פרשת נשא

פרשת נשא היא הפרשה השניה בחומש במדבר. הפרשה היא הארוכה ביותר בתורה וכוללת 176 פסוקים.

תוכן הפרשה

מניין וקביעת תפקידים לבני גרשון ובני מררי: בני גרשון קיבלו את האחריות על יריעות המשכן, ובני מררי קיבלו את האחריות על קרשי המשכן, בריחיו ואדניו.
חיוב הרחקת טומאה מהמחנה: על מנת לשמור על קדושת המחנה, מצווה הקב"ה לשלח את הטמאים מחוץ למחנה.
דיני מעילה: האיסור למעול בכספי הקודש, והעונש על המועל בהם.
דיני סוטה: פרשת אשה סוטה, הכוללת את דיני הקינוי, הסתירה וההשקאה.
דיני נזיר
דיני ברכת כהנים
קורבנות הנשיאים: פירוט הקורבנות אותם הקריב כל נשיא בשנים עשר ימי חנוכת המשכן.

הפטרה

מפטירים במעשה שמשון מספר שופטים שופטים יג ב. ההפטרה נקראת בהקשר לדיני נזירות המופיעים בפרשה, הדומים לנזירות שמשון שהוקדש לנזירות עוד לפני שנולד.

טעמי ברכת כהנים

ערך מורחב - ברכת כהנים

בפרשה מופיע הציווי לבני אהרון לברך את ישראל. מפרשים שונים הציעו טעמים שונים לכך שברכת הקב"ה מועברת לעם דווקא על ידי שליחים, ועל בחירת השליחים בבני אהרון הכהנים.

זכות הכהנים מעבירה את הברכה לעם: ספר החינוך פרשת נשא שעח מסביר שהכהנים נבחרו לברך את העם משום שמעשיהם הטובים יסייעו לקבלת הברכה. הוא מסביר שברכת ה' תלויה גם במעשי האדם, ורק כאשר מקבל הברכה יהיה מוכשר ומוכן לקבלת הטוב, הברכה תחול עליו. לכן, נבחרו דווקא הכהנים לברך את העם מכיוון שהם המשרתים החונים תמיד בית ה', ונפשם קשורה ביראתו כל היום.
הברכה משרישה את עיקרי האמונה: המורה נבוכים חלק ג מד מסביר שטעם הברכה היא להשריש חלק מעיקרי האמונה בקרב העם. הברכה היומית על ידי הכהנים מזכירה למתברכים שהקב"ה הוא מקור כל החיים והברכה שבעולם, והוא אף מברך את עמו על ידי משרתיו, ובכך מתחזקת אמונת המתברכים בבורא.
אנשי החסד מברכים לפנים משורת הדין: בספרי החסידות מסבירים שמכיוון שהכהנים הם אנשי החסד, הם היכולים להמשיך אור ושפע אלוקי אל העם. ציבור המתברכים כולל גם אנשים שעל פי מעשיהם לא מגיע להם להתברך, אך הכהנים, בזכות מידת החסד שלהם ולפנים משורת הדין, יכולים להעביר אליהם את הברכה בכל זאת.^[1].