פרשת שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
==מדוע מתו בני אהרן==
==מדוע מתו בני אהרן==


על מות שני בני אהרן אומרת התורה שהדבר קרה "בקרבתם לפני ה' וימותו". [[עלונים#שיחת השבוע|בשיחת השבוע של חב"ד]] נכתב :" כי בספרים מבואר, שחטאם היה שהתקרבו יתר על המידה אל אור הקדושה, עד שנשמתם פרחה מגופם. אמנם זו דרגה גבוהה מאוד (וכך ניחם משה את אהרון: "עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך"), אולם הדבר נחשב חטא, כי האדם נדרש להימצא בעולם הזה ולמלא את תפקידו, ולא לעזוב את הגוף ולעלות למעלה.  
כבר המדרש (ויקרא רבה פרשה יא) עוסק בשאלה זו ומובאת בו מחלוקת:
 
"רבי אליעזר אומר לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן.
 
רבי ישמעאל אומר שתויי יין נכנסו למקדש, תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש."  
 
[[עלונים#שיחת השבוע|בשיחת השבוע של חב"ד]] נכתב :" על מות שני בני אהרן אומרת התורה שהדבר קרה "בקרבתם לפני ה' וימותו". בספרים מבואר, שחטאם היה שהתקרבו יתר על המידה אל אור הקדושה, עד שנשמתם פרחה מגופם. אמנם זו דרגה גבוהה מאוד (וכך ניחם משה את אהרון: "עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך"), אולם הדבר נחשב חטא, כי האדם נדרש להימצא בעולם הזה ולמלא את תפקידו, ולא לעזוב את הגוף ולעלות למעלה.  





גרסה מ־14:43, 28 בפברואר 2010

פרשת שמיני היא הפרשה השלישית של ספר ויקרא.

נושאי הפרשה

ראשון ושני- ה' מצוה על הקרבת קרבנות לרגל סיום ימי המילואים.

שלישי- בני אהרון, נדב ואביהוא, מתים בעקבות הקרבת קרבן שלא כרצון ה'. רבו הדעות מה במעשיהם היה נגד רצון ה'.

ה' מצוה את אהרון על איסור שתיית יין לפני עבודה במקדש.

רביעי- משה אומר לאכול את קרבנות היום.

חמישי- אהרון ובניו לא אכלו מבשר החטאת ומשה שואל את אהרון למה ואהרון עונה לו והתשובה מתקבלת.

שישי- ה' מצוה לא לאכול בעלי חיים שאין בהם את סימני הטהרה.

שביעי(וקצת בשישי)- ה' מצוה על טומאה ממגע ונשיאת בעלי חיים מסוימים.


מדוע מתו בני אהרן

כבר המדרש (ויקרא רבה פרשה יא) עוסק בשאלה זו ומובאת בו מחלוקת:

"רבי אליעזר אומר לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן.

רבי ישמעאל אומר שתויי יין נכנסו למקדש, תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש."

בשיחת השבוע של חב"ד נכתב :" על מות שני בני אהרן אומרת התורה שהדבר קרה "בקרבתם לפני ה' וימותו". בספרים מבואר, שחטאם היה שהתקרבו יתר על המידה אל אור הקדושה, עד שנשמתם פרחה מגופם. אמנם זו דרגה גבוהה מאוד (וכך ניחם משה את אהרון: "עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך"), אולם הדבר נחשב חטא, כי האדם נדרש להימצא בעולם הזה ולמלא את תפקידו, ולא לעזוב את הגוף ולעלות למעלה.