פרשת נשא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
פרשת נשא היא הפרשה השניה בחומש [[ספר במדבר|במדבר]]. הפרשה היא הארוכה ביותר בתורה וכוללת 176 פסוקים.
[[פרשת נשא]] היא הפרשה השניה בחומש [[ספר במדבר|במדבר]], הפרשה היא הארוכה ביותר בתורה וכוללת 176 פסוקים. תחילת הפרשה ממשיכה את המסופר בפרשת במדבר, ומתארת את מניין הלווים והתפקיד הניתן לכל אחת ממשפחות הלווים. כמו כן, בפרשה מופיעים דיני הרחקת טומאה מהמחנה, מעילה, סוטה, נזיר וברכת כהנים. חלקה האחרון של הפרשה מתאר את קורבנות הנשיאים בימי חנוכת המשכן.
==תוכן הפרשה==
==תוכן הפרשה==
* '''מניין וקביעת תפקידים לבני גרשון ובני מררי:''' בני גרשון קיבלו את האחריות על יריעות המשכן, ובני מררי קיבלו את האחריות על קרשי המשכן, בריחיו ואדניו.
* '''מניין וקביעת תפקידים לבני גרשון ובני מררי:''' בני גרשון קיבלו את האחריות על יריעות המשכן, ובני מררי קיבלו את האחריות על קרשי המשכן, בריחיו ואדניו.
שורה 13: שורה 13:
{{ערך מורחב| ערך=[[ברכת כהנים]]}}
{{ערך מורחב| ערך=[[ברכת כהנים]]}}
בפרשה מופיע הציווי לבני אהרון לברך את ישראל. מפרשים שונים הציעו טעמים שונים לכך שברכת הקב"ה מועברת לעם דווקא על ידי שליחים, ועל בחירת השליחים בבני אהרון הכהנים.  
בפרשה מופיע הציווי לבני אהרון לברך את ישראל. מפרשים שונים הציעו טעמים שונים לכך שברכת הקב"ה מועברת לעם דווקא על ידי שליחים, ועל בחירת השליחים בבני אהרון הכהנים.  
*'''זכות הכהנים מעבירה את הברכה לעם:''' [[ספר החינוך]] (מצווה שעח) מסביר שהכהנים נבחרו לברך את העם משום שהברכה תחול על העם בזכות מעשיהם מכיוון שהם המשרתים החונים תמיד בית ה', ונפשם קשורה ביראתו כל היום. לדבריו, הקב"ה העדיף להעביר את הברכה דרך הכהנים משום שהברכה תלויה במעשינו ויד ה' פתוחה לכל שואל בהיותו מוכשר ומוכן לקבלת הטוב.
*'''זכות הכהנים מעבירה את הברכה לעם:''' [[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת נשא  שעח|מצוות-חינוך-נשא|שעח|null}} מסביר שהכהנים נבחרו לברך את העם משום שמעשיהם הטובים יסייעו לקבלת הברכה. הוא מסביר שברכת ה' תלויה גם במעשי האדם, ורק כאשר מקבל הברכה יהיה מוכשר ומוכן לקבלת הטוב, הברכה תחול עליו. לכן, נבחרו דווקא הכהנים לברך את העם מכיוון שהם המשרתים החונים תמיד בית ה', ונפשם קשורה ביראתו כל היום.  
*'''הברכה משרישה את עיקרי האמונה:''' ה[[מורה נבוכים]] (ג,מד) מסביר שהברכה היומית על ידי הכהנים משרישה בקרב מקיימי המצווה שמקור כל החיים והברכה שבעולם נובע מה' אלקי ישראל והוא המברך את עמו ובכך מחזקת את אמונתם בבורא.  
*'''הברכה משרישה את עיקרי האמונה:''' ה[[מורה נבוכים]] {{#makor-new:חלק ג מד|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שלישי|מד|null}} מסביר שטעם הברכה היא להשריש חלק מעיקרי האמונה בקרב העם. הברכה היומית על ידי הכהנים מזכירה למתברכים שהקב"ה הוא מקור כל החיים והברכה שבעולם, והוא אף מברך את עמו על ידי משרתיו, ובכך מתחזקת אמונת המתברכים בבורא.  
*'''אנשי החסד מברכים לפנים משורת הדין:''' בחסידות מסבירים שמכיוון שהכהנים הם אנשי החסד, הם היכולים להמשיך אור ושפע אלוקי אל העם, ובתוכו גם למי שלא מגיע לו, במידת חסד ולפנים משורת הדין<ref>לקוטי תורה פרשת קרח, דף נה עמוד ב</ref>.
*'''אנשי החסד מברכים לפנים משורת הדין:''' בספרי החסידות מסבירים שמכיוון שהכהנים הם אנשי החסד, הם היכולים להמשיך אור ושפע אלוקי אל העם. ציבור המתברכים כולל גם אנשים שעל פי מעשיהם לא מגיע להם להתברך, אך הכהנים, בזכות מידת החסד שלהם ולפנים משורת הדין, יכולים להעביר אליהם את הברכה בכל זאת.<ref>לקוטי תורה פרשת קרח, דף נה עמוד ב</ref>.
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16924 טקסט פרשת נשא] באתר ישיבה.
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16924 טקסט פרשת נשא] באתר ישיבה.
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%A0%D7%A9%D7%90 דברי תורה על פרשת נשא] באתר ישיבה.
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%A0%D7%A9%D7%90 דברי תורה על פרשת נשא] באתר ישיבה.
 
* [https://www.mgketer.org/parasha/35 פרשת נשא] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
* [https://www.mgketer.org/parasha/35#hftraHeader הפטרת נשא (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
{{הערות שוליים}}
{{פרשת שבוע}}
{{פרשת שבוע}}
[[קטגוריה:פרשת השבוע|נשא]]
[[קטגוריה:פרשת השבוע|נשא]]
[[קטגוריה:ספר במדבר]]
[[קטגוריה:ספר במדבר]]

גרסה אחרונה מ־22:42, 19 במאי 2021

פרשת נשא היא הפרשה השניה בחומש במדבר, הפרשה היא הארוכה ביותר בתורה וכוללת 176 פסוקים. תחילת הפרשה ממשיכה את המסופר בפרשת במדבר, ומתארת את מניין הלווים והתפקיד הניתן לכל אחת ממשפחות הלווים. כמו כן, בפרשה מופיעים דיני הרחקת טומאה מהמחנה, מעילה, סוטה, נזיר וברכת כהנים. חלקה האחרון של הפרשה מתאר את קורבנות הנשיאים בימי חנוכת המשכן.

תוכן הפרשה[עריכה]

  • מניין וקביעת תפקידים לבני גרשון ובני מררי: בני גרשון קיבלו את האחריות על יריעות המשכן, ובני מררי קיבלו את האחריות על קרשי המשכן, בריחיו ואדניו.
  • חיוב הרחקת טומאה מהמחנה: על מנת לשמור על קדושת המחנה, מצווה הקב"ה לשלח את הטמאים מחוץ למחנה.
  • דיני מעילה: האיסור למעול בכספי הקודש, והעונש על המועל בהם.
  • דיני סוטה: פרשת אשה סוטה, הכוללת את דיני הקינוי, הסתירה וההשקאה.
  • דיני נזיר
  • דיני ברכת כהנים
  • קורבנות הנשיאים: פירוט הקורבנות אותם הקריב כל נשיא בשנים עשר ימי חנוכת המשכן.

הפטרה[עריכה]

מפטירים במעשה שמשון מספר שופטים שופטים יג ב. ההפטרה נקראת בהקשר לדיני נזירות המופיעים בפרשה, הדומים לנזירות שמשון שהוקדש לנזירות עוד לפני שנולד.

טעמי ברכת כהנים[עריכה]

ערך מורחב - ברכת כהנים

בפרשה מופיע הציווי לבני אהרון לברך את ישראל. מפרשים שונים הציעו טעמים שונים לכך שברכת הקב"ה מועברת לעם דווקא על ידי שליחים, ועל בחירת השליחים בבני אהרון הכהנים.

  • זכות הכהנים מעבירה את הברכה לעם: ספר החינוך פרשת נשא שעח מסביר שהכהנים נבחרו לברך את העם משום שמעשיהם הטובים יסייעו לקבלת הברכה. הוא מסביר שברכת ה' תלויה גם במעשי האדם, ורק כאשר מקבל הברכה יהיה מוכשר ומוכן לקבלת הטוב, הברכה תחול עליו. לכן, נבחרו דווקא הכהנים לברך את העם מכיוון שהם המשרתים החונים תמיד בית ה', ונפשם קשורה ביראתו כל היום.
  • הברכה משרישה את עיקרי האמונה: המורה נבוכים חלק ג מד מסביר שטעם הברכה היא להשריש חלק מעיקרי האמונה בקרב העם. הברכה היומית על ידי הכהנים מזכירה למתברכים שהקב"ה הוא מקור כל החיים והברכה שבעולם, והוא אף מברך את עמו על ידי משרתיו, ובכך מתחזקת אמונת המתברכים בבורא.
  • אנשי החסד מברכים לפנים משורת הדין: בספרי החסידות מסבירים שמכיוון שהכהנים הם אנשי החסד, הם היכולים להמשיך אור ושפע אלוקי אל העם. ציבור המתברכים כולל גם אנשים שעל פי מעשיהם לא מגיע להם להתברך, אך הכהנים, בזכות מידת החסד שלהם ולפנים משורת הדין, יכולים להעביר אליהם את הברכה בכל זאת.[1].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה פרשת קרח, דף נה עמוד ב