למה? כובע. למה כיפה? | הרב יואל ליברמן | בית המדרש

מדורים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2693

5 דק' קריאה

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא עמוד א
רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיח עמוד ב:
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש .

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ב הלכה ב: פעם אחת היו זקנים יושבים, עברו לפניהם שני תינוקות, אחד גלה את ראשו, ואחד כסה את ראשו, זה שגלה ראשו, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה... באותה שעה אמרו ברוך שגלה סודו לעקיבא בן יוסף [כלומר מצאו שצדק בדבריו]. ..אחד גלה את ראשו, שמע מינה גלוי ראש עזות תקיפא הוא.

ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק נב : וכבר ידעת הזהירם מלכת בקומה זקופה, משום מלא כל הארץ כבודו, לישב בלב בני אדם באלו המעשים כלם הענין אשר זכרתי לך, והוא שאנחנו תמיד בין ידי השי"ת ולפני שכינתו נלך ונשוב, וגדולי חכמינו ז"ל היו נמנעים מלגלות ראשם , להיות השכינה מחופפת על האדם ומסוככת אותו,

2. מה נפסק להלכה לגבי הליכה בגילוי ראש ?
רמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה ו
צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן, לא יתבזו ולא יתגלו ראשן ולא גופן,

שולחן ערוך אורח חיים סימן ב סעיף ו : אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה),
3. האם זה מידת חסידות בלבד או איסור ?
ספר כלבו סימן יא: וצריך לתקן גופו ולכוין רגליו זו בצד זו ונותן עיניו למטה כאלו הוא מביט לארץ ולבו פונה למעלה בשמים ...לא יעמוד בתפלה באפונדתו ובראש מגולה ולא ברגליו יחפים אם אין דרך אנשי המקום ללכת כן לפני גדולים, וכתב הרמב"ם נ"ע שאינו אסור לילך בגלוי ראש כי מה שאמרו בפרק כל כתבי הקדש תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגלוי ראש ר"ל שזו מדת חסידות והר"ף כתב שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגלוי ראש.

ביאורי הגר"א סי' ח ס"ק ו" ..כללא דמילתא אין איסור כלל בראש מגולה לעולם רק לפני הגדולים, וכן בעת התפילה אז נכון הדבר מצד המוסר, ושאר היום לקדושים העומדים לפני ה' תמיד

מגן אברהם אורח חיים סימן צא ס"ק ג: בגלוי הראש - ומה שכתב [השולחן ערוך] בסי' ב' שלא ילך ד' אמות בגלוי הראש היינו מדת חסידות.

4. מה פסקו בדורות אחרונים?
ט"ז אורח חיים סימן' ח ס"ק ב: ונראה לי שיש איסור גמור כיון שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין תמיד תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע ואם כן זה נכלל בכלל "ובחוקותיהם לא תלכו .כל שכן בחוק זה שיש טעם שכיסוי הראש מורה על יראת שמים כההיא דסוף מסכת שבת "כסי רישיך כי היכי דתיהווי עלך אמתא דשמיא [=כסה ראשך כדי שיהיה לך יראת שמים]

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו ע"ב: אמרה ליה: כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא

שולחן ערוך אורח חיים סימן ב סעיף ו :אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך (יא) ד' אמות בגילוי הראש
משנה ברורה סימן ב ס"ק יא: ד"א[=ד' אמות] - ומידת חסידות אפילו פחות מד"א ואפילו בעת השינה בלילה ויש שמצדדין לומר דאפילו ד"א אינו אסור מדינא רק להצנועין במעשיהן אבל כבר כתב הט"ז לקמן בסימן ח' דבזמנינו איסור גמור מדינא להיות בגילוי הראש ואפילו יושב בביתו עי"ש הטעם וכן כתב בתשובת מהר"י ברונא וכתב המ"א דאפילו קטנים נכון להרגילם בכיסוי הראש כי היכי דליהוי להו אימתא דשמיא ...

שער הציון סימן ב ס"ק י"ז: עיין בביאור הגר"א ופשוט דבזמנינו מודה [הגר"א] להט"ז .. וכן מצאתי כתוב בספר:[שזה איסור להיות בגלוי ראש]

שולחן ערוך הרב ב' [של בעל התניא] מהדדורה סי' ב'
אבל בזמן הזה שהדרך שהכל מכסים ראשם לעולם יש איסור בדבר משום צניעות

5. האם מותר לצורך פרנסה ללכת בגילוי ראש?
שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן ב: הנה בדבר שצריך מע"כ להשיג משרה שצריך להיפגש עם בעלי המשרד שאומרים לו שיצטרך שם להוריד כובעו מעל ראשו ולישב בגלוי הראש בלא כיפה שקורין יארמולקע שאם ילבש שם כיפה לא יקבלוהו לעבודה שם.. אם מותר? [שמעתי שהמילה "יארמולקע" הוא מורכב משתי מילים ירא מלכא, דהיינו ירא מהמלך , מלך מלכי המלכים.] .. שלכן אף שכיון שכבר הנהיגו זה בכל ישראל לא גרע ממנהגי ישראל קדושים וודאי לא עדיף מעשה ממש דלהפסד גדול אינו מחוייב דאונס ממון הוא.., וא"כ כ"ש בגילוי הראש שאינו עשה דתורה ואף לא עשה דרבנן אלא מנהג טוב שאונס ממון הוא אונס, והשגת משרה שהוא לפרנסתו הוא הפסד גדול יותר אף מחומש שאינו מחוייב. [ובספר ,צידה לדרך, של מכון צומת, כתבו על סמך תשובה מספר ירושת הפליטה סי' יח, שגם התיר לצורך פרנסה להיות בגלוי ראש, אם אין אפשרות לכובע, להתיר בדלית ברירה, ללכת בגלוי ראש גם לצורך ביטחון אישי. ]
6. מה לגבי הליכה בגילוי ראש במקלחת, בים, בבריכה?
שערי תשובה אורח חיים סימן ב ס"ק [ו] : ...על מה שאסור לילך ד"א בגילוי הראש לאו דוקא הליכה אלא אפי' בעמידה וישיבה צריך ליזהר.. ובמרחץ אפי' מדת חסידות אין בו כדמשמע ממסכת דרך ארץ ומ"מ ראיתי מדקדקים מכסים ראשם במטפחת וכן נהגתי מעודי ע"ש ובברכי יוסף הביאו וכתב כי הוא חומרא יתירה הרבה ע"ש:
7. ומה לגבי כסוי הראש עם היד? ומה לגבי פאה לגברים, האם היא נחשבת כיפה?
משנה ברורה סימן ב ס"ק יב: בגילוי הראש - וכ"ש שאסור לברך וה"ה ללמוד בגילוי הראש ולא מהני בזה כיסוי היד דיד וראש חד גופא אינון ואין הגוף יכול לכסות את עצמו ויש מקילין בזה בשעת הדחק כגון בלילה שרוצה לשתות ואין לו כובע בראשו דדי במה שמכסה ראשו בידו. אבל יותר טוב לנהוג כמו שהעולם נוהגין שממשיך הבית יד [השרוול] של הבגד על היד ומכסה בו ראשו דאז הוי שפיר כיסוי לכו"ע וכתב הפמ"ג דיש ליזהר בשעת הנחת תפילין של ראש שלא יברך הברכה בראש מגולה ופרו"ק [פאה] משערות אף אותן שתפורין בבגד מתחתיו יש לאסור מפני מראית העין שיאמרו ששערות הן ויש מקילין:

שו"ת חיים שאל חלק ב סימן לה : ודע שכתבו האחרונים דהפירוקא /ה פאה הנכרית/ נחשבת ככיסוי ומיהו נהגו שלא לברך בלי כובע על ראש.

8. מה לגבי כיפה לנשים (לא נשואות) בזמן תפילה וברכות?

שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן יג
ומשום כך כשם שלא החמירו עליהן בדרך כלל שלא תלכנה גלויות ראש כך לא החמירו במיוחד בשעת הזכרת ד' ואמירת דברים שבקדושה. [ושמעתי שכך פסק גם רב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל]

שו"ת יביע אומר חלק ו - או"ח סימן טו: וכן דיברתי בזה עם ידידי הגאון המפורסם כמהר"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א, והסכים עמי שיש להקל, מאחר שכן פשט המנהג גם אצל הבנות החרדות לדבר ה'. ומ"מ נ"ל שלכל הפחות בתפלת שמנה עשרה ישימו כיסוי על ראשן..,

שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן ו: מכל מקום נראה יותר שלכתחלה ראוי להורות גם לנערות פנויות לכסות ראשן בעת שמברכות, וכל שכן בעת שמתפללות תפלת שמונה עשרה (שאף לדעת הרמב"ם צריך להחמיר בזה). וכן פסק הרה"ג הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ"ל [מחכמי תוניס] בשו"ת איש מצליח (חלק אורח חיים סימן כד), שיש להנהיג שגם נערות פנויות יכסו ראשן בעת שמברכות ומתפללות, או כשקוראות בתנ"ך ומזכירות שם ה', ושכן היה המנהג בכמה מארצות המזרח. ע"ש. וכן העלה הרה"ג רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' (דף רפט ע"א).