ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: החודש הראשון בלוח השנה העברי, שבו אירעה יציאת מצרים. ==תאריכים חשובים בחודש== * א' ניסן - הקמת המשכן.…) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החודש הראשון בלוח השנה העברי, שבו אירעה [[יציאת מצרים]]. | [[חודש ניסן]] החודש הראשון בלוח השנה העברי, שבו אירעה [[יציאת מצרים]], והחודש השביעי לפי לוח השנה. מקור שם החודש הוא מהמילה ניצן ומסמל את היותו חודש של פריחה כאשר גם בתורה הוא מכונה "חודש האביב". בחודש ניסן חוגגים את יציאת בני ישראל ממצרים ב[[חג הפסח]] וכן מברכים את הפריחה ב[[ברכת האילנות]] וכן את [[ברכת החמה]] משום שבחודש זה היא נבראה. מזל החודש הוא מזל טלה, ויש בכך רמז ל[[קרבן פסח|קרבן הפסח]]. | ||
==משמעות שם החודש== | |||
חודש ניסן מופיע לראשונה ב[[מגילת אסתר]] {{ציטוטון|בחודש הראשון הוא חודש ניסן}} {{#makor-new:אסתר ג ז|תנ"ך-אסתר|ג|ז}} וכן ב[[ספר נחמיה]] {{ציטוטון|ויהי בחודש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך}} {{#makor-new:נחמיה ב א|תנ"ך-נחמיה|ב|א}}. | |||
חודש ניסן קרוי כך משום המילה "ניסנו" באכדית שמשמעותה ניצן בעברית, שמרמזת על הפריחה שיש בחודש. אמנם, יש שדרשו את משמעות החודש כחודש שייעשו בו ניסים {{מקור|ספר קושיות, אות פח|כן}} וכמאמר חז"ל- "בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידין להיגאל". {{#makor-new:ראש השנה יא א|בבלי-ראש-השנה|יא|א}}. | |||
===שמור את חודש האביב=== | |||
בתורה, החודש מכונה גם '''חודש האביב''' כדברי הפסוק {{ציטוטון|את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציויתיך למועד חודש האביב כי בחודש האביב יצאת ממצרים}} {{#makor-new:שמות לד יח|תנ"ך-שמות|לד|יח}}. בעקבות הציווי "לשמור את חודש האביב" אף נפסק כי יש לעבר את חודש אדר בפעמים בהם יש חשש שפסח לא ייצא בתקופת האביב וכדברי ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|ומפני מה המוסיפין חודש זה? מפני זמן האביב כדי שיהא הפסח באותו זמן}} {{#makor-new:הלכות קידוש החודש ד א|רמב"ם-קדוש-החדש|ד|א}}. | |||
ה[[רש"ר הירש]] מפרש את החשיבות בהקפדה על חיבור חודש האביב לפסח בכך שחודשי השנה היהודיים בכוונה קשורים לתאריכים היסטוריים וגם לעונות השנה. לדבריו, התורה מתנגדת לכל פולחן טבע ולכן מדגישה את החיבור שיש בין הטבע לקב"ה בכך שהטבע הוא חלק ממנו. החיבור בין התאריך ההיסטורי של היציאה ממצרים יחד עם חודש האביב מסמל כי {{ציטוטון|האל שנשימת האביב שלנו מעוררת את הטבע מקיפאון המוות של החורף - הוא הוא האל שמילט אותנו מן המוות ומן השעבוד והעניק לנו חיים וחירות}}. | |||
[[הרב קוק]] מסביר את הקשר שבין חג הפסח לחודש האביב בצורה שונה, כאשר לדבריו אותה החירות הקיימת בפסח מחוברת יחד עם החירות של הטבע. לשיטתו, יציאת עם ישראל ממצרים היא פעולה שנתנה כוח לכוחות חירות נוספים לצמוח בעולם והיא ממשיכה להשפיע ללא הרף על ידי התגלות השכינה בתולדות עם ישראל וכדבריו {{ציטוטון|יציאת מצרים הייתה מאורע כזה, שרק לפי מראית העין הגסה נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, אבל באמת על ידי הכרה תוכית אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל התגלות יד ה' בפרסום ובהופעה בהירה על פני ההיסטוריה של התבל}}. | |||
==תאריכים חשובים בחודש== | ==תאריכים חשובים בחודש== | ||
| שורה 32: | שורה 42: | ||
* חודש האביב - מאחר ויש לדאוג ע"פ ההלכה לעיבור השנה כדי שהחודש תמיד יצא בתקופת האביב. | * חודש האביב - מאחר ויש לדאוג ע"פ ההלכה לעיבור השנה כדי שהחודש תמיד יצא בתקופת האביב. | ||
{{תבנית:חודשי השנה}} | |||
[[קטגוריה:חודשי השנה]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:44, 14 במרץ 2021
|
|
חודש ניסן החודש הראשון בלוח השנה העברי, שבו אירעה יציאת מצרים, והחודש השביעי לפי לוח השנה. מקור שם החודש הוא מהמילה ניצן ומסמל את היותו חודש של פריחה כאשר גם בתורה הוא מכונה "חודש האביב". בחודש ניסן חוגגים את יציאת בני ישראל ממצרים בחג הפסח וכן מברכים את הפריחה בברכת האילנות וכן את ברכת החמה משום שבחודש זה היא נבראה. מזל החודש הוא מזל טלה, ויש בכך רמז לקרבן הפסח.
משמעות שם החודש[עריכה]
חודש ניסן מופיע לראשונה במגילת אסתר "בחודש הראשון הוא חודש ניסן" אסתר ג ז וכן בספר נחמיה "ויהי בחודש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך" נחמיה ב א.
חודש ניסן קרוי כך משום המילה "ניסנו" באכדית שמשמעותה ניצן בעברית, שמרמזת על הפריחה שיש בחודש. אמנם, יש שדרשו את משמעות החודש כחודש שייעשו בו ניסים (ספר קושיות, אות פח) וכמאמר חז"ל- "בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידין להיגאל". ראש השנה יא א.
שמור את חודש האביב[עריכה]
בתורה, החודש מכונה גם חודש האביב כדברי הפסוק "את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציויתיך למועד חודש האביב כי בחודש האביב יצאת ממצרים" שמות לד יח. בעקבות הציווי "לשמור את חודש האביב" אף נפסק כי יש לעבר את חודש אדר בפעמים בהם יש חשש שפסח לא ייצא בתקופת האביב וכדברי הרמב"ם: "ומפני מה המוסיפין חודש זה? מפני זמן האביב כדי שיהא הפסח באותו זמן" הלכות קידוש החודש ד א.
הרש"ר הירש מפרש את החשיבות בהקפדה על חיבור חודש האביב לפסח בכך שחודשי השנה היהודיים בכוונה קשורים לתאריכים היסטוריים וגם לעונות השנה. לדבריו, התורה מתנגדת לכל פולחן טבע ולכן מדגישה את החיבור שיש בין הטבע לקב"ה בכך שהטבע הוא חלק ממנו. החיבור בין התאריך ההיסטורי של היציאה ממצרים יחד עם חודש האביב מסמל כי "האל שנשימת האביב שלנו מעוררת את הטבע מקיפאון המוות של החורף - הוא הוא האל שמילט אותנו מן המוות ומן השעבוד והעניק לנו חיים וחירות".
הרב קוק מסביר את הקשר שבין חג הפסח לחודש האביב בצורה שונה, כאשר לדבריו אותה החירות הקיימת בפסח מחוברת יחד עם החירות של הטבע. לשיטתו, יציאת עם ישראל ממצרים היא פעולה שנתנה כוח לכוחות חירות נוספים לצמוח בעולם והיא ממשיכה להשפיע ללא הרף על ידי התגלות השכינה בתולדות עם ישראל וכדבריו "יציאת מצרים הייתה מאורע כזה, שרק לפי מראית העין הגסה נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, אבל באמת על ידי הכרה תוכית אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל התגלות יד ה' בפרסום ובהופעה בהירה על פני ההיסטוריה של התבל".
תאריכים חשובים בחודש[עריכה]
- א' ניסן - הקמת המשכן.
- ב' עד י"ג בניסן - הקרבת קרבנות הנשיאים בהקמת המשכן.
- אור לי"ד בניסן - בדיקת חמץ.
- י"ד בניסן - ביעור חמץ, תענית בכורות.
- י"ד בניסן בין הערביים - הקרבת קרבן פסח.
- ט"ז ניסן - יו"ט שני של גלויות.
- ט"ז - כ' ניסן - חול המועד פסח.
- כ"א ניסן - יו"ט אחרון של פסח - קריעת ים סוף.
- כ"ב בניסן - אסרו חג. יו"ט שני של גלויות.
- כ"ז בניסן - יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
שמות נוספים לחודש[עריכה]
- החודש הראשון - ע"פ הפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים הוא, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".
- חודש האביב - מאחר ויש לדאוג ע"פ ההלכה לעיבור השנה כדי שהחודש תמיד יצא בתקופת האביב.
