פרשת במדבר: הבדלים בין גרסאות בדף
Emmanuel678 (שיחה | תרומות) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה בחומש [[ספר במדבר|במדבר]]. הפרשה מתחילה בציווי על מפקד בני ישראל ועשייתו. בהמשך הפרשה, נקבעת חלוקת השבטים למחנות וסדר הליכתם במסעות המדבר. בסוף הפרשה מדובר על מניין שבט לוי יחד עם העברת קדושת הבכורות אליהם על ידי [[פדיון בכורות]]. | [[פרשת במדבר]] היא הפרשה הראשונה בחומש [[ספר במדבר|במדבר]]. הפרשה מתחילה בציווי על מפקד בני ישראל ועשייתו. בהמשך הפרשה, נקבעת חלוקת השבטים למחנות וסדר הליכתם במסעות המדבר. בסוף הפרשה מדובר על מניין שבט לוי יחד עם העברת קדושת הבכורות אליהם על ידי [[פדיון הבן|פדיון בכורות]]. | ||
==תוכן הפרשה== | ==תוכן הפרשה== | ||
*'''ציווי המפקד''': הציווי על עריכת מפקד בבני ישראל וציון שמות ראשי השבטים. | *'''ציווי המפקד''': הציווי על עריכת מפקד בבני ישראל וציון שמות ראשי השבטים. | ||
* '''מניין השבטים''': פירוט המניין של כל הגברים יוצאי הצבא בכל שבט ושבט. | * '''מניין השבטים''': פירוט המניין של כל הגברים יוצאי הצבא בכל שבט ושבט. | ||
* ''' | * '''מניין הלווים''': ציווי ה' על השמטת שבט לוי מהמניין והגדרת תפקידו כאחראי על פירוק והקמת המשכן ונשיאת כלי הקודש שבו. | ||
* '''חלוקת השבטים למחנות''': חלוקת השבטים לארבעה מחנות הקובעים את סדר החניה והנסיעה של השבטים. חלוקת השבטים היא כדלהלן: מחנה יהודה בצד מזרח ואיתו שבטי יששכר וזבולון. בצד דרום מחנה ראובן ואיתו שמעון וגד. בצד מערב מחנה אפרים ואיתו מנשה ובנימין. בצד צפון מחנה דן ואיתו אשר ונפתלי. | * '''חלוקת השבטים למחנות''': חלוקת השבטים לארבעה מחנות הקובעים את סדר החניה והנסיעה של השבטים. חלוקת השבטים היא כדלהלן: מחנה יהודה בצד מזרח ואיתו שבטי יששכר וזבולון. בצד דרום מחנה ראובן ואיתו שמעון וגד. בצד מערב מחנה אפרים ואיתו מנשה ובנימין. בצד צפון מחנה דן ואיתו אשר ונפתלי. | ||
* '''תפקיד הלווים''': הלווים מופרשים מהעם ומופקדים על עבודת משכן אוהל מועד. | * '''תפקיד הלווים''': הלווים מופרשים מהעם ומופקדים על עבודת משכן אוהל מועד. | ||
* '''פדיון בכורות ומניין הלווים''': הקדושה שהוענקה לבכורות ביציאת מצרים מועברת ללווים על ידי [[פדיון בכורות]], ושבט לוי נמנה בפני עצמו. | * '''פדיון בכורות ומניין הלווים''': הקדושה שהוענקה לבכורות ביציאת מצרים מועברת ללווים על ידי [[פדיון הבן|פדיון בכורות]], ושבט לוי נמנה בפני עצמו. | ||
* '''פירוט עבודת הלווים''': הכהנים מופקדים לכסות את כלי הקודש בעוד הלווים מופקדים לשאת אותם במהלך המסעות. | * '''פירוט עבודת הלווים''': הכהנים מופקדים לכסות את כלי הקודש בעוד הלווים מופקדים לשאת אותם במהלך המסעות. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==מניין בני ישראל== | ==מניין בני ישראל== | ||
{{ערך מורחב|[[איסור מניין בני ישראל]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[איסור מניין בני ישראל]]}} | ||
בתחילת הפרשה הקב"ה מצווה את משה לערוך מפקד לכלל העם ולמנות את הזכרים יוצאי הצבא מבני עשרים ומעלה. מנגד, המפרשים התקשו מכך שב[[פרשת כי תשא]] משמע שבכל מפקד שנערך לבני ישראל יש צורך למנות את העם על ידי מחצית השקל בשביל שלא יהיה נגף בבני ישראל. רש"י מסביר שגם מניין זה נעשה על ידי מחצית השקל ומפרש: לגלגלתם – על ידי שקלים: "בקע לגלגלת". | |||
לעומת רש"י, הרמב"ן סובר שאין איסור כולל למנות את בני ישראל, אלא האיסור הוא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך. לשיטתו, כאשר ה' מצווה לערוך מפקד, אין צורך למנות את העם במחצית השקל. על פי שיטתו, הוא מסביר גם את המניין של דוד שגרם למגיפה בעם <ref>שמואל ב כד,ג</ref>. הרמב"ן מסביר שטעותו של דוד היתה שכאשר מנה את העם הוא חשב שיש בדבר צורך ולכן לא מנה את העם דרך אמצעי, אך למעשה לא היה בכך צורך ולכן הוכה העם בדבר. הוכחה לדבריו ניתן למצוא בדברי חז"ל- כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך- חסרו, כמו בימי דוד. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16923 טקסט פרשת במדבר] באתר ישיבה | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16923 טקסט פרשת במדבר] באתר ישיבה | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8/5 דברי תורה על פרשת במדבר] באתר ישיבה | * [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8/5 דברי תורה על פרשת במדבר] באתר ישיבה | ||
* [https://www.mgketer.org/parasha/34 פרשת במדבר] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
* [https://www.mgketer.org/parasha/34#hftraHeader הפטרת במדבר (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']] | |||
{{פרשת שבוע}} | {{פרשת שבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשת השבוע|במדבר]] | [[קטגוריה:פרשת השבוע|במדבר]] | ||
[[קטגוריה:ספר במדבר]] | [[קטגוריה:ספר במדבר]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:39, 7 ביוני 2019
|
|
פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה בחומש במדבר. הפרשה מתחילה בציווי על מפקד בני ישראל ועשייתו. בהמשך הפרשה, נקבעת חלוקת השבטים למחנות וסדר הליכתם במסעות המדבר. בסוף הפרשה מדובר על מניין שבט לוי יחד עם העברת קדושת הבכורות אליהם על ידי פדיון בכורות.
תוכן הפרשה[עריכה]
- ציווי המפקד: הציווי על עריכת מפקד בבני ישראל וציון שמות ראשי השבטים.
- מניין השבטים: פירוט המניין של כל הגברים יוצאי הצבא בכל שבט ושבט.
- מניין הלווים: ציווי ה' על השמטת שבט לוי מהמניין והגדרת תפקידו כאחראי על פירוק והקמת המשכן ונשיאת כלי הקודש שבו.
- חלוקת השבטים למחנות: חלוקת השבטים לארבעה מחנות הקובעים את סדר החניה והנסיעה של השבטים. חלוקת השבטים היא כדלהלן: מחנה יהודה בצד מזרח ואיתו שבטי יששכר וזבולון. בצד דרום מחנה ראובן ואיתו שמעון וגד. בצד מערב מחנה אפרים ואיתו מנשה ובנימין. בצד צפון מחנה דן ואיתו אשר ונפתלי.
- תפקיד הלווים: הלווים מופרשים מהעם ומופקדים על עבודת משכן אוהל מועד.
- פדיון בכורות ומניין הלווים: הקדושה שהוענקה לבכורות ביציאת מצרים מועברת ללווים על ידי פדיון בכורות, ושבט לוי נמנה בפני עצמו.
- פירוט עבודת הלווים: הכהנים מופקדים לכסות את כלי הקודש בעוד הלווים מופקדים לשאת אותם במהלך המסעות.
הסתכלות נכונה[עריכה]
בתחילת הפרשה ה' מתגלה אל משה "במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית". אור החיים בפירושו על הפסוק מקשה שישנה חוסר עקביות בהצגת תיאור ההתגלות. בתחילה, בתיאור המקום, מתחילים מהכלל "המדבר" אל הפרט "אוהל מועד”. לעומת זאת, בחלקו השני של הפסוק, בתיאור הזמן, הוא מתחיל מהפרט "באחד” אל הכלל "לחודש השני”.
אור החיים מפרש שאכן ישנה עקביות בפסוק וכולו מתחיל מהפרט אל הכלל. כשם שבסוף הפסוק הסדר הוא מהפרט- "האחד" אל הכלל- "החודש" כן בתחילתו המדבר הוא הפרט ואוהל מועד הוא הכלל. לפירושו, התורה איננה מסתכלת על המציאות באופן הגשמי כך שהמדבר גדול יותר מאוהל מועד אלא במובן הרוחני. בהסתכלות של התורה, חשיבותו של המדבר הגדול בטלה לעומת אוהל מועד ומקומו של הקב"ה שאולי בעולם הגשמי אינם כה גדולים, אך בהסתכלות האמיתית הם העיקר. התורה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בהסתכלות רוחנית, ובכך להבחין בין העיקר לטפל.
מניין בני ישראל[עריכה]
- ערך מורחב - איסור מניין בני ישראל
בתחילת הפרשה הקב"ה מצווה את משה לערוך מפקד לכלל העם ולמנות את הזכרים יוצאי הצבא מבני עשרים ומעלה. מנגד, המפרשים התקשו מכך שבפרשת כי תשא משמע שבכל מפקד שנערך לבני ישראל יש צורך למנות את העם על ידי מחצית השקל בשביל שלא יהיה נגף בבני ישראל. רש"י מסביר שגם מניין זה נעשה על ידי מחצית השקל ומפרש: לגלגלתם – על ידי שקלים: "בקע לגלגלת".
לעומת רש"י, הרמב"ן סובר שאין איסור כולל למנות את בני ישראל, אלא האיסור הוא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך. לשיטתו, כאשר ה' מצווה לערוך מפקד, אין צורך למנות את העם במחצית השקל. על פי שיטתו, הוא מסביר גם את המניין של דוד שגרם למגיפה בעם [1]. הרמב"ן מסביר שטעותו של דוד היתה שכאשר מנה את העם הוא חשב שיש בדבר צורך ולכן לא מנה את העם דרך אמצעי, אך למעשה לא היה בכך צורך ולכן הוכה העם בדבר. הוכחה לדבריו ניתן למצוא בדברי חז"ל- כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך- חסרו, כמו בימי דוד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- טקסט פרשת במדבר באתר ישיבה
- דברי תורה על פרשת במדבר באתר ישיבה
- פרשת במדבר באתר 'מקראות גדולות הכתר'
- הפטרת במדבר (ספרדים, אשכנזים, תימנים) באתר 'מקראות גדולות הכתר'
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה
- ↑ שמואל ב כד,ג