אמי נותנת לי מידי פעם כלים על מנת שאטבול אותם. מנהגי היה לטבול את הכלים ללא ברכה עם כוונה "לשם טבילת כלים", זאת משום שיש לי חשש תמיד שמא הכלים לא יוצרו ע"י גוי ואין באפשרותי לברר שבוודאי הם יוצרו בידי גוי, כי אפי’ חברה בחו"ל שמא הפועלים ובעל החברה הוא יהודי וכו’. האם החשש נכון או שאם הכלים מיוצרים בחו"ל יש להטביל בברכה ללא חשש? ומצד שני אולי יש לטבול תמיד אפי’ כלים שמיוצרים ע"י חברה ישראלית כי אולי הפועלים גויים או שאולי פס הייצור בכלל בסין?

קשה לומר באופן חד משמעי, כי הולכים לפי הבעלות על המפעל ולא לפי הפועלים. ולכן אפילו אם הפועלים נכרים, אם הבעלים יהודי לא טובלים. ואם הבעלים גוי, אפילו אם הפועלים יהודים צריך להטביל. ולכן בכל מקרה של ספק יש להטביל בלי ברכה. אמנם סתם כך, אם זה תוצרת חוץ יש להניח שזה מגוים ומברכים. אך אם זה ממפעל ישראלי ויש לחשוש שמיצר בחו"ל להוריד עלויות, אין לברך. כלים שמיוצרים בארץ יש להניח שיוצרו על ידי יהודים.