פרשת האזינו

פרשת האזינו היא הפרשה העשירית והאחת לפני האחרונה בדברים.

הפרשה מורכבת מ"שירת האזינו" ולאחריה ציווי ה' למשה לעלות להר העברים - הר נבו ולראות את ארץ ישראל לפני מותו. במסכת ראש השנה שבתלמוד הבבלי הפרשה מחולקת לששה חלקים. הסימן לכך הוא מדברי רב ענן בר רבא "אמר רב הזי"ו ל"ך" (ל"א,א'). הסימנים מציינים את תחילתה של אחת מקטעי השירה:

• "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי".(א')
• "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ". (ז')
• "יַרְכִּבֵהוּ עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי". (י"ג)
• "וַיַּרְא ה', וַיִּנְאָץ, מִכַּעַס בָּנָיו, וּבְנֹתָיו".(י"ט)
• "לוּלֵי, כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן-יְנַכְּרוּ, צָרֵימוֹ". (כ"ז)
• "כִּי-יָדִין ה' עַמּוֹ, וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם". (ל"ו)

כל אחד מהעולים קורא קטע שירה אחד, והשביעי קורא את סוף הפרשה שלאחר השירה, בה מסופר על עליית משה להר העברים - הר נבו לראות את הארץ לפני מותו.