ממלכת כהנים וגוי קדוש | הרב יעקב פילבר | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
יתרו

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל

3587

2 דק' קריאה

בספרו מסילת ישרים (פ"א) תמה הרמח"ל על אותם הסוברים כי תכלית האדם היא לצורך העולם הזה בלבד, ולשיטתם הוא שואל: "אם כך מדוע היה צריך שתנופח באדם נשמה כל כך חשובה ועליונה, שהיא גדולה אף מן המלאכים עצמם?" (אבל) אלא ששאלה זו (אפשר לשאול)יכולה להישאל גם (להיפך)בדרך הפוכה : אם תכליתו של האדם הוא העולם הבא, מדוע היה צורך לזווג לנשמתו העליונה של האדם גוף כה חומרני ועכור? לכאורה הזיווג הזה לא זו בלבד שאינו מביא תועלת לאדם אלא הוא מקור כל חטאיו, כמו שמובא במדרש (ויק"ר ויקרא רבה , ד) שבבית דין של מעלה, הנשמה מטילה את האשמה על הגוף וטוענת: "משעה שיצאתי מהגוף, כציפור טהורה פורחת באויר אני" ושוב אין אני חוטאת. ולעומתה טוען הגוף להיפך שהאשמה היא דווקא בנשמה: "נשמה היא שחטאה, משעה שיצתה ממני, כאבן שהושלכה על גבי הקרקע אני נשלכת" - ואם כך מה ראתה ההשגחה העליונה לברוא את האדם בריאה מורכבת של גוף ונשמה? ואם למרות זאת נברא האדם מורכב מגוף ונשמה דווקא, הרי שלמדים אנו מכך כי לכתחילה (רצתה) ביקשה ההשגחה העליונה (שאנו) שנעבוד את ה' לא רק בחלק הרוחני שלנו, אלא נשלב עמו גם את החלק הגשמי הארצי, ועם שניהם יחד (לעשות) נבנה משכן לה'.

את השילוב הזה של הגוף והנשמה מוצאים אנו גם בפרשתנו, באמירתו של הקב"ה לבני ישראל למרגלות הר־סיני: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". אילו נאמר "ממלכה־של־כהנים", הייתי אומר שהכוונה היא שכל תושבי הממלכה צריכים להיות כהנים, אזרחים הפרושים מעסקי העולם ומדאגה לצרכי היום־יום. אבל הביטוי "ממלכת־כהנים", משמעו שהממלכה, המערכת העוסקת ודואגת לחיי ההווה, לכלכלה, בריאות, בטחון, תחבורה וכדומה, כל אלו צריכים להיות ברמתם המוסרית והרוחנית ברמת הכהנים עבדי ה', שלא לשקוע בהם בתאוות הבצע, בכוחניות, שחיתות, ושאר תחלואי החברה החומרנית.

על השילוב של החומר והרוח בחיי האדם והחברה כתב מרן הראי"ה זצ"ל בספרו 'אורות הקודש' (ח"ג עמ' קפ): "אין המחשבה האצילית שלימה באדם, כשהוא מתנשא לצייר את הטוב הכללי, ולהתאמץ לחשוק בו לעצמו ולעולם כולו, אלא אם כן מחשבתו האצילית מחפשת אפשרות לצורת חיים כזאת, שתבסם את העולם במה שתתקן את תכונתו החברתית, ותכריע גם כן לטובה את החיים הפרטיים, בין בחיצוניותם, בין בפנימיותם, ותעמיד את היסוד לבסס את מעמד החיים באופן כזה, שהחיים הנצחיים שהם קשורים בזיכוך הנשמות ואימוצן הרוחני המוחלט, הם יהיו נמשכים והולכים מהתיקון המסודר של המעמדים החברתיים והפרטיים". כנגד העמדה החיובית הזו (מעמיד) מתאר שם הראי"ה שתי עמדות קיצוניות שיש להתרחק מהן, האחת היא: "כל מחשבה שהיא מפקרת את תיקון העולם וסדרי המדינות, ופורחת באויר רוחני לבדה, ומתפארת בתיקון נשמות והצלחתן, הרי היא מיוסדת בשקר שאין לו רגלים". והשניה היא: "וכל מחשבה שדבר אין לה עם רוממות הנצחיות ומתעסקת רק עם סדרי החיים החמריים ותיקוניהם, אפילו אם יהיו בה תוכנים מוסריים וארחות צדק ומישרים, סופה להתעכר מפני קטנותה ומפני הזוהמא והסרחון שהחיים החומריים לקויים בהם בטבעם, כשהם מנותקים מיסוד חיים נצחיים ותשוקתם".

בית הרב קוק | רח' הרב קוק 9 ירושלים | 02-6232560