שלום רב ושלום לרב "כשמבקש ההלוואה ידוע כאדם שאינו נאמן, וסביר שלא יחזיר את החוב, אין מצווה להלוות לו. ואף עדיף שלא להלוות לו, הואיל ומהלוואה זו לא יצמחו אהבה ושלום, אלא ריב ומדנים. וגם אם אותו מבקש ההלוואה הוא עני שבאמת נזקק לכסף, אין לתת לו הלוואה משום "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". (פניני הלכה, הלוואה) היום אי אפשר לדעת מי באמת אדם ישר והגון שיחזיר את ההלואה ומי לא... וגם אם מדובר באדם יחסית ישר, יתכן שכשיצטרך להחזיר תכסף "יסתובב לו משהו בראש"... הרי שמענו על הרבה אנשים שנראו תמימים והתגלו כאלה שלא... ובנוסף מה יעשה אדם שנכווה כמה פעמים מאנשים שהיה בטוח שהם ישרים ובסופו של דבר התהפכו כשהיו צריכים להחזיר הלוואה... האם במצב כזה יש חובה על אדם להלוות? רב תודות לרב

לשואל, שלום וברכה! אין מצווה להלוות למי שאינך סומך עליו ואינך מכיר אותו כנאמן (חפץ חיים בספרו 'אהבת חסד', ח"א פ"א ס"ח והערה יג, ובהרחבה בשו"ת משנה הלכות חי"ד סי' רא). זו הגזמה לומר ש"היום אי אפשר לדעת מי באמת אדם ישר והגון שיחזיר את ההלואה ומי לא". אני מכיר מאות אנשים נאמנים שאין לי ספק שיחזירו לי הלוואה שיבקשו. ומי שאתה מכיר כנאמן, אין שום סיבה לחשוב שאולי פתאום ישנה את עורו. אכן, מי שקורה לו יותר מדי פעמים שאנשים שהוא היה בטוח ביושרם לא החזירו לו צריך לחשוב שאולי הוא תמים מדי, וכדאי שלהבא יתייעץ עם אדם נוסף שמכיר את הלווה ויחווה את דעתו. בכל מקרה ובכל מצב, צריך להחתים את הלווה על הצהרה שהוא לווה סכום כזה וכזה. כל טוב,