^ 1 בראשית רבה א', ה'.
^ 2 מגילה ט"ז ע"ב.
^ 3 משלי ו', כ"ג.
^ 4 בראשית רבה ג', א'.
^ 5 שם, א', ט"ו.
^ 6 משלי ח', כ"ב.
^ 7 בראשית רבה א', א'. ויעוין גם בילקוט שמעוני, בראשית א.
^ 8 שם, שם, ד'.
^ 9 ע"פ דרשת חז"ל מיתור אות 'ה' בפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי..."(בראשית א' ל"א) בשבת פ"ח ע"א, ע"ז ג' ע"א, ה' ע"א, ומדרש תנחומא בראשית א'. (אמנם, בתלמוד הבבלי משמע שהדרשה מן ה'ה' נובעת מהיות ה'ה' בבחינת 'ה' הידיעה, כאילו אמר הכתוב יום השישי- ו' סיון, מועד קבלת התורה, רק אז- ויכולו השמים והארץ...וכך מפורש בפירוש רש"י לתלמוד שם. אולם, במדרש תנחומא שם, מפורש כי הדרשה מהאות 'ה' נובעת מראיית האות 'ה' כמייצגת לחמישה חומשי תורה)
^ 10 בראשית רבה א', ד'.
^ 11 בראשית רבה פ"ב, ו'.
^ 12 ראה גם: קהלת רבה א, ט; תנא דבי אליהו רבה, פרק יד.
^ 13 עירובין י"ג ע"ב, גיטין ו' ע"ב. ( המעיין יראה, כי הפרש ניכר יש בין המקורות הנזכרים. בעירובין, מדובר בדעות סותרות, אשר ההסכמה עם שתיהן יחד כ"דברי אלוקים", אינה נתפסת בהגיון אנושי פשוט. לעומת זאת, בגיטין, הקביעה- "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", מבארת כי במציאות ייתכן כי יש נקודת אמת בכל אחת מן הדעות.)
^ 14 בראשית רבה א', ב'.
^ 15 בראשית רבה צ"ו, ה'.
^ 16 בהמשך המדרש, מבואר באריכות גורלם של מתי ארץ-ישראל לעתיד לבוא, לעומת מתי חו"ל.
^ 17 "ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני. ארץ-ישראל היא חטיבה עצמותית, קשורה בקשר-חיים עם האומה" - 'אורות', 'ארץ ישראל', א'.
^ 18 בראשית ברה א', א'.
^ 19 "בראשית ברא..."
^ 20 "ויישם בארון במצרים".
^ 21 כ' ע"ב.
^ 22 יעוין סוטה פרק ט', סוף משנה ט"ו.
^ 23 בראשית כ"א, י"ב.
^ 24 בראשית כ"ד, י"ח-י"ט.
^ 25 מיכה ז', ח'.
^ 26 תנחומא וישלח אות ז', וכעין זה בבראשית רבה פ', א', בהשמטת הביטוי "יצאנית". ונקראה כך ע"ש "ותצא לאה לקראתו ותאמר- אלי תבוא".
^ 27 תורה אור, פרשת 'ויחי' מ"ה ע"ג, ד"ה 'הנה השבטים'.
^ 28 ע"פ בראשית כ"א, ל"ב.
^ 29 חבקוק ג', ב'.
^ 30 בראשית מ"ט, א'.
^ 31 פסחים נ"ו ע"א.
^ 32 שם.
^ 33 דברים ו', ד'.

^ 34 מנחות כ"ט ע"ב, ירושלמי חגיגה פרק ב', הלכה א', בראשית רבה י"ב, ו', ועוד.
^ 35 ע"פ מגילה כ"ה ע"א.