- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
1161
הרב בועז הוטרר - ר"מ בישיבת הר ברכה
בפרשת שלח אנו עדים למחלוקת הגדולה בעם, בנוגע לארץ ישראל. מחלוקת שהביאה ל'ותשא על העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" וסופה "אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות" בחורבן שני בתי המקדש בתשעה באב .
מה יסודה של המחלוקת? דומה שכדי להבינה יש לעיין במקום הראשון בו פורצת המחלוקת בפומבי. לאחר שהמרגלים שוטחים את דבריהם לפני כל העדה, נאמר: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". הפרשנות המקובלת לפסוק זה היא שכלב ניסה להשתיק את העם מטענותיו כנגד הארץ. אולם דומה שפשט הפסוק הוא כפי שנקטו כמה חכמים בדורינו (ראו מגדים לד, לז מאמריהם של י' שוה וי' אליצור) שהעם המדובר כאן אינו עם ישראל, אלא האמורי היושב בהר, הכנעני היושב בשפלה ובבקעה ועמלק היושב בארץ הנגב! שהרי תגובת המרגלים לדברי כלב בפסוק הבא היא "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו". כך גם משמעות 'העם' שני פסוקים קודם דברי כלב: 'אפס כי עז העם היושב בארץ".
ברור אם כן שגם 'העם' בדברי כלב הוא הכנענים. מהו אם כן: "ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"?
נשים לב מה הן טענות המרגלים: הארץ אמנם טובה אך הבעייה היא העם אשר עליה. הפחד מפני יושבי הארץ אליהם נחשפו המרגלים בצורה חדה כאשר ראו את בני הענק בחברון - ביטל מבחינתם את הרלוונטיות של הארץ.
כלב לעומת זאת מבטל לחלוטין את החרדה מפני העם יושבי הארץ. כפי שיאמר גם בהיותו בן שמונים וחמש שנה: "עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא. ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ה' ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי ה' אותי והורשתים כאשר דבר ה'".
מחוייבותו של כלב לכיבוש הארץ וביטול החרדה מפני יושבי הארץ בולטים בהמשך הפסוק "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה ". לכאורה היה צריך להיות כתוב כי יכול נוכל לעם אשר עליה . אולם כלב בוחר לדבר רק על הארץ.
זהו אם כן הוויכוח המהותי בין כלב ויהושע למרגלים. הנחת היסוד של כלב ויהושע היא ש'אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש' ומה באשר לבעייה הכנענית? 'אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראם'. המרגלים לעומת זאת יצרו בעיני עצמם ובעיני העם מצג דמוני של עמי הארץ 'ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעינהם' וממילא אין הם מדברים ככלב על הארץ 'עלה נעלה וירשנו אותה '. אלא על העם: 'לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו'.
ונסיים בדברי השל"ה: "שלש מתנות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, ולא נתנן אלא על ידי יסורין, ואלו הן: תורה, וארץ ישראל, ועולם הבא. וכי היכי דבביאה ראשונה בא עמלק, הכי נמי בקיבוץ גלויות כשרוצים לבא לארץ ישראל, עמלק מזדמן להם בדרך, וכאשר עינינו רואות היום תמיד, ירא ה' וישפט".

ענג שבת (284)
הרב בועז הוטרר
1 - העם והארץ
2 - זכות הציבור לדעת
3 - דיני השבוע ומנהגיו- פרשות שלח קרח
טען עוד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
התלהבות ללא יין
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
למה ללמוד גמרא?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

הילולא של רבי מאיר בעל הנס
מתוך "קול צופייך" גיליון 400
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אייר תשס"ז

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

דבר תורה לפרשת אחרי מות - קדושים
הרב מאיר גולדויכט | ד' אייר תש"פ
