התובעת תובעת את בעלה לשעבר שיתן לה לחזור לדירתה. לטענתה הגרוש פרץ לדירה ונכנס עם אשתו החדשה וילדיה.
הנתבע טוען שעפ"י ניסוח הסכם הגירושין כעת כבר אין לנתבעת זכות מגורים בדירה, מאחר שזכות זו היתה בתוקף רק עד להחלטת בית הדין בנושא הממון, וכעת שבית הדין הורה על פירוק השיתוף בדירה המשותפת אין לה זכות מגורים. הגרוש מציע לרכוש את חלק התובעת בדירה, במקום למכור את הנכס לצד ג', ולסייע לנתבעת בהשתתפות בשכר דירה.

פסק א'
הנתבע חיבר שתי דירות יחד ולא שילם מס ועד הבית תובע ממנו לשלם על שתי דירות.
פסק ב'
הנתבע העמיד וילון בלובי לפני דלת דירתו, לטענתו עשה זאת כדי לסלק היזק ראייה. וכן שהוא קנה זכות זו מהקבלן

התובעת מבקשת לאשר הסכם שנחתם בין בני זוג בו כתוב שהבעל מוותר על חלקו בדירה תמורת 50 אלף ש"ח.

זוג התגרש וכעת יש דין ודברים כיצד יחלקו את הדירה. הורי הכלה נתנו סכום גבוה לצורך קנית הדירה. ולכן האישה טוענת שיש לחלק את הדירה ע"פ ההשקעה. עוד טענה, שאם ההורים היו יודעים את מה שהתברר אחר הנישואין לא היו נותנים סכום זה וע"כ יש לראות מתנה זו כמקח טעות.

התובע בעל תוקע מספר שנים בבית הכנסת ומבקש להורות שלא להסירו מחזקתו.

האשה תובעת לקיים סעיף בהסכם שנכתב בעת הנשואין למקרה שיתגרשו. בסעיף זה כתוב כי האשה תמשיך להתגורר בדירה. הנתבע טוען שבסעיף זה מוזכר שיש לזוג 'ילדים' ובפועל יש להם רק ילד אחד, ולכן אין עליו חיוב זה.

זוג עמד לפני גרושין וחתם הסכם, לאחר מכן חזרו לנסות להגיע לשלום בית, ולאחר שלש שנים הבינו שהנסיון לשלום בית לא צלח. כעת האשה טוענת שההסכם הקודם בטל, והבעל טוען שההסכם שריר וקיים.

התובע דורש לבטל הסכם שנעשה בין גרוש וגרושתו, לטענתו הסכם זה נעשה להבריח כספים מפני הנושים של הגרוש.
הנתבעת טענה א. שהתובע לא צד בהסכם ולכן אינו יכול לדרוש לבטלו.
ב. חוב מזונות קודם לשאר חובות.
ג. ההסכם אמיתי ולא נעשה למראית העין.

הבעל חתם על הסכם בזמן שהיה מאושפז בבית חולים לחולי נפש. ולכן לטענת בא כוחו אין תוקף להסכם. בא כח הנתבעת טוענת שהשפוז היה למראית עין.

זוג התגרש ומכרו את הדירה שבבעלותם. כעת נחלקו לגבי סכום כסף ששילמו הורי האישה למוכר כעזרה לקניית הדירה, האם הכסף ניתן כהלוואה או כמתנה.