להיכנס למסגד, משום שבדורות האחרונים הפכו רבים מהמוסלמים למובילי שנאת ישראל בעולם
הרב אליעזר מלמד | ח' שבט תשפ"ה
יציאת מצרים וגאולה בדרך הטבע
ה' ברא את העולם באופן שהוא מתנהל על ידי חוקים שנקראים חוקי הטבע | הניסים נועדו לגלות ולפרסם שה' הוא מנהיג העולם כולו | שני הניסים הגדולים, שעל ידם התגלה ה' לעולם, ובזכותם העולם קיים: יציאת מצרים ומתן תורה | מעת שנכנסו ישראל לארץ, פסקו הניסים | כיבוש הארץ ככלל נעשה בדרכי הטבע | כאשר ישראל בוחרים בטוב, הברכה שופעת בדרך הטבע | הגאולה תלויה בקיום מצוות יישוב הארץ, שמתקיימת בדרכי הטבע
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ה
עסקת החטופים וגבורת החיילים
חובה להעלות על נס את גבורת חיילי הסדיר והמילואים שלחמו במשך חודשים רבים | בזכות מסירותם, עם ישראל חי וקיים וימשיך להתקדם | במסירות נפשם, חנניה, מישאל ועזריה חיזקו את כל הדור לדבוק באמונת ישראל | צריך לחזור אל שגרת קדושת החיים בשקט ובענווה | הברכה השמורה לגיבורי האומה האהובים שרויה בעומק נפשם | כאשר ישראל נזקקים לנס לצורך הצלתם, מתרחשים אחר כך משברים | הדרך שקבע ה' להתקדמות האדם היא בדרך הטבע
הרב אליעזר מלמד | כ"ג טבת תשפ"ה
פרו ורבו ומילאו את הארץ
שלוש מדרגות בקיום מצוות פרייה ורבייה | החובה מהתורה להוליד בן ובת | מצוות חובה מדברי חכמים להתאמץ ללדת ארבעה ילדים | הידור מצווה להוסיף ללדת עוד ילדים כפי כוח ההורים | כוחות החומר של מצרים נקלטו אצלנו ככוח המאפשר ריבוי אדיר | גיל הנישואין משפיע על ההתקדמות הדמוגרפית | במקום שצער השעבוד הנורא במצרים יגרום לייאוש ולצמצום הילודה, בני ישראל המשיכו לפרות ולרבות
הרב אליעזר מלמד | ט"ז טבת תשפ"ה
כוחן של הברכות והקללות
גדול כוח השפעתן של הברכות מכוחן של הקללות | לברכתם של ההורים לילדיהם יש כוח השפעה גדול במיוחד | ראוי להורים להשתדל לברך את ילדיהם לקראת פטירתם | אסור מהתורה לקלל אדם שימות או יחלה או שיארע לו דבר רע אחר | מעיקר הדין מותר לאדם לקלל רשע שחטא נגדו | מפני הסכנה עדיף לא להשתמש בקללות | למרות שיש כוח בקללות להזיק, עדיף לאדם לא לחשוש מהן
הרב אליעזר מלמד | ט' טבת תשפ"ה
מנהגי אמונות טפלות
אסור להאמין במסורות שאין בהן היגיון ולנהוג על פיהן | ישראל מצוּוים להפנות את אמונתם לתורה ולמצוות, שמרוממות את האדם לעשותו טוב וישר | האיסור לספור את ישראל אינו מנהג אלא מצווה מהתורה | רבים נוהגים לספור אנשים למניין או לטיול באמצעות אמירת פסוקים | מותר לעגל את הצד העליון של לוחות הברית | אין לחוש לדעת המחמירים ולהוציא בתוך כך לעז על הראשונים
הרב אליעזר מלמד | ב' טבת תשפ"ה
נזקה של עין הרע
עין הרע מזיקה ברבדים גלויים ונסתרים | הנזק הגלוי נובע מאובדן האמון של האדם בעצמו | ברובד נסתר יותר, כשם שמחשבה שלילית של האדם על עצמו עלולה להזיק לגופו, כך היא יכולה להשפיע על זולתו ולהזיק לו | יותר ממה שבעל העין הרע מזיק לזולתו הוא מזיק לעצמו | מעלה גדולה לקיים מצוות בצנעה | אין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף | מי שאינו מושפע לרעה מהסובבים אותו - אין להם יכולת להזיק לו בעין הרע
הרב אליעזר מלמד | כ"ה כסליו תשפ"ה
חגים נוכריים ותאריך לועזי
אסור ליהודי לחגוג חגים של דת זרה | אין ראוי לחגוג חגים אזרחיים שהיו בתחילתם חגים דתיים | למעשה, אין איסור כל זמן שהוא נחגג בלא אזכור דתי | כאשר קוראים לחגיגת תחילת השנה הלועזית "סילבסטר", החגיגה הופכת לאסורה | אסור ליהודים להניח עץ אשוח בביתם או במשרד או בחנות | ראוי לעולים מברית המועצות שחוגגים את הנובי גוד, לציינו כיום הודאה על שזכו לעלות לארץ ישראל | מנהג ישראל להשתמש בתאריך עברי שמבטא את האמונה בה' בורא העולם | בשעת הצורך מותר להשתמש בתאריך לועזי
הרב אליעזר מלמד | י"ח כסליו תשפ"ה
הטוב, הרע והמצמיח
ה' ברא את העולם וכל אשר בו, כולל הרע והייסורים, כדי להיטיב | מבטו של האדם צר ומצומצם מכדי לראות את התמונה הגדולה | מתוך כך נוכל להתחזק באמונה שכל מה שעושה ה' הוא לטובה | על ידי קיומו של הרע יש לאדם בחירה חופשית | כשמתבוננים בעולם בעין טובה, מוצאים שהטוב מרובה מהרע | מכיוון שאין בתרגילי יוגה, מדיטציה ואומנויות לחימה שום פולחן אלילי, אין בהם איסור
הרב אליעזר מלמד | י"א כסליו תשפ"ה
תוכן הגילוי האלוקי
כל הגילויים האלוקיים לאבות עסקו בהקמת עם ישראל שיפרה וירבה ויירש את הארץ ויביא ברכה לכל העמים | אשרי החיילים הלוחמים בחירוף נפש ומגינים על העם והארץ | בני שבט לוי והכהנים השתתפו במלחמות ישראל | בהיותם בעלי תפקידים כלל־ישראליים, הם שימשו גם כחיל רבנות, חיל חינוך ומשטרה צבאית | כשם שמותר לברך בברכות המקובלות בכל שאר השפות, כך אפשר לברך בנַמַסטֶה
הרב אליעזר מלמד | ד' כסליו תשפ"ה
היחס לחוק הפוטר בני ישיבות מגיוס
מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה * כאשר מדובר בהצלת כלל ישראל, הרי שזו מלחמת מצווה מובהקת * מצוות כיבוש הארץ מחייבת אותנו לסכן נפשות בעבורה * מצוות תלמוד תורה אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא * החוק הנכון לפי התורה הוא שכל הגברים בישראל חייבים בשירות צבאי, ובכלל זה גם כל לומדי התורה * הדיון על קיום הממשלה הוא דיון מסוג אחר
הרב אליעזר מלמד | כ"ז חשוון תשפ"ה