פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 21: שורה 21:
* מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה {{מקור|חינוך שפד$שם שפד|כן}}
* מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה {{מקור|חינוך שפד$שם שפד|כן}}
==ויהי בנסוע הארון==
==ויהי בנסוע הארון==
בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני {{מקור|במדבר י לה$פרק י פס' לה-לו}} ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. חז"ל {{#makor-new:שבת קטז א|בבלי-שבת|קטז|א}} ובעקבותיהם המפרשים ([[רש"י]], [[רמב]] ועוד) הסבירו שהסמניות נועדו להראות שפס' אלו ("ויהי בנסע הארן ויאמר משה... ובנחה יאמר...") הובאו שלא במקומם הטבעי, ונכתבו שם על מנת להפריד בין שתי פרשיות העוסקות ב"פורעניות", פרשת הנסיעה מהר סיני ופרשת המתאוננים. במקומות מסוימים{{דרוש מקור}} מתייחסים לשני פסוקים אלו כאל ספר בפני עצמו, ובכך מחולקת הפרשה כביכול בין שלושה ספרים (תחילת במדבר עד הסמניות, שני הפסוקים הללו ולאחריהם).
בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני {{מקור|במדבר י לה$פרק י פס' לה-לו}} ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. רש"י מפרש על פי דברי הגמרא {{#makor-new:שבת קטז א|בבלי-שבת|קטז|א}} שהנו"נים מסמלים את העובדה שאין זה מקומה של הפרשה והביאו אותה לכאן רק בשביל להפסיק בין פורענות לפורענות.
 
הרמבמרחיב עוד את פירוש הגמרא ומסביר שהפורענות במסע מהר סיני היתה שהעם לא סתם הלך מהר סיני אלא ברח ממנו "כתינוק הבורח מבית ספרו". פרשיית מסע הארון הובאה מכיוון שלאחר פורענות זו ישנם עוד שני פורעניות חטא המתאוננים וחטא קברות התאווה, והפרשייה הובאה בשביל לחלק ביניהם שהעם לא ייחשב כבעל חזקת חטאים, כעין חזקת שור המועד. כמו שבשור המועד כאשר ישנה הפסקה בה השור אינו נוגח, הוא מפסיק להיות מועד, כך גם הפסקת הפרשייה גורמת לכך שהעם לא ייחשב כמועד לחטוא.
 
ניתן לפרש את הרמב"ן בכך שהפרשייה המפסיקה בין החטאים איננה הפסקה סתמית אלא היא נבחרה בכוונה תחילה. מסע בני ישראל במדבר התנהל בהתראות קצרות בהן הקב"ה הודיע לכם מתי עליהם לעבור ממקום למקום, ובכך העם מתחנך לעשות את דבר ה' ובכך הדבר מהווה הכנה לקבלת עול תורה ומצוות. הכנסת פרשיית "ויהי בנסוע" מסמלת את העניין שלמרות שהעם חוטא באופן רציף, עדיין מדובר בתקופה של התלמדות והתנסות ואין הדבר מבטא שהם מוחזקים בחטא, אלא שהעם רק מתלמד בעבודת ה' ואיננו עתיד להיות חוטא באופיו.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־22:59, 10 ביוני 2019

פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר.

הפטרת פרשת בהעלותך היא "נרות זכריה", הפותחת במילים "רני ושמחי בת ציון" ( זכריה ב, יד- ג, ז).

נושאי הפרשה

  • הטבת הנרות והדלקת המנורה- ציווי על אהרון להיטיב את נרות המנורה ולהדליקן.
  • קידוש הלווים לעבודה- קידוש הלווים לעבודה על ידי הזאת מי חטאת, הורדת השיער בתער, קורבנות והנפתן על ידי אהרון.
  • פסח שני- לאחר שעם ישראל מקיים את הפסח, מגיעים אל משה אנשים שהיו טמאים בזמן החג ומבקשים אפשרות להקריב גם את הקורבן לאחר שנטהרו. הקב"ה בתגובה אומר למשה את דיני פסח שני.
  • מסעות העם במדבר- תיאור הליכת בני ישראל במדבר על פי הדרכת עמוד הענן
  • חצוצרות הכסף- ציווי על עשיית שתי חצוצרות כסף, והגדרת תפקידם בכינוס העם במסע המחנות ובמלחמה.
  • מסע בני ישראל מהר סיני- תיאור מסע העם מהר סיני על פי המחנות.
  • חזרת יתרו לארצו- לאחר שיתרו הצטרף אל העם ונפגש עם משה חתנו, הוא מחליט לחזור למדין ארץ מולדתו.
  • בנסוע הארון- פרשייה בפני עצמה המתארת את מסע הארון במהלך המחנות.
  • חטא המתאוננים- למרות המן היורד מדי יום, העם מתלונן למשה על מחסור באוכל ומתאווה לבשר. משה מתפלל לקב"ה, ונענה שעליו לסוף שבעים מזקני ישראל והתייצב איתם מחוץ לאוהל מועד על מנת שהקב"ה יאציל מרוחו גם עליהם על מנת שיסייעו בהנהגת העם. הקב"ה מביא שלוים למחנה ולאחר שהעם אוכלים אותם, הקב"ה מכה בעם והם נקברים בקברות התאווה.
  • צרעת מרים- מרים חוטאת באמירת לשון הרע על משה, ונענשת בצרעת ונמצאת בהסגר מחוץ למחנה. העם כולו מחכה עד סוף ימי ההסגר של מרים, משה מתפלל להחלמתה והקב"ה נענה לתפילתו.

מצוות בפרשה

בפרשת בהעלותך ישנן חמש מצוות- מתוכן שלוש מצוות עשה ושתי מצוות לא תעשה:

ויהי בנסוע הארון

בפרשה קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני פרק י פס' לה-לו ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. רש"י מפרש על פי דברי הגמרא שבת קטז א שהנו"נים מסמלים את העובדה שאין זה מקומה של הפרשה והביאו אותה לכאן רק בשביל להפסיק בין פורענות לפורענות.

הרמב"ן מרחיב עוד את פירוש הגמרא ומסביר שהפורענות במסע מהר סיני היתה שהעם לא סתם הלך מהר סיני אלא ברח ממנו "כתינוק הבורח מבית ספרו". פרשיית מסע הארון הובאה מכיוון שלאחר פורענות זו ישנם עוד שני פורעניות חטא המתאוננים וחטא קברות התאווה, והפרשייה הובאה בשביל לחלק ביניהם שהעם לא ייחשב כבעל חזקת חטאים, כעין חזקת שור המועד. כמו שבשור המועד כאשר ישנה הפסקה בה השור אינו נוגח, הוא מפסיק להיות מועד, כך גם הפסקת הפרשייה גורמת לכך שהעם לא ייחשב כמועד לחטוא.

ניתן לפרש את הרמב"ן בכך שהפרשייה המפסיקה בין החטאים איננה הפסקה סתמית אלא היא נבחרה בכוונה תחילה. מסע בני ישראל במדבר התנהל בהתראות קצרות בהן הקב"ה הודיע לכם מתי עליהם לעבור ממקום למקום, ובכך העם מתחנך לעשות את דבר ה' ובכך הדבר מהווה הכנה לקבלת עול תורה ומצוות. הכנסת פרשיית "ויהי בנסוע" מסמלת את העניין שלמרות שהעם חוטא באופן רציף, עדיין מדובר בתקופה של התלמדות והתנסות ואין הדבר מבטא שהם מוחזקים בחטא, אלא שהעם רק מתלמד בעבודת ה' ואיננו עתיד להיות חוטא באופיו.

קישורים חיצוניים