פרשת בראשית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
'''פרשת בראשית''' היא הפרשה הפותחת את [[ספר בראשית]] ואת [[התורה]] כולה. בה מתוארת ראשית [[בריאת העולם]] ו[[האדם]]. הפרשה מקיפה תקופה של עשר דורות, מ"האדם" עד הולדת [[נח]] - בך הכל 1,056 שנה, לפי  [[סדר עולם רבא]].<ref> החישוב: "מהאדם עד המבול אלף ותרנ"ו" , כאשר נח בן שש מאות שנה  [http://www.daat.ac.il/daat/vl/sederolam/sederolam01.pdf מקור].</ref>.
'''פרשת בראשית''' היא הפרשה הפותחת את [[ספר בראשית]] ואת [[התורה]] כולה. בה מתוארת ראשית [[בריאת העולם]] ו[[האדם]]. הפרשה מקיפה תקופה של עשר דורות, מ"האדם" עד הולדת [[נח]] - בך הכל 1,056 שנה, לפי  [[סדר עולם רבא]].<ref> החישוב: "מהאדם עד המבול אלף ותרנ"ו" , כאשר נח בן שש מאות שנה  [http://www.daat.ac.il/daat/vl/sederolam/sederolam01.pdf מקור].</ref>.


הפרשה מתארת את מהלך בריאת העולם בששה ימים, ההכרזה כי על ברכת [[שבת]] ותולדות האדם ו[[חוה]]. נקבע עקרון הקמת ה[[משפחה]] :"עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" {{מקור|(ב',כ"ד)}}. ה[[נחש]] הערום הגיע ל[[גן העדן]] ומביא לגרושם ולקללה אשר תלווה את משפחת האדם לנצח. בנם  [[קין]] רוצח את [[הבל]] אחיו, נולד [[שת]] ואז:"וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'." {{מקור|(ד',כ"ו)}}.  בא תאור עשרת הדורות הראשונים של האנושות והפרשה מסתיימת ברמז על הצפוי ב[[פרשת נח]] :" וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר:  זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה' "{{מקור|(ה',כ"ט)}}.  
הפרשה מתארת את מהלך בריאת העולם בששה ימים, ההכרזה כי על ברכת [[שבת]] ותולדות האדם ו[[חוה]]. נקבע עקרון הקמת ה[[משפחה]] :"עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" {{מקור|(ב',כ"ד)}}. ה[[נחש]] הערום הגיע ל[[גן העדן]] ומביא לגרושם ולקללה אשר תלווה את משפחת האדם לנצח. בנם  [[קין]] רוצח את [[הבל]] אחיו, נולד [[שת]] ואז:"וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'." {{מקור|(ד',כ"ו)}}.  בא תאור עשרת הדורות הראשונים של האנושות והפרשה מסתיימת ברמז על הצפוי ב[[פרשת נח]] :" וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר:  זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה' "{{מקור|(ה',כ"ט)}}.  


==תוכן הפרשה==
==תוכן הפרשה==
שורה 19: שורה 19:
# בריאת האדם "אלו תולדות השמים והארץ". ירד מטר והאדם החל במלאכתו בגן-העדן. מהגן יצאו ארבעת הנהרות החשובים בעולם. חוה נבראה שכן "לא טוב היות האדם לבדו".
# בריאת האדם "אלו תולדות השמים והארץ". ירד מטר והאדם החל במלאכתו בגן-העדן. מהגן יצאו ארבעת הנהרות החשובים בעולם. חוה נבראה שכן "לא טוב היות האדם לבדו".
# בגן עדן מצווה האדם לא לאכול מ"עץ הדעת". הנחש פועל לפי טבעו, הערום, מסית את האישה ואז "נפתחו עיניהם" והם גילו שהם ערומים. הקב"ה עושה להם כותנות, אך גם מגרש אותן ומודיע לכל אחד את עונשו:
# בגן עדן מצווה האדם לא לאכול מ"עץ הדעת". הנחש פועל לפי טבעו, הערום, מסית את האישה ואז "נפתחו עיניהם" והם גילו שהם ערומים. הקב"ה עושה להם כותנות, אך גם מגרש אותן ומודיע לכל אחד את עונשו:
## לנחש : "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.  וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ:  הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב " {{מקור|(ג',י"ד-ט"ו)}}.  
## לנחש : "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.  וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ:  הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב " {{מקור|(ג',י"ד-ט"ו)}}.  
## לאישה :  :"אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ {{מקור|(ג', ט"ז,י"ז)}}.
## לאישה :  :"אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ {{מקור|(ג', ט"ז,י"ז)}}.
## ולאדם :"וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.  יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּכִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב" {{מקור|(ג', י"ז,י"ט)}}.  
## ולאדם :"וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.  יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּכִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב" {{מקור|(ג', י"ז,י"ט)}}.  
# קין, עובד האדמה, קנא בהבל, רועה צאן, לאחר ש:"וַיִּשַׁע ה', אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.  ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה"{{מקור|(ד', ד',ה')}}. וכך בא לעולם הרצח הראשון. הוא מתוודה על חטאו ויוצא לנדודים בעולם. והעולם כמנהגו מוהג, קין מקים משפחה. וכבר נולד הנכד הראשון: אנוש.
# קין, עובד האדמה, קנא בהבל, רועה צאן, לאחר ש:"וַיִּשַׁע ה', אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.  ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה"{{מקור|(ד', ד',ה')}}. וכך בא לעולם הרצח הראשון. הוא מתוודה על חטאו ויוצא לנדודים בעולם. והעולם כמנהגו מוהג, קין מקים משפחה. וכבר נולד הנכד הראשון: אנוש.
# עשרה דורות עוברים עד שנולד נח.
# עשרה דורות עוברים עד שנולד נח.
# מתגלת רעת האדם: "וַיַּרְא ה', כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ה', אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִםכִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם."  {{מקור|(ו', ה',ז')}}. אך עדיין לאנושות יש תקווה: " וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'"(ט)
# מתגלת רעת האדם: "וַיַּרְא ה', כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ה', אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִםכִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם."  {{מקור|(ו', ה',ז')}}. אך עדיין לאנושות יש תקווה: " וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'"(ט)
   
   


שורה 36: שורה 36:


{{פרשת שבוע}}
{{פרשת שבוע}}
[[קטגוריה:ספר בראשית]]
[[קטגוריה:ספר בראשית|בראשית]]

גרסה מ־17:31, 5 בינואר 2009

בריאת אורו של העולם - ציורו של גוסטב דורא -מקור:ויקישיתוף,Tomisti
בריאת משפחת האדם - ציורו של Lorenzo Ghiberti - דלתות "שער גן עדן" בפירנצה - נוצרו בהשראה יהודית -מקור:ויקישיתוף Sailko
קין והבל מזבחים לה'- ציורו של גוסטב דורא -מקור:ויקישיתוף,Tomisti

פרשת בראשית היא הפרשה הפותחת את ספר בראשית ואת התורה כולה. בה מתוארת ראשית בריאת העולם והאדם. הפרשה מקיפה תקופה של עשר דורות, מ"האדם" עד הולדת נח - בך הכל 1,056 שנה, לפי סדר עולם רבא.[1].

הפרשה מתארת את מהלך בריאת העולם בששה ימים, ההכרזה כי על ברכת שבת ותולדות האדם וחוה. נקבע עקרון הקמת המשפחה :"עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (ב',כ"ד). הנחש הערום הגיע לגן העדן ומביא לגרושם ולקללה אשר תלווה את משפחת האדם לנצח. בנם קין רוצח את הבל אחיו, נולד שת ואז:"וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'." (ד',כ"ו). בא תאור עשרת הדורות הראשונים של האנושות והפרשה מסתיימת ברמז על הצפוי בפרשת נח :" וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה' "(ה',כ"ט).

תוכן הפרשה

ניתן לחלק את הפרשה לחלקים הבאים:

  1. הבריאה לכל אחד מימי השבוע -
    1. נברא הכל ונוצר האור, להבחין בין יום לבין לילה.
    2. הרקיע הבדיל בין מי הים לבין השמים.
    3. נוצרה היבשה והובדלה מהים.
    4. ניתנו המאורות: השמש והירח.
    5. מהמים נוצרו בעלי החיים והם ברכו בפריה וברביה.
    6. ביבשה נוצרו בעלי החיים, נברא האדם, אשר קבל את השליטה עליהם
    7. הקב"ה כילה מלאכתו, שבת, ברכו וקדשו.
  2. בריאת האדם "אלו תולדות השמים והארץ". ירד מטר והאדם החל במלאכתו בגן-העדן. מהגן יצאו ארבעת הנהרות החשובים בעולם. חוה נבראה שכן "לא טוב היות האדם לבדו".
  3. בגן עדן מצווה האדם לא לאכול מ"עץ הדעת". הנחש פועל לפי טבעו, הערום, מסית את האישה ואז "נפתחו עיניהם" והם גילו שהם ערומים. הקב"ה עושה להם כותנות, אך גם מגרש אותן ומודיע לכל אחד את עונשו:
    1. לנחש : "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ, וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב " (ג',י"ד-ט"ו).
    2. לאישה :  :"אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ (ג', ט"ז,י"ז).
    3. ולאדם :"וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב" (ג', י"ז,י"ט).
  4. קין, עובד האדמה, קנא בהבל, רועה צאן, לאחר ש:"וַיִּשַׁע ה', אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ. ה וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה"(ד', ד',ה'). וכך בא לעולם הרצח הראשון. הוא מתוודה על חטאו ויוצא לנדודים בעולם. והעולם כמנהגו מוהג, קין מקים משפחה. וכבר נולד הנכד הראשון: אנוש.
  5. עשרה דורות עוברים עד שנולד נח.
  6. מתגלת רעת האדם: "וַיַּרְא ה', כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ה', אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם: כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם." (ו', ה',ז'). אך עדיין לאנושות יש תקווה: " וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'"(ט)



הערות שוליים

  1. החישוב: "מהאדם עד המבול אלף ותרנ"ו" , כאשר נח בן שש מאות שנה מקור.