תורה חדשה מאִתי תצא | הרב זאב קרוב | בית המדרש

קטגוריה משנית

2954

3 דק' קריאה

על הפסוק בישעיה "תורה מאתי תצא" (נ"א ד'), אומר המדרש: "אמר רבי אבין בר כהנא: אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא".
תקופת הגאולה צריכה להביא להתחדשות בתורה, לאור חדש בתורה. זאת משתי סיבות: האחת, מאז הופעת התורה בשנת 2448 לבריאת העולם התורה הולכת ומתפתחת, הולכת וחושפת עוד ועוד מדרגות במעלתה. לא ביום אחד ולא בשנה אחת מופיעה התורה בעולם, כי אם מאז נתינתה בסיני לאורך כל הדורות הולכת המציאות ומכשירה עצמה לגלות עוד מאור התורה. קשה מאוד לעולם ולאדם לקלוט את אור התורה. הקב"ה נתן לנו אותה "בעב הענן". בהרבה לבושים והסתרים ניתנה לנו התורה בכדי שנוכל לקלוט אותה. עלינו לאט לאט לחשוף את עולם התורה הנסתר והמכוסה בלבושים. ימות הגאולה הם ימים בהם העולם יהיה מוכשר כבר לקלוט את הקומה העליונה ביותר של התורה.
הסיבה השנייה היא שמפני חושך הגלות גם התורה לבשה שק ונסתרה מאיתנו. "במחשכים הושיבני ה' – זו תלמודה של בבל". על כן, ימי חזרת ישראל לארצו צריכים להיות ימי התחדשות התורה והעבודה להופעתה באור חדש ובהיר יותר.
מה היא אותה תורה חדשה? דברים רבים כלולים בחידוש זה. אחד הדברים הידועים הוא לימוד רזי התורה. האור החדש הוא אור בהיר וצלול של עומקה של תורה. העולם הנגלה מזמן לנו סתירות ובלבולים, ואילו את הבנת משמעות כל דבר וכיצד משלימים הניגודים אלו את אלו והם נעשים כולם לדברי אלוקים חיים אנו מקבלים מהסוד הטמון בתורה. גדולי ישראל בדורות האחרונים עשו מאמצים ללמוד וללמד בזהירות הנכונה ובסדר הנכון את הקומה של הסוד בתורה. אנו רואים כיצד רבים נמשכים ללימוד זה ו"תורה חדשה" זו הולכת ומתפתחת לאט לאט. הרב קוק זצ"ל כתב במקומות רבים כי בעיטת רבים מעמנו בתורה ובאמונה נובעת מחוסר הארת עומקה של תורה.
אך גם הלימוד הרגיל ולימוד התלמוד צריך להיות מואר באור חדש. אינו דומה תלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי בעבר, וקל וחומר שבימינו עלינו לחדש את לימוד התלמוד ולא להמשיך רק כפי שהיה בעבר. דבר זה עוד לא השכלנו לעשות. עדיין אנו נאחזים בשיטות הלימודיות של העבר ובסדרים הלימודיים שהיו, ובעיקר אנו ממשיכים את אווירת בית המדרש של הגלות שאינה מתאימה לארצנו הקדושה. אין הכוונה שכל מה שהיה בעבר צריך לעזוב ח"ו. אלא שצריכים חידוש והתחדשות.
נקודה אחת ברצוני להדגיש בשורות הבאות. בשעה שמינו את ר' אלעזר בן עזריה לנשיאות במקומו של רבן גמליאל הוא עשה שינוי גדול בבית המדרש. "אותו היום סלקוהו לשומר הפתח וניתנה להם רשות לתלמידים להיכנס" (ברכות כח.). עד לאותו היום בית מדרש לא היה פתוח לכל אחד. רק מי שתוכו כברו יכול היה להיות חלק מבית המדרש. מאותו היום בית המדרש נפתח לכל הרוצה ונוספו בו מאות ספסלים. לא מדובר בעניין טכני כי אם מהותי.
הגמרא מספרת כי באותו היום נפסקו כל השאלות שהיו בספק. "לא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה". זו מהפכה. המהלך של ר"א בן עזריה לא הוביל לרדידות התורה ולימודה. אדרבה, מהלך זה הביא לבהירות התורה. מן הסתם רבן גמליאל חשש מבית מדרש הפתוח לכל. הוא חשש שבית מדרש כזה יהיה רדוד יותר ופחות נאמן לאמת. אך ההיפך הוא הנכון. ייתכן שכל מינויו של ר"א בן עזריה הצעיר (בן 18) שהיה מינוי לזמן קצר ביותר, היה בכדי להוביל מהפך זה שנמשך גם אחרי חזרתו של רבן גמליאל לנשיאות.
בשעה שפותחים את בית המדרש לכל הרוצה אנו מכריזים כי לימוד התורה צריך להיות כזה שמקשיב לכל מי שיש לו מה לומר ולימוד כזה שיכול להיות נשמע על ידי כל מי שרוצה. התורה ניתנה לעם שלם, לא ליחידים. התורה מכילה וכוללת מדרגות אין ספור. לימוד תורה הפתוח ומדבר רק ליחידים וסגור בפני רבים הוא לימוד המשאיר "שאלות תלויות בבית המדרש", ללא יכולת לפרשן ולבארן. הלימוד צריך להיות כזה שהוא יוכל להיפגש ולהידבר עם כל אחד ואחד. הלומד צריך לדעת כי הלימוד הוא לא רק בינו לבין החברותא שלו, אלא הוא צריך לדעת כי הדברים שאומר יהיו נשמעים לכל מי שייכנס לבית המדרש. לימוד באווירה כזו הוא לימוד שונה. לימוד המביא אור חדש.
מתוך העיתון בשבע