בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יהודה שוסטר ז"ל

4 דק' קריאה
פרק יז
נושא הפרק: מכיוון שהתורה הכרחית לאדם, מדוע נתעכבה נתינתה עד היות עם ישראל
רק ישראל מוכנים לתורה לכן לא ניתנה תורה בתחילת העולם
הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר יֵשׁ לִשְׁאֹל, לָמָּה לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה בִּכְלָלָהּ בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר בָּרָא וְסִדֵּר הַנִּבְרָאִים? אַחַר שֶׁהַתּוֹרָה הִיא סֵדֶר הַנִּבְרָאִים1 , וְאֵין דָּבָר שֶׁהוּא סֵדֶר הוּא בְּמִקְרֶה, וּלְכָךְ אֵין לוֹמַר בָּזֶה כִּי כָּךְ מִקְרֶה קָרָה. וְהַתְּשׁוּבָה עַל זֶה אֵינָהּ רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ כְּלָל2 . אַחַר שֶׁהִתְבָּאֵר בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים, כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בִּלְתִּי מוּכָנִים אֵלֶיהָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. וְאִם כֵּן, הֻתְּרָה הַשְּׁאֵלָה לָמָּה לֹא נָתַן הַתּוֹרָה בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא הָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל.

מכיוון שישראל שלימות הבריאה לכך נבראו באחרונה
וְאִם אַתָּה אוֹמֵר, הַשְּׁאֵלָה הִיא, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם, הָעָם אֲשֶׁר רְאוּיִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וְתִנָּתֵן לָהֶם הַתּוֹרָה? גַּם דָּבָר זֶה אֵינוֹ שְׁאֵלָה כְּלָל, כִּי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם אֲבוֹת הָאֻמָּה, וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִבְרָאִים בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה*. כִּי יִשְׂרָאֵל מִצַּד עַצְמָם, אֵין רָאוּי בְּרִיאָתָם בַּהַתְחָלָה. וְדָבָר זֶה נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה3 , כִּי אֵין רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל רַק הַבְּרִיאָה בַּסּוֹף, אַחַר כָּל הָאֻמּוֹת, וְדָבָר זֶה נִמְשַׁךְ אֶל טֶבַע הַבְּרִיאָה. כִּי הָאָדָם, שֶׁהוּא מִבְחַר הַמִּינִים הַתַּחְתּוֹנִים, וּבִשְׁבִילוֹ הַכֹּל נִבְרָא, הוּא נִבְרָא בָּאַחֲרוֹנָה. וְלֹא תִּמְצָא שׁוּם אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁנִּבְרֵאת אַחַר יִשְׂרָאֵל, רַק כֻּלָּם קוֹדְמִים לָהֶם. שֶׁאַף אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל וְכֵן עַמּוֹן וּמוֹאָב הָיוּ אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת קֹדֶם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל לְעָם. כְּאִלּוּ טֶבַע הַבְּרִיאָה חִיֵּב דָּבָר זֶה. כִּי הַדָּבָר שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל, רָאוּי שֶׁבּוֹ יֻשְׁלַם הַכֹּל. וּכְמוֹ הָאָדָם שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּבוֹ נִשְׁלַם כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁלֵמוּת כָּל הָעוֹלָם, בָּהֶם יֻשְׁלַם הַכֹּל. וְזֶה אָמְרָם(יבמות סא, א) : אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִים אָדָם. וְזֶה נִרְאֶה בְּיִשְׂרָאֵל, אַחַר שֶׁעִנְיַן הָאָדָם יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל בִּבְרִיאָתָם, שֶׁהֲרֵי הֵם נִבְרְאוּ בָּאַחֲרוֹנָה. אִם כֵּן הֵם הָיוּ הָאָדָם, וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ, כִּי כְּבָר בֵּאַרְנוּ זֶה לְמַעְלָה גַּם כֵּן. סוֹף סוֹף, אֵין כָּאן שְׁאֵלָה לָמָּה לֹא נִבְרְאוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל הוּא כַּסֵּדֶר הָרָאוּי.

___________________________________

יש לשאול, אם התורה הכרחית לעולם מפני שהיא משלימה את הבריאה, אם כן למה לא ניתנה מיד בתחילת העולם? ואין לומר שדבר זה היה במקרה, שכן דבר בעל חשיבות כמו התורה, 1 שהיא משלימה את העולם והיא חלק ממחשבת הבריאה, לא יתכן שנתינתו לעולם תהיה במקרה. 2 תשובת שאלה זו פשוטה, כבר התבאר בפרקים הקודמים, שאין ראויים לתורה כי אם ישראל ולא אומות העולם, לכן לא ניתנה תורה בתחילת העולם, כשעדין לא היו ישראל בעולם.
ואם ישאל השואל מדוע לא יהיה עם ישראל, העם שראוי לתורה, בתחילת העולם ותינתן התורה בתחילת העולם? גם זו אינה שאלה, כי אבות האומה הישראלית והאומה עצמה אינם ראויים להיות בתחילת הבריאה. דבר זה התבאר לעיל 3 בפרק י"ב, שישראל צריכים לצאת אל הפועל רק בסוף האומות, אחר שכל האומות כבר יצאו אל המציאות. דבר זה, שהאדם שבשבילו נבראה כל המציאות נברא באחרונה, הוא חלק מתכנית הבריאה, וכך גם באומות אין אומה שנבראה אחר ישראל. אף ישמעאל, אדום, עמון ומואב, שהן אומות שנוצרו בשלב מאוחר, היו אומות גדולות קודם שהיו ישראל לעם. דבר זה שייך לתהליך הבריאה, כי הדבר שהוא נותן שלימות הוא באחרונה, כדי שביצירתו יושלם הכל. האדם, שהוא המשלים את הנבראים, נברא אחרון לנבראים, וישראל, שהם משלימים את כל בני האדם, נבראו באחרונה. זוהי כוונת חז"ל באמרם: אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם, כיון שישראל באומות כאדם בנבראים, וכבר נתבאר ענין זה למעלה. בכל אופן אין מקום לשאלה למה לא נבראו ישראל בתחילת הבריאה, כי לפי סדר הבריאה ראוי שיהיו ישראל באחרונה.


ביאורים
לאחר שראינו בפרק ב שהתורה משלימה את הבריאה, יש לשאול מדוע המתין הקב"ה ונתן את התורה לישראל רק אחרי כ"ו דורות מבריאת העולם [רש"י חגיגה יד א].
התשובה לכך היא, שאמנם התורה היא הנשמה האלוהית שנמצאת בבריאה, והעולם קשור אל בורא העולם דרך התורה, אבל העולם לא נמצא במדרגה המאפשרת לו להיפגש עם התורה עצמה. לכך נועד עם ישראל, שהוא העם המתאים אל התורה - לקבל את התורה ולקיימה.
אך עדיין לא מובן, מדוע ישראל לא נבראו בתחילת הבריאה, וכך כבר מתחילת הבריאה יאיר אורה של תורה בעולם?
ישראל אינו רק עם מעולה משאר העמים. כל העולם הוא רק בסיס לכך שעם ישראל יוכל להופיע ולגלות את התכלית של כל הבריאה – גילוי השכינה בעולם. וכמו שתינוק גדל מבחינה פיזית ורק אחר כך מתגלה אצלו השכל, כך העולם צריך להתבגר ולהתפתח ורק על גבי זה יכול להופיע עם ישראל ולמלא את תפקידו בצורה שלמה.
הסיבה לכך שהתכלית מופיעה בסוף היא, שהבריאה נועדה לשמש ככלים שיסייעו לתכלית לצאת אל הפועל. לכן, רק אחרי שיש כלים אפשר להתחיל לבנות את התכלית. העולם מתפתח ומשתכלל, ורק כשהוא מגיע לשכלול ופיתוח משמעותיים, הוא ראוי שישראל יופיעו בו ויביאו אותו אל התכלית.
הרחבות
*סוף מעשה במחשבה תחילה
וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִבְרָאִים בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה. ישנם מקורות מהם עולה שהופעת ישראל היא דווקא בתחילת העולם, כפי שאמרו חז"ל: "מחשבתן של ישראל קדמה לעולם" [בראשית רבה א, ד], וכן במקום אחר במהר"ל: "ישראל הם 'ראשית' כדכתיב (ירמיה ב, ג) 'קודש ישראל לה' ראשית תבואתֹה' " [נצח ישראל י]. ההבדל בין המקורות נעוץ בשאלה האם אנחנו מדברים על שלב המחשבה לברוא את הדברים או על ההופעה של הדברים בפועל בעולם הזה . בעולם המחשבה, המטרה הסופית היא ראשונה; לפני שמתחילים לבנות בניין, ראשית מתכננים מה לבנות וכיצד לבנות, ובשלב זה הדבר הראשון העומד לנגד עינינו היא המטרה לשמה הבניין יבנה. המקורות שהבאנו מתייחסים אל המֵמד הנשמתי שקיים עוד לפני הבריאה. נשמת ישראל נמצאת במקום הכי עליון, כך שמבחינה רוחנית הם ראשונים לכל העולם. אך מצד ההופעה בעולם הזה הדברים שונים. בעולם הזה ישנו צורך שקודם כל קומת הגוף תהיה שלמה, ועל גבה תופיע קומת הנשמה. לכן ישראל מופיעים בפועל אחרונים.
בדומה לכך ניתן להבין במלאכת בניין המשכן את הדו-שיח שבין משה לבצלאל. כאשר משה ציווה את בצלאל הוא הקדים את עשיית הכלים לבניית המשכן, ובצלאל החליף את הסדר בטענה ש"מנהג העולם תחילה לעשות בית ואחר כך משים כלים בתוכו" [רש"י שמות לח, כב]. מבחינה רוחנית, כלי המשכן יותר גבוהים מהמשכן, ולכן הוזכרו בציווי לפני המשכן. אולם מבחינה מעשית מתחילים בקומה הבסיסית ומתקדמים שלב אחר שלב אל עבר היעד, ולכן בצלאל הפך את סדר הציווי (על פי חתם סופר שמות כה, י).
שאלות לדיון
כל דבר עקרוני בעולם דורש תהליך. למה דבר זה הכרחי?
המהר"ל אומר ששום אומה לא נבראה אחר ישראל, מה נאמר לגבי אומות כמו צרפת וארה"ב?
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il