פרשת תזריע: הבדלים בין גרסאות בדף

פרשת תזריע היא הפרשה הרביעית בחומש ויקרא. הפרשה מדברת על דיני טהרת היולדת, ובתוכם מוזכרת גם מצוות המילה, וכן דיני הצרעת ובכללם נגעי הבשר, השיער והזקן ונגעי הבגדים. בשנים מעוברות נקראת פרשת תזריע יחד עם פרשת מצורע.

תוכן הפרשה[עריכה]

א. דיני טהרת היולדת - כאשר אישה יולדת היא חיבבת בקרבן: כבש לעולה ותור או בן יונה לחטאת (ואם אין ידה משגת - שני תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת). יולדת זכר טמאה למשך שבוע ולאחר מכן טהורה למשך שלושים ושלושה יום, ויולדת נקבה טמאה למשך שבועיים, וטהורה למשך ששים וששה יום.

ב. דיני צרעת מתחילים בפרשת תזריע וממשיכים בפרשת מצורע. בפרשת תזריע מובאים דיני נגעי עור הבשר, נגעי שחין, נגעי השער והזקן ונגעי בגדים.

קריאת הפרשה וההפטרה[עריכה]

פרשת תזריע נקראת לבדה בשנים מעוברות, ויחד עם פרשת מצורע בשנים מעוברות.

הפטרת פרשת תזריע היא סיפורו של נעמן, שר צבא ארם שאלישע ריפא מצרעתו (מלכים ב ד, מב-ה, יט). זו הפטרה נדירה יחסית, שכן בשנה פשוטה פרשיות תזריע-מצורע מחוברות, ונקראת הפטרת מצורע, ובשנה מעוברת לעתים נקראת פרשת תזריע באחת מארבע פרשיות.

טומאת היולדת[עריכה]

הפרשה פותחת בכך שאשה היולדת, בין זכר ובין נקבה, נטמאת עקב הלידה. רבי יהודה הלוי בכוזרי ‏^[1] כותב כי עניין הטומאה הוא ביטול חיים. הוא מסביר שאבי אבות הטומאה הוא המת- שנחסרו חייו, וכן טומאת הקרי וטומאת הנידה היא משום חסרון חיים, ובאותו האופן ניתן להסביר בטומאת היולדת. לפני הלידה, היולדת הייתה במצב של חיים כפולים כאשר היא נושאת ברחמה חיים נוספים על חייה שלה. לידת התינוק גורמת לירידה ברמת החיות באשה ולכעין מוות מסוים הגורמת לטומאת היולדת.

ברית מילה[עריכה]

ערך מורחב - ברית מילה

תוך כדי שהתורה מבארת את דיני טהרת היולדת, מובאת מצוות המילה כמאמר מוסגר בין הפסוקים. הכלי יקר מפרש כי התורה הסמיכה את דיני הנגעים (מהפרשה הקודמת) למצוות המילה בשביל ללמד שהמילה דוחה את הנגעים ועל אף שחל איסור להסיר את הנגע, מותר למול עורלה שיש עליה נגע. באופן אחר, ייתכן להסביר שקישור זה מרמז על הטעם שנותן רבי שמעון בר יוחאי לכך שמצוות המילה היא ביום השמיני ‏^[2] " שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחאי… ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? - שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים". רשב"י מסביר כי מצוות המילה נקבעה דווקא ליום השמיני משום שביום זה בטלה טומאת האם ובכך מוסבר הקישור בין מצוות המילה וטהרת היולדת.

קורבן יולדת[עריכה]

בתחילת הפרשה מובא שלאחר טהרת היולדת, עליה להביא כבש בן שנתו לקורבן עולה ובן יונה או תור לקורבן חטאת כקורבן יולדת. הפרשנים התקשו מדוע על היולדת להביא קורבן, ובייחוד קורבן חטאת, הרי לא חטאה בדבר?

כפרה על החטא[עריכה]

הגמרא בנידה נדה לא ב הסבירה שהדבר נובע משבועת שווא של האשה: " שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן". האברבנאל מפרש גם הוא שמדובר בקורבן כפרה ולדבריו אין מי שעובר סבל בעולם הזה אילולא חטא ולכן גם על היולדת להקריב קורבן חטאת שהרי גם היא "סבלה צרה וסכנה בהיותה על האבניים". על אף שלא כל אשה חוטאת ייתכן להסביר בדברי האברבנאל שמתייחס אל חטאה של חווה שבעקבותיו נגרם כל הסבל לנשים היולדות וככפרה על חטא זה עליהם להביא קורבן חטאת.

גם הרש"ר הירש מפרש כי קורבן היולדת נובע מחטא ומסביר כי מדובר בחטא הכניעה לגוף. לשיטתו, בכל פעם שבה האדם נפגש עם כניעת הגוף לכוחות הרוחניים האצורים בו, עליו לטהר את עצמו. הנפגש עם המוות לדוגמא, מעורר באדם את התחושה שאינו אלא גוף חומרי חסר בחירה חופשית, ולכן עליו להיטהר מתחושה זו. באותו האופן, אשה היולדת נחשפת לגשמיות בלידת האדם וכן האם נכנעה לכוחות הטבע בסבל שחוותה בלידה, לכן עליה לחדש את הרגשתה הרוחנית על ידי הבאת קורבן וביאה למקדש ועל ידי כך לרענן את תודעת ייעודה המוסרי החופשי מכבלי הטבע.

בקשת רפואה וטהרה[עריכה]

מנגד, פירוש הדעת זקנים מבעלי התוספות מסביר כי אין הכוונה כאן לכפרה על עוונות אלא משום נקיון. באופן דומה כותב הספורנו שהכפרה מכשירה את האשה להיכנס אל המקדש לאחר טומאת הלידה. הרמב"ן מפרש כי מטרת הקורבן איננה כפרה על חטא מסוים אלא בקשה מאת היולדת להירפא ולהיטהר והקורבן מהווה כעין כופר לעניין זה. פירוש זה מסביר גם את העובדה שגם הזב והזבה מביאים קורבן חטאת על אף שלא עשו חטא מסוים.

ספק צרעת[עריכה]

ערך מורחב - צרעת

כאשר הצרעת איננה ברורה דיה, הכהן מסגיר את המצורע לשבעה ימים ולאחריהם בודק שוב את האדם לראות האם אכן מדובר בנגע צרעת או שלא. ספר החינוך ‏^[3] מסביר שעניין הסגר זה הוא התרעה לאדם בשביל שיוכל לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה לפני שהצרעת תהיה כבר מוחלטת. דברי החינוך מתאימים גם לדברי המדרש תנחומא על נגע הצרעת המתאר את נגעי הבית והבגדים כנגעים המקדימים לצרעת הגוף ואמורים לעורר את האדם לחזרה בתשובה לפני שהצרעת תפגע בו. רעיון זה מופיע כבר בתנ"ך בטיעוניו של אליהוא בן ברכיאל לאיוב. כחלק מהסבריו על כאבו של איוב, מסביר אליהוא כי לפעמים האל גורם למקרה רע לצדיק על מנת לעוררו לשוב בתשובה מדרכו ‏^[4].

קישורים חיצוניים[עריכה]

• טקסט פרשת תזריע באתר ישיבה.
• דברי תורה על פרשת תזריע באתר ישיבה.
• פרשת תזריע באתר מקראות גדולות הכתר
• הפטרת תזריע באתר מקראות גדולות הכתר

הערות שוליים