ישנה הלכה שאוסרת על האדם לברך כאשר הוא זקוק לנקביו. אם כן, הדבר מנוגד בתכלית להלכות נטילת ידיים של בוקר שדורשות מהאדם באופן ישיר לטול את ידיו ולברך, מבלי לעסוק בדבר מה אחר. וברוב הפעמים כאשר אדם קם משינה של מספר שעות הוא זקוק לנקביו. מה עליו לעשות?

כתב המשנה ברורה בסימן ד סעיף קטן ד שיטול ידים בלא ברכה ישר כשקם משנתו, ואם נצרך לנקביו ודאי לא יברך עד אחר שיתפנה, ואחר שיתפנה יברך על נטילת ידים ואשר יצר. ותמיד עדיף לעשות כך, גם אם לא נצרך כל כך דחוף לנקביו: ליטול, להתפנות, ומיד אחרי כן לברך את שתי הברכות. הרב אברהם פרל.