שוכר תובע מהמשכירה להחזיר לו דמי התקנת קו טלפון ששלם עבור הדירה המושכרת. המשכירה טוענת שאין לה צורך בקו וכי מצדה הוא יכול לנתקו.

א' שפץ עבור ב' חלק מצרכניה והפכה ליחידת דיור בתמורה למגורים ביחידה. לאחר זמן התברר שעלות השיפוץ תהיה גבוהה יותר ובעקבות ברור אצל רב שלם ב' את התוספת. לאחר זמן הפר א' את חוזה השכירות ופונה מהמושכר. א' תובע מב' הוצאות בניה ושכר ובנוסף תשלום עבור תוספות על הבניה שלא היו כלולות בחוזה שלטענתו לא תבע קודם כיוון שחשב שמשקיע לעצמו. ב' טוען כי כל אלו היו כלולים בתשלום שנקבע בברור שנעשה אצל הרב.

א' קבל מיישוב מבנים ושטח לצורך הקמת צרכניה. כעבור זמן הוסיף ונתן לו היישוב שטח לבניית צרכניה חדשה והתנה זאת בכך שיחזיר את המבנים שקבל בעבר. א' החזיר את המבנים ולא את השטח. היישוב תובע מא' את השטח שקבל. א' טוען שההסכם היה שיחזיר את המבנים ולא את השטח.

שוכר השאיר רהיטים במושכר ברשות המשכיר וחויב לשלם דמי שכירות עבור כך. בנוסף חויב עבור נזק שהודה שגרם לרשתות במושכר. כעת מערער השוכר על פסק הדין.

ע' העסיק את ד'. ד' תובע את ע' על שעות עבודה ובנוסף על תוספות שהוא טוען כי מגיעות לו מכח הסיכום על "משכורת ריאלית". ע' מודה בחיוב על שעות העבודה וכופר בתוספות.

נ' השאיל לא' את רכבו. א' נכנס לבור בכביש ונהרס בולם. אי אפשר להחליף בולם אחד בלי השני.
נ' תובע בלמים חדשים.

יישוב הזמין ממ' מנות, מ' עבד באולם ונתן ליישוב חשבוניות מטעם האולם. האולם בבעלותו של י'. י' תובע את היישוב על הסכומים הרשומים בחשבוניות ואינו משלם חובות ליישוב בסכום החשבוניות, היישוב טוען שהעביר למ' את הכסף וכי עשה כדין כיוון שממנו הזמין את המנות וי' טוען שהואיל והחשבוניות הן על שמו הוא הספק האמיתי והתשלום מגיע אליו והתשלום למ' אינו משמעותי.

א' שלם עבור קייטרינג בצ'ק שלא היה על שמו. הצ'ק לא כובד ובעל הצ'ק שלח צ'ק חדש שלא כובד אף הוא. בעל הקייטרינג שלח את הצ'ק החדש לבעל הצ'ק והוא אבד.
בעל הקייטרינג תובע מא' את התשלום על הקייטרינג. א' תובע מבעל הקייטרינג את הצ'ק שאבד.

בעל מסעדה הזמין מבעל משרד פרסום מספר עבודות. בעקבות ויכוח העבודה הופסקה באמצעה. בעל המסעדה הפסיק את העברת התשלום באמצעה.
בעל משרד הפרסום תובע את שכר העבודות שביצע. הצדדים חלוקים על ערכה של העבודה שבוצעה ועל מי מוטלת אחריות הפסקת העבודה.

משפחה א' שכרה בית ביישוב מעמותה ובקשה מהעמותה לרכשו. לאחר זמן נאותה העמותה למכור את הבית למשפחה ב'.
משפחה א' תובעת את משפחה ב' ואת העמותה בטענה כי היא קודמת למשפחה ב' מדין "דינא דבר מצרא". לעומתה טוענת העמותה להתנהלות על פי נהלי העמותה.