פרשת נח: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (41 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[פרשת נח]] היא הפרשה השנייה ב[[ספר בראשית]]. שמה של הפרשה נקרא על שם [[נח]], הדמות המרכזית בפרשה, ומתארת ברובה את סיפור [[המבול]] ומה שבא בעקבותיו. כמו כן, מובא חטאם של [[דור הפלגה]] בבניית [[מגדל בבל]] ועונשם בפיזור על פני כל הארץ ובלילת שפתם. בסוף הפרשה [[תרח]] יוצא עם משפחתו ובנו [[אברהם]] לחרן. | |||
==תוכן הפרשה== | ==תוכן הפרשה== | ||
הפרשה נחלקת | הפרשה נחלקת לשמנה חלקים: | ||
# ההכנות | # '''ההכנות ל[[מבול]]''' - הקב"ה מצווה לנח כיצד יבנה את התיבה: " שְׁלֹשׁ מֵאוֹת [[אַמָּה]], אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ. {{מקור|שם,ו', ט"ו-ט"ז|כן}}. לפי [[רש"י]] הוא בנה את התיבה במשך 120 שנה. מפורטת גם מי האוכלוסייה אשר תהיה בתיבה. וכן יש התראה על הצפוי: יהיה [[גשם]] ארבעים יום. הוא אינו מקבל מידע מראש על אורך הזמן שיהיה עליו לשהות בתיבה. | ||
# המבול - | # '''המבול''' - החל בי"ז ל[[חודש השני]], בפריצת המים ממעמקי האדמה ומירידת מי הגשמים :" נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.{{מקור|שם,ז', י"א|כן}}. המבול התרחש בשנתו ה-600 של נח, שנת 1656 ל[[בריאת העולם]]. לאחר 150 יום "'''כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ'''".{{מקור|שם,שם,כ"ב|כן}}. בי"ז לחודש השביעי התיבה של נח נוחתת על [[הר אררט]]. הוא יוצא מהתיבה רק בכ"ב לחודש השני - פרק הזמן שהיה בתיבה - עם משפחתו ובעלי החיים - היה יותר משנה. | ||
# היציאה מהתיבה - | # '''היציאה מהתיבה''' - נח מקריב קרבן. ה' מגיב על מעשיו: "וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. '''.{{מקור|שם,ח', כ"א|כן}}. | ||
# מעשי נח ובניו - היו נטיעת כרם [[גפן|גפנים]] | # '''מעשי נח ובניו''' - היו נטיעת כרם [[גפן|גפנים]] ויצירת [[יין]]. נח משתכר ומתחלל כבודו. נח מקלל את [[חם]] ואת בנו הקטן [[כנען]] ומברך את [[יפת]] ןאת [[שם]]: "וַיֹּאמֶר, אָרוּר [[כְּנָעַן]]: '''עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו'''. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. יַפְתְּ אֱלֹקים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.{{מקור|שם,כ"ה-כ"ז|כן}}. | ||
# תולדות בני נח - הצאצאים - אשר מהם :"וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ--אַחַר הַמַּבּוּל." {{מקור| | # '''תולדות בני נח''' - הצאצאים - אשר מהם :"וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ--אַחַר הַמַּבּוּל." {{מקור|שם,י', ל"ב|כן}}. שבעים צאצאי נח הם כנגד שבעים אומות העולם. הפרשה מציינת גבולות של עם אחד בלבד - הכנעני:"וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה, עַד-עַזָּה: בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע.{{מקור|שם, י',י"ט|כן}}. ה[[רמב"ן]] כותב:"אבל (את ארץ כנען) נתנה הקב"ה בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד." | ||
# מגדל בבל ודור ההפלגה - הקב"ה מפיץ את אומות העולם לרחבי תבל. | # '''[[מגדל בבל]] ודור ההפלגה''' - הקב"ה מפיץ את אומות העולם לרחבי תבל. | ||
# עשרת הדורות מנח עד אברהם: | # '''עשרת הדורות מנח עד אברהם''': משנת 1558 לבריאת העולם עד ש[[אברהם אבינו|אברם]] נולד בשנת 1948 לבריאת העולם. | ||
#'''מסעו של [[תרח]]''' - תרח עזב את [[אור כשדים]] במטרה להגיע לארץ כנען. במהלך הדרך עבר דרך חרן ושם השתקע עד יום מותו. | |||
==איסור גזל== | ==איסור גזל== | ||
בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"{{מקור| | בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"{{מקור|שם,ו', י"ג|כן}}. חז"ל אמרו ב[[מסכת סנהדרין]]:"א"ר יוחנן: בא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ {{מקור|ק"ח,א|כן}}. וב[[בראשית רבה]] נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם". | ||
עד | עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב ה[[כלי יקר]]:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין. | ||
וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.{{מקור|בראשית, י', י"ז | וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.{{מקור|בראשית, י', י"ז|כן}}. | ||
==חטא בוני המגדל== | |||
מגדל בבל הוא מגדל שנבנה על ידי בני האדם שהתאספו בארץ שנער לאחר המבול. מדברי הפסוקים לא מובן מדוע הקב"ה החליט להפיץ את בוני המגדל ומה היה חטאם וכדברי המדרש (תנחומא נח יח) "מעשה דור המבול נתפרשו מעשיהם ומעשה דור הפלגה לא נתפרשו מעשיהם". הפרשנים הביאו מספר פירושים לחטאם: | |||
===מלחמה בשמיים=== | |||
המדרשים, וכן פירש [[רש"י]], הסבירו כי כוונת בוני המגדל הייתה להילחם בקב"ה, וכדברי רש"י {{ציטוטון|באו בעצה אחת ואמרו: לא כל הימנו שיבור לו את העליונים. נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר: על יחידו של עולם. דבר אחר: 'ודברים אחדים'- אמרו: אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט, כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות}}. לפירוש זה, בוני המגדל רצו להילחם בקב"ה (בפועל או בהכחשת חטא המבול) ולכן הפיץ אותם ה'. | |||
אמנם, האבן עזרא הקשה על פירוש זה שבוני המגדל היו כולם בניו של נוח שידעו שהקב"ה נשבע לו שלא יביא עוד מבול על הארץ. בנוסף, הקשה כיצד חשבו בוני המגדל להילחם בקב"ה וכי היו טיפשים וחשבו שיוכלו באמת לעלות לשמיים{{הערה|יש לציין שבמדרש המקורי בבראשית רבה (פרשה לח) מובא כי בוני המגדל רצו לבנות עבודת כוכבים בראשו עם חרב בידה שתהא נראית כאילו עושה עם הקב"ה מלחמה}}. | |||
===חשש מהתפזרות על הארץ=== | |||
ה[[אבן עזרא]] מפרש שהקב"ה לא הפיץ אותם בעקבות חטא אלא מכיוון שרצה לקיים את הברכה שבירך את האדם "פרו ורבו ומילאו את הארץ". בוני המגדל לא ידעו על רצונו של ה' שבני האדם יפוצו בכל הארץ ולכן הקב"ה הפיץ אותם לטובתם. באופן דומה, הרשב"ם מסביר כי בני האדם ידעו את ברכתו של הקב"ה לאדם שיפוץ בארץ, אך רצו לבטל את רצונו ולהתיישב רק במקום אחד בארץ וזה היה חטאם. | |||
לפירושם, לא היה כל פסול בכך שבני האדם רצו לבנות "עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" שהרי גם משה רבינו מתאר שיש בארץ ישראל "ערים גדולות ובצורות בשמיים", אלא עיקר החטא היה כוונתם לבטל, במזיד או בשוגג, את רצון ה' "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ". | |||
== | ==גורל דור ההפלגה== | ||
בפרשת נח מצאנו כתוב פעמיים: " '''וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם''', עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל ה', שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; '''וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה''', עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.{{מקור|י"א,ח'-ט'|כן}}. | |||
רש"י מפרש :<br /> | |||
* ויפץ ה' אותם משם - בעולם הזה. מה שאמרו פן נפוץ, נתקיים עליהם, הוא שאמר שלמה (משלי י כד) מגורת רשע היא תבואנו: | |||
* ומשם הפיצם - למד שאין להם חלק לעולם הבא. | |||
וכי אי זו קשה, של דור המבול או של דור הפלגה? <br /> | |||
אלו לא פשטו יד בעיקר, ואלו פשטו יד בעיקר כביכול להלחם בו, ואלו נשטפו, ואלו לא נאבדו מן העולם?! | |||
אלא שדור המבול היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנוי המחלוקת וגדול השלום: | |||
שמואל פנחס גלברד בספרו "לפשוטו של רש"י" מביא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. וכך הוא מביא את המקור לדעה שהכוונה היא לעולם הזה ולעולם הבא, כפי שמובא ב[[מסכת סנהדרין]]:" דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית יא) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ <וכתיב ומשם הפיצם> ויפץ ה' אותם בעוה"ז ומשם הפיצם ה' לעולם הבא {{מקור|ק"ז,ב',משנה|כן}}. | |||
ואשר לחלק השני של הפירוש הוא מצטט את [[מדרש תנחומא]]: " אמר להם אתם אומרים פן נפוץ תהיו נפוצים על פני כל הארץ (סימן י"ח) המביא את הפסוק מ[[ספר משלי]]:" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ; וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.{{מקור|י',כ"ד|כן}} וגם שם הוא מביא מפירוש רש"י: "מנורת רשע - מה שהוא ירא - יבוא לו". | |||
הבאור של גלברד ממשיך בהביאו מ[[מדרש רבה]] את ההסבר לשאלה הקשה: במה עדיף היה דור ההפלגה מדור במבול ואנו מקבלים רמז אקטואלי לימים לאחר חורבן בית שני עד ימינו אלו:<br /> | |||
" אותן של דור המבול לא נשתיירה מהן פליטה ואלו של דור הפלגה נשתיירה מהם פליטה אלא דור המבול על ידי שהיו שטופים בגזל שנא' (שם כד) גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו לפיכך לא נשתייר מהן פליטה אבל אלוע"ישהיו אוהבים זה את זה שנאמר ויהי כל הארץ שפה אחת לפיכך נשתיירה מהן פליטה רבי אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהן כיון ששלום ביניהם שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו אבל משנחלקו מה הוא אומר (שם) חלק לבם עתה יאשמו הא '''למדת גדול השלום ושנואה המחלוקת''' . | |||
והוא מסכם: שתי תשובות לשאלה מדוע נאמר על דור ההפלגה כי הופץ: האחת, לפי מסכת סנהדרין - הכולל גם את העולם הבא בעונש והשנייה, לפי מדרש רבה, המדגיש שהיה להם שפה אחת "ואהבה ורעות בינהם". | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16891 טקסט פרשת נח] באתר ישיבה | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/16 שיעורים על פרשת נח] באתר ישיבה | |||
* [https://www.mgketer.org/parasha/2 פרשת נח] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
* [https://www.mgketer.org/parasha/2#hftraHeader הפטרת נח (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]. | |||
*סרטון '''[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=589 המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות]''' באתר "הדוס" | |||
* [[נחמה ליבוביץ]], '''[http://www.nechama.org.il/cgi-bin/parasha.pl?Id=2 גיליונות לפרשת נח]''' | |||
==ראה גם== | |||
*[[נח]] | |||
*[[המבול]] | |||
*[[מגדל בבל]] | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
{{פרשת שבוע}} | |||
[[קטגוריה:פרשת השבוע|נח]] | |||
[[קטגוריה:ספר בראשית]] | [[קטגוריה:ספר בראשית]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:35, 29 באוקטובר 2022
|
|
פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית. שמה של הפרשה נקרא על שם נח, הדמות המרכזית בפרשה, ומתארת ברובה את סיפור המבול ומה שבא בעקבותיו. כמו כן, מובא חטאם של דור הפלגה בבניית מגדל בבל ועונשם בפיזור על פני כל הארץ ובלילת שפתם. בסוף הפרשה תרח יוצא עם משפחתו ובנו אברהם לחרן.
תוכן הפרשה[עריכה]
הפרשה נחלקת לשמנה חלקים:
- ההכנות למבול - הקב"ה מצווה לנח כיצד יבנה את התיבה: " שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ. (שם,ו', ט"ו-ט"ז). לפי רש"י הוא בנה את התיבה במשך 120 שנה. מפורטת גם מי האוכלוסייה אשר תהיה בתיבה. וכן יש התראה על הצפוי: יהיה גשם ארבעים יום. הוא אינו מקבל מידע מראש על אורך הזמן שיהיה עליו לשהות בתיבה.
- המבול - החל בי"ז לחודש השני, בפריצת המים ממעמקי האדמה ומירידת מי הגשמים :" נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.(שם,ז', י"א). המבול התרחש בשנתו ה-600 של נח, שנת 1656 לבריאת העולם. לאחר 150 יום "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ".(שם,שם,כ"ב). בי"ז לחודש השביעי התיבה של נח נוחתת על הר אררט. הוא יוצא מהתיבה רק בכ"ב לחודש השני - פרק הזמן שהיה בתיבה - עם משפחתו ובעלי החיים - היה יותר משנה.
- היציאה מהתיבה - נח מקריב קרבן. ה' מגיב על מעשיו: "וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. .(שם,ח', כ"א).
- מעשי נח ובניו - היו נטיעת כרם גפנים ויצירת יין. נח משתכר ומתחלל כבודו. נח מקלל את חם ואת בנו הקטן כנען ומברך את יפת ןאת שם: "וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן: עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ. יַפְתְּ אֱלֹקים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.(שם,כ"ה-כ"ז).
- תולדות בני נח - הצאצאים - אשר מהם :"וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ--אַחַר הַמַּבּוּל." (שם,י', ל"ב). שבעים צאצאי נח הם כנגד שבעים אומות העולם. הפרשה מציינת גבולות של עם אחד בלבד - הכנעני:"וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה, עַד-עַזָּה: בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע.(שם, י',י"ט). הרמב"ן כותב:"אבל (את ארץ כנען) נתנה הקב"ה בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד."
- מגדל בבל ודור ההפלגה - הקב"ה מפיץ את אומות העולם לרחבי תבל.
- עשרת הדורות מנח עד אברהם: משנת 1558 לבריאת העולם עד שאברם נולד בשנת 1948 לבריאת העולם.
- מסעו של תרח - תרח עזב את אור כשדים במטרה להגיע לארץ כנען. במהלך הדרך עבר דרך חרן ושם השתקע עד יום מותו.
איסור גזל[עריכה]
בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"(שם,ו', י"ג). חז"ל אמרו במסכת סנהדרין:"א"ר יוחנן: בא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ (ק"ח,א). ובבראשית רבה נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".
עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב הכלי יקר:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין.
וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.(בראשית, י', י"ז).
חטא בוני המגדל[עריכה]
מגדל בבל הוא מגדל שנבנה על ידי בני האדם שהתאספו בארץ שנער לאחר המבול. מדברי הפסוקים לא מובן מדוע הקב"ה החליט להפיץ את בוני המגדל ומה היה חטאם וכדברי המדרש (תנחומא נח יח) "מעשה דור המבול נתפרשו מעשיהם ומעשה דור הפלגה לא נתפרשו מעשיהם". הפרשנים הביאו מספר פירושים לחטאם:
מלחמה בשמיים[עריכה]
המדרשים, וכן פירש רש"י, הסבירו כי כוונת בוני המגדל הייתה להילחם בקב"ה, וכדברי רש"י "באו בעצה אחת ואמרו: לא כל הימנו שיבור לו את העליונים. נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר: על יחידו של עולם. דבר אחר: 'ודברים אחדים'- אמרו: אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט, כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות". לפירוש זה, בוני המגדל רצו להילחם בקב"ה (בפועל או בהכחשת חטא המבול) ולכן הפיץ אותם ה'.
אמנם, האבן עזרא הקשה על פירוש זה שבוני המגדל היו כולם בניו של נוח שידעו שהקב"ה נשבע לו שלא יביא עוד מבול על הארץ. בנוסף, הקשה כיצד חשבו בוני המגדל להילחם בקב"ה וכי היו טיפשים וחשבו שיוכלו באמת לעלות לשמיים[1].
חשש מהתפזרות על הארץ[עריכה]
האבן עזרא מפרש שהקב"ה לא הפיץ אותם בעקבות חטא אלא מכיוון שרצה לקיים את הברכה שבירך את האדם "פרו ורבו ומילאו את הארץ". בוני המגדל לא ידעו על רצונו של ה' שבני האדם יפוצו בכל הארץ ולכן הקב"ה הפיץ אותם לטובתם. באופן דומה, הרשב"ם מסביר כי בני האדם ידעו את ברכתו של הקב"ה לאדם שיפוץ בארץ, אך רצו לבטל את רצונו ולהתיישב רק במקום אחד בארץ וזה היה חטאם.
לפירושם, לא היה כל פסול בכך שבני האדם רצו לבנות "עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" שהרי גם משה רבינו מתאר שיש בארץ ישראל "ערים גדולות ובצורות בשמיים", אלא עיקר החטא היה כוונתם לבטל, במזיד או בשוגג, את רצון ה' "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ".
גורל דור ההפלגה[עריכה]
בפרשת נח מצאנו כתוב פעמיים: " וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל ה', שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.(י"א,ח'-ט').
רש"י מפרש :
- ויפץ ה' אותם משם - בעולם הזה. מה שאמרו פן נפוץ, נתקיים עליהם, הוא שאמר שלמה (משלי י כד) מגורת רשע היא תבואנו:
- ומשם הפיצם - למד שאין להם חלק לעולם הבא.
וכי אי זו קשה, של דור המבול או של דור הפלגה?
אלו לא פשטו יד בעיקר, ואלו פשטו יד בעיקר כביכול להלחם בו, ואלו נשטפו, ואלו לא נאבדו מן העולם?!
אלא שדור המבול היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנוי המחלוקת וגדול השלום:
שמואל פנחס גלברד בספרו "לפשוטו של רש"י" מביא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. וכך הוא מביא את המקור לדעה שהכוונה היא לעולם הזה ולעולם הבא, כפי שמובא במסכת סנהדרין:" דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (בראשית יא) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ <וכתיב ומשם הפיצם> ויפץ ה' אותם בעוה"ז ומשם הפיצם ה' לעולם הבא (ק"ז,ב',משנה).
ואשר לחלק השני של הפירוש הוא מצטט את מדרש תנחומא: " אמר להם אתם אומרים פן נפוץ תהיו נפוצים על פני כל הארץ (סימן י"ח) המביא את הפסוק מספר משלי:" מְגוֹרַת רָשָׁע, הִיא תְבוֹאֶנּוּ; וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.(י',כ"ד) וגם שם הוא מביא מפירוש רש"י: "מנורת רשע - מה שהוא ירא - יבוא לו".
הבאור של גלברד ממשיך בהביאו ממדרש רבה את ההסבר לשאלה הקשה: במה עדיף היה דור ההפלגה מדור במבול ואנו מקבלים רמז אקטואלי לימים לאחר חורבן בית שני עד ימינו אלו:
" אותן של דור המבול לא נשתיירה מהן פליטה ואלו של דור הפלגה נשתיירה מהם פליטה אלא דור המבול על ידי שהיו שטופים בגזל שנא' (שם כד) גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו לפיכך לא נשתייר מהן פליטה אבל אלוע"ישהיו אוהבים זה את זה שנאמר ויהי כל הארץ שפה אחת לפיכך נשתיירה מהן פליטה רבי אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהן כיון ששלום ביניהם שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו אבל משנחלקו מה הוא אומר (שם) חלק לבם עתה יאשמו הא למדת גדול השלום ושנואה המחלוקת .
והוא מסכם: שתי תשובות לשאלה מדוע נאמר על דור ההפלגה כי הופץ: האחת, לפי מסכת סנהדרין - הכולל גם את העולם הבא בעונש והשנייה, לפי מדרש רבה, המדגיש שהיה להם שפה אחת "ואהבה ורעות בינהם".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- טקסט פרשת נח באתר ישיבה
- שיעורים על פרשת נח באתר ישיבה
- פרשת נח באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- הפטרת נח (ספרדים, אשכנזים ותימנים) באתר 'מקראות גדולות הכתר'.
- סרטון המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות באתר "הדוס"
- נחמה ליבוביץ, גיליונות לפרשת נח
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש לציין שבמדרש המקורי בבראשית רבה (פרשה לח) מובא כי בוני המגדל רצו לבנות עבודת כוכבים בראשו עם חרב בידה שתהא נראית כאילו עושה עם הקב"ה מלחמה
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה