1. אני מוזמנת לחתונה של חברה שחזרה בתשובה. מאחר והמשפחה חילונית, אז החתונה היא בישיבה מעורבת. הריקודים בהפרדה. האם יש לי היתר ללכת או עדיף שלא? ואם לא, מה לומר לה? מה לעשות? 2. בנושא אחר חשוב - בשנה האחרונה קשה לי לקום בבוקר, ואם אני קמה-אז זה מאוחר. אין לי חשק לקום.. אין לי אנרגיות. אני מפספסת תפילת שחרית. אני צריכה חיזוקים - למה כדאי לקום מוקדם, ועיצות איך להתגבר על היצר הרע. אני אוהבת בשבת ללכת לתפילת שחרית בביהכ"ס. בליל שבת אני מבטיחה לעצמי לקום מוקדם. ואז בבוקר היצר הרע אומר לי "בשביל מה? מה זה יתן לך? תלכי שבת הבאה וכו’...תנוחי... כל השבוע את קמה מוקדם". וממש חבל לי ככה לפספס את השבתות והתפילות. אני לא יודעת מה לעשות. אם אפשר להפנות אותי גם לספרים בנושא. אני צריכה הכוונה.

מותר לך ללכת לחתונה למרות שהישיבה מעורבת, ולמרות שרבו בזה הדעות המנהג בהרבה מקומות הוא לקיים חתונות בישיבה מעורבת, ואע"פ שאילו היו שואלים לכתחילה מה לעשות היינו מיעצים להשאיר לפחות חלק מן האולם לישיבה נפרדת, מכל מקום כאן שלא את המארגנת, וחסרונך יכול לפגוע הכלה ביום חופתה, ניתן לסמוך על המקילים בזה. וחכמים הפילגו בערכה של המצוה לשמח כלה ביום חופתה. כמובן שבחתונה עצמה יש להתשדל להתנהג בצניעות עד כמה שניתן. בנושא הקימה בבוקר, עיקר הבעייה היא בחסרון מהרצון. ואע"פ שאת רוצה לקום מוקדם, את כנראה לא רוצה מספיק חזק. וצריך לדעת שלרצון יש מדרגות מדרגות, ולא כל מה שהאדם רוצה, הוא רוצה באותה מידה. וכאשר מתנגשים שני רצונות של האדם, הרצון החזק יותר מנצח. ולכן עיקר התיקון הוא בחיזוק הרצון. וככל שתחשבי על הדבר בינך ובין עצמך וגם תלמדי על הערך של התפילה ועל החשיבות של פיחת היום בעמידה לפני ה' כך יקל עלייך לקום בזמן. שכן מה שהוא סבל גדול כשלא רוצים אותו, הופך להנאה גדולה כשמבינים את ערכו ורוצים בו.