בית המדרש

  • ספריה
קטגוריה משנית
  • מדורים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אברהם בן רוחמה

5 דק' קריאה
שאיפות גדולות
באגרותיו 1 כותב הרב אל התכנסות של בני ישיבות בירושלים. היה זה בשנת תרס"ח, ארבע שנים לאחר שהרב הגיע לארץ ישראל ונמצא ביפו, ומבקשים בני הישיבות בירושלים הדרכה של הרב למה צריך להתכוון, לאילו מגמות צריך לשאוף.
אומר הרב:
תראו להשתדל לבקש דוקא גדולות ונשגבות. דורנו הוא כולו דור שואף, ואם השאיפה הריקנית של החורבא והתהו מגבהת עצמה עד מרומי רמים (כלומר, שאיפות אחרות, אבל שאיפות של מגמות גדולות, כביכול) כמה צריך שיגבה לב דורשי ד' הנגשים אל הקודש.

כלומר, אומר הרב, הדור שלנו דור ששואף לגדולות, לשינויים, למהפכות. ולכן בני הישיבות צריכים הם על אחת כמה וכמה לשאוף לגדולות, לגדולות ונשגבות. לא להסתפק במטרות קטנות ושאיפות קטנות, אלא לשאוף לגדולות.

תורת ארץ ישראל ותורת חוץ לארץ
וממשיך הרב ואומר, שבני הישיבות בארץ צריכים לדעת שתורת ארץ ישראל היא לא כתורת חוץ לארץ:
בארץ ישראל שפע רוח הקדש מתפרץ לחול על כל תלמיד חכם שמבקש ללמוד תורה לשמה, וקל וחומר על קיבוץ של תלמידי חכמים והרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים.

הרב נותן כיוון - מהו ההבדל שבין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ - בתורת חוץ לארץ, עוסקים בפרטים, מצרפים פרט לפרט, ויחד בונים את ההסתכלות הכוללת. בארץ ישראל רוח אחרת נושבת "רוח גדולה רוח של קודש". המבט הוא כללי, ומן הכללים ממשיכים אל הפרטים. מהמבט הכללי של תורה, של המגמות הכוללות כל השאיפות יחד אל השאיפות המתפרטות, מהסתכלות על כל התורה כולה, שכולה דבר ה', שכולה רצון אלוקי, שכולה אור גדול אחד אל ההלכות הפרטיות, אל הלימודים הפרטיים הרוחניים והמעשיים.
באיגרות אחרות, מדריך הרב בגישה הזו באופן מפורט יותר את הרמי"ם המלמדים בישיבה. בתחילת מסכת יש לסקור את כללותה של המסכת. ולאחר מכן לסקור תוכן כל פרק ופרק, ומתוך הכלל להתבונן על הפרטים. בלימוד סוגיא, להקיף אותה בכללותה, ומתוך כך להכיר את הפרטים. מבט גדול המתאים באופן מיוחד לרב, ויש כאן הדרכה של התבוננות לראות את הכל באופן היותר שלם מן המקור, מן השורש. באופן זה הכל מאיר. ההלכות מתבררות באופן היותר שלם, וישנה הרמוניה בכל הלימוד.
וכמובן, השורש של הכל, אמונה גדולה ברבונו של עולם, ומתוך כך בתורת ה' הגדולה המקפת השלימה המופיעה עלינו. ומההסתכלות הכוללת הזאת ניגשים ללמוד את דבר ה'. כל פרט ופרט הוא חלק מכל דבר ה' הכולל.

גדלות מתוך שמחה
ממשיך הרב:
צריכים אנו לגשת לעסוק בתורה לשמה על אדמת הקדש. לדרוש אנו חייבים את המעלה היותר עליונה, שיגיעו מעשינו למעשי אבותינו אברהם יצחק ויעקב לגלוי אליהו זכור לטוב ולתחיית המתים. שבכל דבר בזה ישנן מדרגות לאלפים ולרבי רבבות, עד שנעלה למעלה כל כך גדולה שמתפלשת גם כן עד עולם המעשה, יקיצו וירננו שוכני עפר בפועל ממש במהרה בימינו אמן.

כלומר, השאיפה צריכה להיות שאיפה מקסימלית. לשאוף לעליות הכי גדולות, למטרות הכי גדולות. צריך להבין, ששאיפה לגדולות אין בה חשש גאווה. השאיפה להתחבר אל גדולתה של תורה, גדולתה של האמונה, מתאימה דווקא לתכונה של הענווה, כיוון שאין כאן שאיפה של השג אישי להיות בולט ומצליח ביחס לאחרים, אלא רצון להאיר את אורה של תורה במידה היותר גדולה והיותר עליונה. היום ישנן שאיפות גדולות לתיקוני עולם למגמות של סדר חדש, של חופש, של אידאלים חיצוניים וישנה מסירות רבה לזה – על אחת כמה וכמה בני התורה צריכים להגדיל את השאיפות, שהתורה תופיע בצורה היותר גדולה, היותר שלימה - לא להסתפק בפחות מזה.
אפשר היה לחשוב שאדם שמטיל על עצמו שאיפות גדולות, לגדלות של תורה, לגדלות של אמונה לשלימות של התנהגות- זו שאיפה מכבידה. שאיפה שגורמת ללחץ. ולא כן הדבר. כאשר השאיפה היא נכונה, שאכן שואפים להיות מחובר ומתבטל אל הגדולה, ולא להיות מתבלט עם הגדולה-השאיפה הזאת מרוממת. ולזה הרב מתכוון, לשאוף שאיפות גדולות מתוך שמחה, מתוך ביטחון, מתוך השענות על רבונו של עולם שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל, מתוך ידיעה שכל קושי שאנו מתמודדים איתו, רבונו של עולם עוזר לנו להתמודד, לנצח ולהצליח.

יראת שמים
ישנה אגרת נוספת 2 בה הרב מדריך ר"מ המלמד תורה.
ראוי להסביר לכל התלמידים את היסוד הגדול, שכל הצלחת התורה למצוא סימן ברכה בלמודו, למגמר ולמסבר, לבא ברבות הימים למדרגה חשובה והגונה בכתרה של תורה, הכל תלוי לפי מדת יראת ד' ועומק קדושת האמונה הטהורה המשורשת בנפש 3 . כי הרחבת הכח השכלי והעמקתו, לטישתו והסתעפותו לסעיפים רבים, שהוא היסוד הגדול לחריפות ולבקיאות, תלוי הוא בעומק הרצון הנפשי המתעורר להוקיר את הענינים הלימודיים שהוא עוסק בהם. וכיון שהוא עוסק בתורה, שהיא דבר אלהים חיים, איכות ההוקרה הפנימית של חביבות עסקה של תורה תלויה היא בנקודת קדושת יראת ד' האמיתית השרויה בלבבו של העוסק בתורה פנימה.

יראת שמים פירושה הכרת הגדולה האלוקית, הרוממות האלקית, וממילא הכרת גודלה של תורה והגודל של הזכות לעסוק בדבר ה'. ככל מה שהאדם מכיר ומוקיר יותר את עניינה של התורה- ממילא יש לו יותר חפץ לעסוק בה, להתחבר אליה, ולהיות מואר באורה. וכשיש לו חפץ יותר גדול לעסוק בתורה, ממילא גם השכל מתרחב ומתפתח וזהו היסוד לחריפות ולבקיאות.
שכל מה שברכת יראת שמים הולכת היא ומתגברת בלב בקדושה ובטהרה כן נעשים דברי תורה, שהם מאור פני מלך חיים , יקרים ונשגבים בעיניו, ומרוב חביבותם מתקשר בהם החשק הנפשי הפנימי, וטבע החשק הוא לעורר את כל כוחות הנפש בזירוז של חיים

כשאדם חושק במשהו אז כל כוחות הנפש שלו מתחזקים.
בשמחה ובטוב לב, בתשוקה גדולה ונעימות של תענוג רוחני עליון ונשגב. וכיון שכוחות הנפש מתעוררים על ידי התרחבותה של המדה הקדושה של יראת שמים, לאהבת התורה ולחיבת כל דבריה, וההכרה מתגדלת מיום ליום בהרגשת נועם קדשה, ממילא מתאמץ מאד כח הזכרון שבנפש מרב עז החיים שהתשוקה הקדושה של התורה מעוררת בנפש ההוגה בה ביראת שמים אמיתית,

היינו, כשהאדם מכיר ומוקיר את ערכה הגדול של התורה שהיא דבר ה', וממילא הוא חושק מאוד להיות מואר בדבר ה'- גם כוחות השכל מתפתחים ומתרחבים שהם היסוד לכל החריפות והבקיאות וגם לכח הזיכרון. כי כשאדם אוהב משהו, ומחובר ברגש למה שהוא אוהב, אז הוא גם זוכר זאת. כח הזיכרון וכח ההבנה הולכים ומתברכים כפי המידה שיראת השמים הולכת ומתגדלת. ועל כן מדריך הרב את אותו ר"מ, שיש להקדיש זמן קבוע לעסוק עם התלמידים בהגדלת יראת שמים, ובכל יום להתחזק עוד יותר ביראת שמים. ככל מה שעולים יותר בתורה, היראה צריכה עוד יותר להתרחב ולהתברך. וכשהאדם ניגש לתורה מתוך יראת שמים- תורתו מתברכת ותורתו משתמרת.
יראת שמים, פירושו של דבר, לימוד אמונה והתבוננות. לימוד זה צריך להתרחב בנפש, שכוחות הנפש והרגש מתמלאים ביראת ה'. לא רק הבנה והשגה בתורה האלוקית, לא רק יראה שכלית מחשבתית, אלא יראה שבה חשים את הגדולה האלוקית, יראת הרוממות, יראה של הערצה והתבטלות, של חשק להיות קשור אל הגודל האלוקי, אל אורה הגדול של התורה. יראת ה' כזאת גורמת לשמחה, ללימוד בחשק, בתענוג, בחפץ ובגעגועים. כשניגשים לתורה, בצורה הזאת, מגיעים להישגים היותר גדולים, היותר שלימים וכפי שקראנו באיגרת הקודמת, מפתחים שאיפות גדולות ומגמות גדולות כדי להאיר אורה של תורה. במיוחד בדור שלנו, דור הגאולה.

לימוד אמונה
כמה זמן להקדיש ללימוד האמונה? גם בזה מדריך אותנו הרב, וכותב באיגרת אחרת 4 :
כל ישעי וחפצי שיתרגלו הצעירים בעלי-הכשרון ללמוד, בגירסא תחילה ואחר כך בעיון, את החלק המוסרי והמדעי שבתורה, שהוא כלל תורת הלבבות, שכללם החסיד בחובת הלבבות בכללים קצרים וכוללים בספרו. הלימוד המתרחב והולך בהדרגה, בקביעות עת ושעה או שעתים בכל יום, עד כדי רכישת השקפה הגונה ורגש פנימי על חלק המוסרי והעיוני שבתורה, יעדן את הרוח, וישובב את הנפש, עד שימצא האדם את עצמו מוכן ומוכשר לדרוש ולחקור, וימלא אומץ לב וגבורה, כי "ד' אורי וישעי ממי אירא".
... עד שהפלפול, החקירה, הביאור והחידוש, בענינים הללו יהי' מצוי אצל כל צעיר בעל-כשרון, כמו שהוא מצוי ברוך ה' בחלק המעשי, ואז יעשה את פעולתו לטובה עד שאפילו את הצד המעשי ירומם וירחיב".

הרב שואף, שלימוד האמונה יתרחב בצורה כזו, עד כדי שיהיה דומה ללימוד סוגיות הגמרא בעיון.
כשאדם יעסוק הרבה באמונה בשיעור הנכון, כפי שהרב כאן מגדיר - שעה, שעתיים בכל יום, בקביעות, בבקיאות ואחר כך בעיון. כך ישיג היקף בחלק הרוחני בתורת הלבבות, ואחר כך ישיג עמקות והתבוננות בה. כמובן, הדבר ישנה את כל לימודו העיוני אף בצד ההלכתי של התורה.



^ 1.חלק א, אגרת צו.
^ 2.חלק ג, אגרת תשצח.
^ 3.על פי הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'".
^ 4.חלק א, אגרת פט.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il