פרשת נשא

פרשת נשא היא הפרשה השניה בחומש במדבר. הפרשה היא הארוכה ביותר בתורה וכוללת 176 פסוקים.

תוכן הפרשה

מניין וקביעת תפקידים לבני גרשון ובני מררי: בני גרשון קיבלו את האחריות על יריעות המשכן, ובני מררי קיבלו את האחריות על קרשי המשכן, בריחיו ואדניו.
חיוב הרחקת טומאה מהמחנה: על מנת לשמור על קדושת המחנה, מצווה הקב"ה לשלח את הטמאים מחוץ למחנה.
דיני מעילה: האיסור למעול בכספי הקודש, והעונש על המועל בהם.
דיני סוטה: פרשת אשה סוטה, הכוללת את דיני הקינוי, הסתירה וההשקאה.
דיני נזיר
דיני ברכת כהנים
קורבנות הנשיאים: פירוט הקורבנות אותם הקריב כל נשיא בשנים עשר ימי חנוכת המשכן.

הפטרה

מפטירים במעשה שמשון מספר שופטים שופטים יג ב. ההפטרה נקראת בהקשר לדיני נזירות המופיעים בפרשה, הדומים לנזירות שמשון שהוקדש לנזירות עוד לפני שנולד.

טעמי ברכת כהנים

ערך מורחב - ברכת כהנים

בפרשה מופיע הציווי לבני אהרון לברך את ישראל. מפרשים שונים הציעו טעמים שונים לכך שברכת הקב"ה מועברת לעם דווקא על ידי שליחים, ועל בחירת השליחים בבני אהרון הכהנים.

זכות הכהנים מעבירה את הברכה לעם: ספר החינוך (מצווה שעח) מסביר שהכהנים נבחרו לברך את העם משום שהברכה תחול על העם בזכות מעשיהם מכיוון שהם המשרתים החונים תמיד בית ה', ונפשם קשורה ביראתו כל היום. לדבריו, הקב"ה העדיף להעביר את הברכה דרך הכהנים משום שהברכה תלויה במעשינו ויד ה' פתוחה לכל שואל בהיותו מוכשר ומוכן לקבלת הטוב.
הברכה משרישה את עיקרי האמונה: המורה נבוכים (ג,מד) מסביר שהברכה היומית על ידי הכהנים משרישה בקרב מקיימי המצווה שמקור כל החיים והברכה שבעולם נובע מה' אלקי ישראל והוא המברך את עמו ובכך מחזקת את אמונתם בבורא.
אנשי החסד מברכים לפנים משורת הדין: בחסידות מסבירים שמכיוון שהכהנים הם אנשי החסד, הם היכולים להמשיך אור ושפע אלוקי אל העם, ובתוכו גם למי שלא מגיע לו, במידת חסד ולפנים משורת הדין^[1].