פרשת בהעלותך: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת בהעלותך''' היא ה[[פרשת השבוע|פרשה]] השלישית ב[[חומש במדבר]]. אורכה 136 פסוקים, והיא מתחילה ב{{מקור|במדבר ח א$פרק ח' פס' א'}} "וידבר ה' אל משה... בהעלתך את הנרת" ומסתיימת ב{{מקור|במדבר יב טז$פרק יב פס' טז}} "ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן". | '''פרשת בהעלותך''' היא ה[[פרשת השבוע|פרשה]] השלישית ב[[חומש במדבר]]. אורכה 136 פסוקים, והיא מתחילה ב{{מקור|במדבר ח א$פרק ח' פס' א'}} "וידבר ה' אל משה... בהעלתך את הנרת" ומסתיימת ב{{מקור|במדבר יב טז$פרק יב פס' טז}} "ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן". | ||
הפטרת פרשת בהעלותך היא "נרות זכריה", הפותחת במילים "רני ושמחי בת ציון" ({{מקור|זכריה ב יד$ זכריה ב, יד}}-{{מקור|זכריה ג ז}}). | הפטרת פרשת בהעלותך היא "נרות זכריה", הפותחת במילים "רני ושמחי בת ציון" ({{מקור|זכריה ב יד$ זכריה ב, יד}}-{{מקור|זכריה ג ז$ ג, ז}}). | ||
==נושאי הפרשה== | ==נושאי הפרשה== | ||
בראשית הפרשה, מובאים ארבעה פסוקים (ח, א- ח,ד) העוסקים ב[[מנורה]] וב[[הטבת הנרות]]. | בראשית הפרשה, מובאים ארבעה פסוקים (ח, א- ח,ד) העוסקים ב[[מנורה]] וב[[הטבת הנרות]]. | ||
גרסה מ־21:46, 14 באוגוסט 2012
|
|
פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר. אורכה 136 פסוקים, והיא מתחילה בפרק ח' פס' א' "וידבר ה' אל משה... בהעלתך את הנרת" ומסתיימת בפרק יב פס' טז "ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן".
הפטרת פרשת בהעלותך היא "נרות זכריה", הפותחת במילים "רני ושמחי בת ציון" ( זכריה ב, יד- ג, ז).
נושאי הפרשה
בראשית הפרשה, מובאים ארבעה פסוקים (ח, א- ח,ד) העוסקים במנורה ובהטבת הנרות.
לאחר מכן, באות שתי פרשיות (אחת סתומה ואחת פתוחה) העוסקות בקידוש הלוים.
לאחר מכן באות פרשיות פסח שני.
בהמשך באה פרשת המסעות על פי הענן, פרשת חצוצרות הכסף ולאחר מכן פרשת הנסיעה מהר סיני על פי המחנות, בתוכה מסופר גם סיפור חזרתו של יתרו חותן משה לארצו.
לאחר פרשה זו, קיימת תופעה ייחודית בתורה, שני סימנים בצורת האות "נ" הפוכה לפני פרק י פס' לה-לו ולאחריהם, המפרידות אותם מהפרשיות שלפניהם ואחריהם. סימנים אלו מסומנים אף בספר התורה עצמו. חז"ל (בבלי שבת קטז א) ובעקבותיהם המפרשים (רש"י, רמב"ן ועוד) הסבירו שהסמניות נועדו להראות שפס' אלו ("ויהי בנסע הארן ויאמר משה... ובנחה יאמר...") הובאו שלא במקומם הטבעי, ונכתבו שם על מנת להפריד בין שתי פרשיות העוסקות ב"פורעניות", פרשת הנסיעה מהר סיני ופרשת המתאוננים. במקומות מסוימים(דרוש מקור) מתייחסים לשני פסוקים אלו כאל ספר בפני עצמו, ובכך מחולקת הפרשה כביכול בין שלושה ספרים (תחילת במדבר עד הסמניות, שני הפסוקים הללו ולאחריהם).
לאחר הסמניות הללו באה פרשת חטא המתאוננים, השלוים שהגיעו לאחריהם והמגפה שפרצה בעם בקברות התאווה, כשבתוכה מסופר על האצלת הרוח ממשה לשבעים הזקנים והתנבאותם של אלדד ומידד.
בסוף הפרשה מסופר על חטא מרים שדברה על אהרן על משה, ועונש הצרעת שקיבלה עליו.
מצוות בפרשה
בפרשת בהעלותך ישנן חמש מצוות- מתוכן שלוש מצוות עשה ושתי מצוות לא תעשה:
- מצוות פסח שני בארבעה עשר באייר (חינוך שפ)
- מצוות פסח שני שיאכל על מצות ומרורים (שם שפא)
- שלא להותיר כלםו מבשר פסח שני (שם שפב)
- שלא לשבור עצם מעצמות פסח שני (שם שפג)
- מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה (שם שפד)
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה