פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת בהעלותך''' היא ה[[פרשת השבוע|פרשה]] השלישית ב[[חומש במדבר]] | '''פרשת בהעלותך''' היא ה[[פרשת השבוע|פרשה]] השלישית ב[[חומש במדבר]]. | ||
הפטרת פרשת בהעלותך היא "נרות זכריה", הפותחת במילים "רני ושמחי בת ציון" ({{מקור|זכריה ב יד$ זכריה ב, יד}}-{{מקור|זכריה ג ז$ ג, ז}}). | הפטרת פרשת בהעלותך היא "נרות זכריה", הפותחת במילים "רני ושמחי בת ציון" ({{מקור|זכריה ב יד$ זכריה ב, יד}}-{{מקור|זכריה ג ז$ ג, ז}}). | ||
==נושאי הפרשה== | ==נושאי הפרשה== | ||
*'''הטבת הנרות והדלקת המנורה'''- ציווי על אהרון ל[[הטבת הנרות|היטיב]] את נרות ה[[מנורה]] ולהדליקן. | |||
*'''קידוש הלווים לעבודה'''- קידוש הלווים לעבודה על ידי הזאת מי חטאת, הורדת השיער בתער, קורבנות והנפתן על ידי אהרון. | |||
* '''פסח שני'''- לאחר שעם ישראל מקיים את הפסח, מגיעים אל משה אנשים שהיו טמאים בזמן החג ומבקשים אפשרות להקריב גם את הקורבן לאחר שנטהרו. הקב"ה בתגובה אומר למשה את דיני [[פסח שני]]. | |||
* '''מסעות העם במדבר'''- תיאור הליכת בני ישראל במדבר על פי הדרכת [[עמוד הענן]] | |||
לאחר | * '''חצוצרות הכסף'''- ציווי על עשיית שתי [[חצוצרות כסף]], והגדרת תפקידם בכינוס העם במסע המחנות ובמלחמה. | ||
* '''מסע בני ישראל מהר סיני'''- תיאור מסע העם מהר סיני על פי המחנות. | |||
* '''חזרת יתרו לארצו'''- לאחר שיתרו הצטרף אל העם ונפגש עם משה חתנו, הוא מחליט לחזור למדין ארץ מולדתו. | |||
* '''בנסוע הארון'''- פרשייה בפני עצמה המתארת את מסע הארון במהלך המחנות. | |||
*'''חטא המתאוננים'''- למרות המן היורד מדי יום, העם מתלונן למשה על מחסור באוכל ומתאווה לבשר. משה מתפלל לקב"ה, ונענה שעליו לסוף שבעים מזקני ישראל והתייצב איתם מחוץ לאוהל מועד על מנת שהקב"ה יאציל מרוחו גם עליהם על מנת שיסייעו בהנהגת העם. הקב"ה מביא שלוים למחנה ולאחר שהעם אוכלים אותם, הקב"ה מכה בעם והם נקברים בקברות התאווה. | |||
* '''צרעת מרים'''- מרים חוטאת באמירת [[לשון הרע]] על משה, ונענשת בצרעת ונמצאת בהסגר מחוץ למחנה. העם כולו מחכה עד סוף ימי ההסגר של מרים, משה מתפלל להחלמתה והקב"ה נענה לתפילתו. | |||
==מצוות בפרשה== | ==מצוות בפרשה== | ||
בפרשת בהעלותך ישנן חמש מצוות- מתוכן שלוש [[מצוות עשה]] ושתי [[מצוות לא תעשה]]: | בפרשת בהעלותך ישנן חמש מצוות- מתוכן שלוש [[מצוות עשה]] ושתי [[מצוות לא תעשה]]: | ||
* מצוות [[פסח שני]] בארבעה עשר ב[[אייר]] {{מקור|חינוך שפ|כן}} | * מצוות [[פסח שני]] בארבעה עשר ב[[אייר]] {{מקור|חינוך שפ|כן}} | ||
* מצוות פסח שני שיאכל על [[מצה|מצות]] ו[[מרור]]ים {{מקור|חינוך שפא$שם שפא|כן}} | * מצוות פסח שני שיאכל על [[מצה|מצות]] ו[[מרור]]ים {{מקור|חינוך שפא$שם שפא|כן}} | ||
* שלא להותיר | * שלא להותיר כלום מבשר פסח שני {{מקור|חינוך שפב$שם שפב|כן}} | ||
* שלא לשבור עצם מעצמות פסח שני {{מקור|חינוך שפג$שם שפג|כן}} | * שלא לשבור עצם מעצמות פסח שני {{מקור|חינוך שפג$שם שפג|כן}} | ||
* מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה {{מקור|חינוך שפד$שם שפד|כן}} | * מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה {{מקור|חינוך שפד$שם שפד|כן}} | ||
==ויהי בנסוע הארון== | |||
בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני {{מקור|במדבר י לה$פרק י פס' לה-לו}} ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. חז"ל {{מקור|בבלי שבת קטז א|כן}} ובעקבותיהם המפרשים ([[רש"י]], [[רמב"ן]] ועוד) הסבירו שהסמניות נועדו להראות שפס' אלו ("ויהי בנסע הארן ויאמר משה... ובנחה יאמר...") הובאו שלא במקומם הטבעי, ונכתבו שם על מנת להפריד בין שתי פרשיות העוסקות ב"פורעניות", פרשת הנסיעה מהר סיני ופרשת המתאוננים. במקומות מסוימים{{דרוש מקור}} מתייחסים לשני פסוקים אלו כאל ספר בפני עצמו, ובכך מחולקת הפרשה כביכול בין שלושה ספרים (תחילת במדבר עד הסמניות, שני הפסוקים הללו ולאחריהם). | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A דברי תורה על פרשת בהעלותך] באתר ישיבה | |||
* [https://www.mgketer.org/parasha/36 פרשת בהעלתך] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | * [https://www.mgketer.org/parasha/36 פרשת בהעלתך] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | ||
* [https://www.mgketer.org/parasha/36#hftraHeader הפטרת בהעלתך (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | * [https://www.mgketer.org/parasha/36#hftraHeader הפטרת בהעלתך (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | ||
גרסה מ־22:56, 9 ביוני 2019
|
|
פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר.
הפטרת פרשת בהעלותך היא "נרות זכריה", הפותחת במילים "רני ושמחי בת ציון" ( זכריה ב, יד- ג, ז).
נושאי הפרשה
- הטבת הנרות והדלקת המנורה- ציווי על אהרון להיטיב את נרות המנורה ולהדליקן.
- קידוש הלווים לעבודה- קידוש הלווים לעבודה על ידי הזאת מי חטאת, הורדת השיער בתער, קורבנות והנפתן על ידי אהרון.
- פסח שני- לאחר שעם ישראל מקיים את הפסח, מגיעים אל משה אנשים שהיו טמאים בזמן החג ומבקשים אפשרות להקריב גם את הקורבן לאחר שנטהרו. הקב"ה בתגובה אומר למשה את דיני פסח שני.
- מסעות העם במדבר- תיאור הליכת בני ישראל במדבר על פי הדרכת עמוד הענן
- חצוצרות הכסף- ציווי על עשיית שתי חצוצרות כסף, והגדרת תפקידם בכינוס העם במסע המחנות ובמלחמה.
- מסע בני ישראל מהר סיני- תיאור מסע העם מהר סיני על פי המחנות.
- חזרת יתרו לארצו- לאחר שיתרו הצטרף אל העם ונפגש עם משה חתנו, הוא מחליט לחזור למדין ארץ מולדתו.
- בנסוע הארון- פרשייה בפני עצמה המתארת את מסע הארון במהלך המחנות.
- חטא המתאוננים- למרות המן היורד מדי יום, העם מתלונן למשה על מחסור באוכל ומתאווה לבשר. משה מתפלל לקב"ה, ונענה שעליו לסוף שבעים מזקני ישראל והתייצב איתם מחוץ לאוהל מועד על מנת שהקב"ה יאציל מרוחו גם עליהם על מנת שיסייעו בהנהגת העם. הקב"ה מביא שלוים למחנה ולאחר שהעם אוכלים אותם, הקב"ה מכה בעם והם נקברים בקברות התאווה.
- צרעת מרים- מרים חוטאת באמירת לשון הרע על משה, ונענשת בצרעת ונמצאת בהסגר מחוץ למחנה. העם כולו מחכה עד סוף ימי ההסגר של מרים, משה מתפלל להחלמתה והקב"ה נענה לתפילתו.
מצוות בפרשה
בפרשת בהעלותך ישנן חמש מצוות- מתוכן שלוש מצוות עשה ושתי מצוות לא תעשה:
- מצוות פסח שני בארבעה עשר באייר (חינוך שפ)
- מצוות פסח שני שיאכל על מצות ומרורים (שם שפא)
- שלא להותיר כלום מבשר פסח שני (שם שפב)
- שלא לשבור עצם מעצמות פסח שני (שם שפג)
- מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה (שם שפד)
ויהי בנסוע הארון
בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני פרק י פס' לה-לו ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. חז"ל (בבלי שבת קטז א) ובעקבותיהם המפרשים (רש"י, רמב"ן ועוד) הסבירו שהסמניות נועדו להראות שפס' אלו ("ויהי בנסע הארן ויאמר משה... ובנחה יאמר...") הובאו שלא במקומם הטבעי, ונכתבו שם על מנת להפריד בין שתי פרשיות העוסקות ב"פורעניות", פרשת הנסיעה מהר סיני ופרשת המתאוננים. במקומות מסוימים(דרוש מקור) מתייחסים לשני פסוקים אלו כאל ספר בפני עצמו, ובכך מחולקת הפרשה כביכול בין שלושה ספרים (תחילת במדבר עד הסמניות, שני הפסוקים הללו ולאחריהם).
קישורים חיצוניים
- דברי תורה על פרשת בהעלותך באתר ישיבה
- פרשת בהעלתך באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- הפטרת בהעלתך (ספרדים, אשכנזים, תימנים) באתר 'מקראות גדולות הכתר'
פרשיות השבוע - חמשת חומשי התורה
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה