בית המדרש

  • משנה וגמרא
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

5 דק' קריאה
וזו לשון המשנה בתחילת מסכת בבא מציעא:
"שנים אוחזין בטלית, זה אומר: אני מצאתיה, וזה אומר: אני מצאתיה. זה אומר: כולה שלי, וזה אומר: כולה שלי. זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה, ויחלוקו..."

בסוגיה מבואר שבגלל אריכות המשנה צריך לומר שהמשנה מדברת בשני מקרים תחילתה מדברת במציאה וסופה מדברת במקח וממכר. אולם הסוגיה שואלת מדוע שלא נשאל את בעל המקח מי מבין שני בעלי הדין נתן לו את דמי המקח (דף ב, ב):
"מקח וממכר; ולחזי זוזי ממאן נקט! - לא צריכא, דנקט מתרוייהו, מחד מדעתיה ומחד בעל כרחיה, ולא ידענא מי הוא מדעתיה ומי הוא בעל כורחיה."

וזו לשון רש"י שם:
" ולחזי זוזי ממאן נקט - נשאל את המוכר ממי קיבל דמיה, דתניא בקדושין (עג, ב): 'נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי'. ואף על גב דמסיים 'במה דברים אמורים שמקחו בידו' אבל אין מקחו בידו אינו נאמן; שלא נתן לב לדבר כל כך להיות זכור, מאחר ששניהם חזרו אחריו בפיסוק דמיה. - הא אוקימנא התם בדנקט זוזי מתרוייהו, מחד מדעתיה ומחד בעל כרחיה, דכיון דלא עליה רמיא לאסהודי, לא דק כולי האי להיות נזהר, משהלכו מלפניו , הי מדעתיה והי בעל כורחיה, אבל היכא דלא קיבל דמים אלא מחד מידכר דכיר ליה.
לא צריכא דנקט זוזי מתרוייהו - הכי גרסינן: ולא ידעינן מהי מדעתיה ומהי בעל כורחיה. ולא גרסינן ולא ידע. דאפילו ידע - בזו אין המוכר נאמן משהלכו, כדמוקי התם."

רש"י קושר בין הסוגיה בבבא מציעא לבין הסוגיה במסכת קידושין, מפני שיש שני מקורות מהן ניתן ללמוד את נאמנות בעל המקח. ורש"י רוצה ללמדנו שסוגית התלמוד בתחילת מסכת בבא מציעא בנויה על סוגית נאמנות בעל המקח - כפי שהיא נלמדת בסוגיה במסכת קידושין.

שיטת רש"י בסוגיה במסכת קידושין
כדי להעמיק בשיטת רש"י יש לעיין בסוגיה בקידושין (דף ע"ג ע"ב):
"תנו רבנן: נאמנת חיה לומר זה כהן וזה לוי, זה נתין וזה ממזר; במה דברים אמורים - שלא קרא עליה שם ערער, אבל קרא עליה ערער - אינה נאמנת.
ערער דמאי? אילימא ערער חד ...
נאמן בעל מקח (- סיפא דברייתא דלעיל. רש"י) לומר לזה מכרתי ולזה אין מכרתי; במה דברים אמורים - בזמן שמקחו בידו , אבל אין מקחו בידו - אינו נאמן.
וניחזי זוזי ממאן נקט? לא צריכא דנקט מתרוייהו, ואמר: חד מדעתאי וחד בעל כורחי, ולא ידיע הי מדעתו והי לא מדעתו .
נאמן דיין לומר לזה זכיתי ולזה חייבתי; במה דברים אמורים - שבעלי דינים עומדים לפניו , אבל אין בעלי דינים עומדים לפניו - אינו נאמן "


הסוגיה בקידושין מקדימה, שבדיני יוחסין כאשר המצב מסופק וטרם הוגדר - החיה (המיילדת) נאמנת. אולם מצב דומה של ספק ייתכן גם בממון. בב"מ דף ג' ע"א הסוגיה הגדירה חפץ ששנים אוחזין בו כ"ספיקא" 1 . ורש"י לקמן בדף ח' ע"א נקט שהחלוקה היא מדין - "ממון המוטל בספק". 2

לשיטת רש"י, יש דמיון בין טלית שמוחזקת בידי שני בעלי הדין - לבין תינוק שנולד לאחת משתי נשים ואין יודעים לאיזו מהן; ומצב ה'ספק' הוא דומה. ולפיכך, רש"י אומר שהברייתא של נאמנות בעל המקח - היא המשך הברייתא של נאמנות המיילדת. כשם שבדיני יוחסין החיה נאמנת במצבי ספק אלו, ואע"פ שהיא רק עד אחד; כך במצבי הספק במקח וממכר - המוכר נאמן. אולם דווקא כששני בעלי הדין אוחזין, שאז זהו "ממון המוטל בספק".

נראה, שרש"י סבור שחז"ל הם שתיקנו שהמוכר יהיה נאמן במקרים אלו, והם תיקנו את התקנה הזו באופן שיהיה דומה לנאמנות המיילדת. כמו שהמיילדת נאמנת לזמן קצר 3 כך המוכר נאמן לזמן קצר.

הסבר רש"י בקושיית הסוגיה בקידושין - 'וניחזי זוזי ממאן נקט?'.
הסוגיה בקידושין הקשתה - 'וניחזי זוזי ממאן נקט?'.
רש"י מסביר שם בסוגיה בקידושין, שהקושיה היתה מדוע - כששניהם אוחזין במקח וזהו ממון המוטל בספק - נאמנות המוכר מוגבלת רק לזמן שהם עדיין בפניו. אם המוכר קיבל כסף משניהם, האחריות המוטלת עליו היא קטנה - מכיוון שהוא לא יגרום הפסד ממון לאף אחד מהם. במצב זה המוכר יעיד לטובת אחד מהם, ואותו אחד יקבל את המקח והשני יקבל את כספו בחזרה. אולם בעל הדין השני שיקבל את כספו בחזרה ולא את המקח, יטען שהמוכר חזר בו כעת מדיבורו - והוא יחייב את המוכר לקבל את קללת " מי שפרע " 4 . ולפיכך, המוכר משתדל לזכור למי התרצה, כדי שלא יתבעו אותו לקבל קללת 'מי שפרע'.
אך אם המוכר קיבל כסף רק מאחד מהם מוטלת עליו אחריות כבידה - שלא להפסיד ממון למי שנתן לו את הממון. ואם כך, זכרונו לא נפגם גם כשהלכו מלפניו. ומדוע הנאמנות שלו מוגבלת כל עוד הם לפניו?
ולשיטת רש"י הסוגיה תירצה שם, שאם המוכר קיבל כסף מאחד, זכרונו לא נפגם; אך הברייתא מדברת כשקיבל כסף משניהם . רש"י מוסיף לגרוס בסוגיה - " ולא ידיע הי מדעתו והי לא מדעתו ". כלומר, מכיוון שהוא קיבל משנים זכרונו נפגם בקלות; ואף אם המוכר יעיד - המצב ייחשב לגבינו כמצב 'לא ידוע'.

מדקדוק 5 לשון רש"י בפירושו לסוגיה בבבא מציע עולה, שרש"י פרש את הבטוי "שמקחו בידו" כביטוי מושאל. דהיינו, שבעלי הדין שאוחזים במקח - עדיין לא הלכו מלפניו; והם נמצאים ב"ידו", כלומר - בקרבתו; וכפי שהסוגיה בקידושין נוקטת בנאמנות הדיין. 6
ובדומה לכך רש"י כתב בשמות (ב', ה') על הפסוק "... וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר...", וזו לשונו: - "עַל יַד הַיְאֹר - אצל היאור, כמו (שמואל ב יד, ל) 'רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל יָדִי', והוא לשון 'יד' ממש, שיד האדם סמוכה לו..."

לשיטת רש"י, מכיוון שהמוכר אינו אוחז את החפץ, אנו זקוקים ל"נאמנותו". ולשיטת רש"י, בנאמנות המוכר יש אופן שהוא נאמן יותר מדיין, ואם המוכר קיבל כסף רק מאחד, זכרונו לא נפגם; והוא נאמן אף משהלכו לפניו - דהיינו שהחפץ לא בקרבתו - לא ב" ידו ". 7

קושיית הרא"ש על רש"י
הרא"ש הביא את שיטת רש"י ואת שיטת הרי"ף והקשה עליהם; וזו לשונו:
"וקשה לפירושם, דכשאין מקחו בידו אפילו אי נקיט זוזי מחד מינייהו - אמאי מהימן טפי מאיניש דעלמא כיוון שנסתלק מן המקח וקיבל מעותיו? וכן משמע לשון התוספתא דקתני 'אבל אין המקח יוצא מתחת ידו הרי הוא ככל אדם'?"

הרא"ש מצטט את התוספתא בבבא-מציעא, שאמרה שנאמנות המוכר מוגבלת לזמן שהמקח 'יוצא מתחת ידו'. ומכוח התוספתא הזו הוא דחה את פירושו של רש"י לסוגיה. הבטוי 'יוצא מתחת ידו' משמעו שדין נאמנות בעל המקח נאמר - כאשר המוכר אוחז במקח. ואילו לפי פרוש רש"י דין נאמנות בעל המקח נאמר - כאשר המוכר אינו אוחז כבר במקח, אלא שבעלי הדין נמצאים בסמוך לו.

אולם לפי מה שהתבאר רש"י הקדים שסוגית התלמוד בבא מציעא אינה בנויה על התוספתא - אלא על הסוגיה במסכת קידושין!! ולשיטת רש"י קיימת מחלוקת בין התוספתא בבבא מציעא לבין הסוגיה בקידושין. ובסוגיה בקידושין משמע שנאמנות בעל המקח היא נאמנות מיוחדת!! והיא דומה לנאמנות המיוחדת של מיילדת. ואכן בסוגיה בקידושין לא מופיעה הלשון המגבילה של התוספתא - 'המקח יוצא מתחת ידו' - שמשמעותה שהמוכר נאמן רק כל עוד הוא מחזיק במקח. והלשון שמופיעה בברייתא שבקידושין היא 'בזמן שמקחו בידו'. ורש"י מבאר שלשון זו מתפרשת כלשון שאולה; ו'ידו' פירושה הסביבה שסמוכה למוכר.

^ 1 "...הא נמי כשאר דמי, דספיקא היא! ..."
^ 2 וזו לשונו שם: "ממשנה יתירה - ... והוה ליה ממון המוטל בספק, וחולקין בשבועה משום שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף, כדאמרינן לעיל ..."
^ 3 "דתניא: חיה נאמנת לומר זה יצא ראשון וזה יצא שני, במה דברים אמורים - שלא יצתה וחזרה, אבל יצתה וחזרה - אינה נאמנת; רבי אליעזר אומר: הוחזקה על עומדה - נאמנת, ואם לאו - אינה נאמנת. מאי בינייהו? איכא בינייהו דאהדר אפה." (קידושין דף עג, ב)
^ 4 "נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות - יכול לחזור בו. אבל אמרו: מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו." (בבא מציעא דף מד, א)
^ 5 ועיין גם במגיד משנה על הרמב"ם בפרק כ' מהלכות מכירה הלכה ד'; והשווה לדברי רש"י אצלנו.
^ 6 הר"ן (במסכת קידושין) כתב שמסתבר שרש"י אמר את דבריו, רק כל עוד בעלי הדין לא הסתלקו מן המוכר. אולם בפרוש רש"י במסכת בבא מציעא משמע שכשרק אחד נתן מעות - המוכר יהיה נאמן גם משהלכו לפניו.
^ 7 ועיין ב"אוצר הגאונים" שהגאונים פרשו את הסוגיה כרש"י.

ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il