שלום במרפסת שלי יש שיח ענק שחוסם. אני מעוניינת לגזום אותו. בשיח בנתה לה יונה קן ודוגרת היא על ביצה אחת. להתקרב אליה אני נמנעת כי אני חוששת לגרום לה פחד וחרדה. רק המחשבה שהאם תחזור לקן ריק או הרוס גורמים לי צער בכי ורעדה בגוף. בשום אופן לא אשלח אותה לפני הרס הקן.. ומודעת אני לטעם על עוררות רחמי שמיים. בינתיים אני בוכה לה’ ואומרת לו.. שאני מעדיפה לחיות עם מרפסת חסומה עד אשר ייגדל הגוזל ויפרח ממנו.. ואולי תפילת הודיה נשמת כל חי תעורר רחמי שמיים באותו אופן? אולי היונה ומלאך החיות יבקשו רחמים על העולם כולו כשם רחמים על יונה קטנה וביצה אחת? מה לעשות? ? תודה

רגשות הרחמים שלך ראויים לההערכה. הרמב"ם כותב במורה נבוכים בטעם המצווה שאינו חייב לשלח האם אלא רק אם רוצה את הביצים . ויש גם דעות אחרות בחוכמת הנסתר . ולכן מכיוון שאינך צריכה את הביצים אל תשלחי את האם ותמתיני בחיתוך בגיזום השיח עד שיעזבו את הקן. ה' יצליח דרכך.