ארץ ישראל חלק ו'

הלכה מחשבה ומוסר
מבוא למשנת הראי"ה

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלושת הנערים החטופים

5079

4 דק' קריאה

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

פעולת המהפכה הרוסית
עַתָּה הִגִּיעַ זְמַן תְּקוּמַת* הַיַּהֲדוּת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל•.
הַהֶכְרֵחַ לָשׁוּב לְאֶרֶץ-אָבוֹת יַקִּיף* אֶת כָּל הַמַּצָּבִים שֶׁל הָאֻמָּה, בֵּין הַחָמְרִיִּים בֵּין הָרוּחָנִיִּים, וּבְיוֹתֵר הָאַחֲרוֹנִים*.
הַמַּהְפֵּכָה הָרוּסִית פָּעֲלָה וְתִפְעַל עַל סַכָּנַת מַצַּב הַיַּהֲדוּת בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל* שֶׁבְּרוּסְיָא, וּמִשָּׁם הַפְּעֻלָּה חוֹזֶרֶת* עַל כָּל הָעוֹלָם הָעִבְרִי, כִּמְעַט, לְפִי עֶרֶךְ שֶׁל הָרִבּוּי הַגָּדוֹל* שֶׁל הָאֻמָּה אֲשֶׁר שָׁם, אוּלַי יוֹתֵר עוֹד מִמַּה שֶּׁפָּעֲלָה לְהָרַע עַל הַדָּת וְהַיַּהֲדוּת, הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפָתִית, עַל יְדֵי גִלְגּוּלֵי סִבּוֹתֶיהָ* מֵאָז עַד יָמֵינוּ אֵלֶּה. כֹּחַ מַכְרִיעַ גָּדוֹל* הָיָה בְּעוֹלָמֵנוּ מַצָּבָהּ הָרוּחָנִי שֶׁל הַיַּהֲדוּת שֶׁהָיָה חָזָק בְּרוּסְיָא. עַתָּה נָמוֹג וְהוֹלֵךְ הוּא הַיְסוֹד הָאַדִּיר הַזֶּה. וְכָל זֶה מֵבִיא לָנוּ מַחְשָׁבָה מַחֲרִידָה מְאֹד, אֲבָל גַּם כֵּן הֶכְרֵחַ לְהָסֵב עֵינֵינוּ* לְקֶרֶן הָאוֹרָה.

לעורר הלבבות לשוב אל ארץ ישראל

מבוא למשנת הראי"ה (128)

בשביל הנשמה

36 - ארץ ישראל חלק ה'

37 - ארץ ישראל חלק ו'

38 - לימוד שבועי באמונה כ"ד- ל סיון תשע"ד

טען עוד

מֵעֵת גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, הָלְכָה הַתּוֹרָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה, נָדְדָה מִבָּבֶל לְצָרְפַת, לִסְפָרַד, לְאַשְׁכְּנַז, לְפוֹלִין, לְרוּסְיָא וָעוֹד. וְעַתָּה מַה נִּשְׂמַח אִם נוּכַל לֵאמֹר שֶׁהִיא שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, יַחַד עִם יִשְׂרָאֵל, הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַבֶּה עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ. וְעַתָּה מִי הוּא הָעִוֵּר שֶׁלֹּא יִרְאֶה בָּזֶה יַד ד' הַנּוֹהֶגֶת אוֹתָנוּ, וּמִי לֹא יָחוּשׁ חוֹבָה לְעַצְמוֹ לִהְיוֹת פּוֹעֵל עִם אֵל*? "וַעֲתִידָה בַּת קוֹל לִהְיוֹת מְפוֹצֶצֶת* בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים וְאוֹמֶרֶת: כָּל מִי שֶׁפָּעַל עִם אֵל – יָבֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ" (ירושלמי שבת פרק ו, הלכה ט). מִי יוּכַל לְהִפָּטֵר מִלְּסַבֵּב מִצִּדּוֹ* תּוֹסֶפֶת בְּרָכָה וּמְהִירוּת יְשׁוּעָה, לְעוֹרֵר לִבּוֹת רַבּוֹת לָשׁוּב אֶל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, לְנַחֲלַת ד', לְהֵאָחֵז בָּהּ, לְיַשְּׁבָהּ בַּעֲסָקִים וּבְבִנְיָנִים, בִּקְנִיַּת קַרְקָעוֹת, בִּנְטִיעוֹת וּבִזְרִיעָה, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מְקוֹר חַיֵּי יִשּׁוּב* נָכוֹן וּמְסֻדָּר.

הלחימה בשנאת ארץ הקודש
גְּדוֹלָה עָלֵינוּ הַחוֹבָה לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה הַיְשָׁנָה לְצִיּוֹן, הָאַהֲבָה הַנִּצְחִית שֶׁכְּאָז מִיָּמִים מִקֶּדֶם כֵּן עַתָּה בּוֹעֶרֶת הִיא בְּלַבַּת אֵשׁ קֹדֶשׁ בְּלֵבַב בְּנֵי עַמֵּנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם.
עָלֵינוּ לִלְחֹם בְּכָל עֹז בְּשִׂנְאַת אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִתְחִילָה לְהִכָּנֵס בִּפְרָטִים מִקִּרְבֵּנוּ. עָלֵינוּ לְהַשְׁמִיד בִּזְרֹעַ עֹז רוּחָנִי* וּבִקְדֻשַּׁת עוֹלָמִים שֶׁל אֶרֶץ חֶמְדָּה אֶת הַזֻהֲמָא* שֶׁל הַמְרַגְּלִים, שֶׁדַּוְקָא בְּמוֹעֵד לְחֶנְנָהּ* הִתְחִילָה לְהִתְנַעֵר* מְעַט. הַמְרַגְּלִיּוּת* הִיא מִתְאַבֶּקֶת* בִּשְׁאֵרִית כֹּחָהּ, אָמְנָם נוּכַל לֵאמֹר בְּבִטְחָה* בִּגְאוֹן שֵׁם ד' אֱלֹהֵי עוֹלָם הַבּוֹחֵר בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה, שֶׁהִיא דּוֹמָה לַהִתְאַמְּצוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַפְּתִילָה, הַמִּתְנַשֵּׂאת לְמַעְלָה טֶרֶם תִּכְבֶּה כָּלִיל. עֹז חִבַּת אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אַהֲבַת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם, תָּרוּץ אָרְחָהּ*, וְתָאִיר כַּשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ* אֶת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב, בְּחַבְלֵי אָדָם וַעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה תִּמְשְׁכֵם כֻּלָּם, כָּל בָּנֶיהָ, לְאֶרֶץ חֶמְדָּה, לְבֵית חַיֵּיהֶם.
(מאמרי הראיה ב, הקריאה הגדולה: לארץ ישראל)
___________________________________
תְּקוּמַת – הופעת היהדות בצורה שלימה. יַקִּיף וכו' – הדברים המכריחים לשוב לא"י יכללו דברים הנוגעים לחיים הגשמיים ולחיים הרוחניים של האומה. הָאַחֲרוֹנִים – הדברים הרוחניים. בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל – ציבור היהודים המכונס ברוסיה. חוֹזֶרֶת – משם ממשיכה להשפיע על כל העולם. הָרִבּוּי הַגָּדוֹל – כמות היהודים הגדולה שם. גִלְגּוּלֵי סִבּוֹתֶיהָ – השפעת תוצאותיה במהלך השנים. כֹּחַ מַכְרִיעַ גָּדוֹל – כח השפעה רבה. לְהָסֵב עֵינֵינוּ – להסתכל על הצד החיובי שיוצא מזה. פּוֹעֵל עִם אֵל – מצטרף למהלך שה' מוביל. מְפוֹצֶצֶת – צועקת. מִלְּסַבֵּב מִצִּדּוֹ – לגרום על ידו. מְקוֹר חַיֵּי יִשּׁוּב וכו' – כל דבר שיכול לחיות את הישוב ולבנותו בצורה טובה. זְרֹעַ עֹז רוּחָנִי – כח חזק רוחני, תורני. זֻהֲמָא – לכלוך, שאריות. בְּמוֹעֵד לְחֶנְנָהּ – בזמן שה' בא לחון ולהושיע את א"י. לְהִתְנַעֵר – להתעורר. הַמְרַגְּלִיּוּת – התוכן של חטא המרגלים. מִתְאַבֶּקֶת – נלחמת. בְּבִטְחָה וכו' – בבטחון גמור, בוודאות. תָּרוּץ אָרְחָהּ – תמהר לסדר את הדרך. כַּשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ – כשמש שמאירה בעוצמה בתוקף היום.

ביאורים
יחד עם עם ישראל, גם התורה יצאה לגלות. אין עוד מרכז רוחני המאחד את העם כולו, אלא רסיסים מפוזרים בארצות רבות ורחוקות. חלק מהם הפכו למעצמה רוחנית במשך ההיסטוריה, כמו בתי המדרש שקמו באשכנז, בספרד ובצפון אפריקה. עם הזמן התפתחו סגנונות שונים בלימוד התורה ומגוון של דרכים בעבודת ה'. עולם הרוח של היהדות התפצל, ומרכזי התורה היו מנותקים זה מזה לאורך שנים רבות. אם כל זה לא מספיק, בעקבות המהפכות שהתחוללו באירופה גם ריכוזי התורה הללו עמדו בפני סכנת הכחדה. במהלך המהפכות שהתחוללו בקרב העמים, היהודים נרדפו באופן שיטתי באמתלות שונות וסותרות, לעיתים מכיוון שנטלו חלק במהפכה, ולעיתים מכיוון שהתנגדו אליה. במצב שכזה, גם הביטחון של עולם התורה כבר אינו יציב, והעתיד שלו לוט בערפל.
כעת, יחד עם גאולת העם, גם התורה שבה לתחייה. הענפים הרבים של היהדות הפזורים ברחבי תבל מתכנסים ומתאחדים מחדש בארץ ישראל ומשתרשים בה. העוצמה התורנית שמתגלה בעקבות חזרת התורה לארץ ישראל אדירה. זהו אחד מן הגורמים שדחפו את עם ישראל לשוב לארצו: הציפייה לאנרגיות הרוחניות שימלאו אותו.
כמו בדור המדבר, גם היום עוד ישנה התנגדות לעלייה לארץ ישראל מנימוקים רוחניים. כשם שהמרגלים לא יכלו להיפרד מקרבת האלוהים שזכו לה במדבר. וחששו לאבד את אורח החיים הניסי ואת גילוי השכינה התמידי – כך המתנגדים היום להתיישבות בארץ ישראל נגועים בחטא המרגלים. גם הם מעדיפים את החיים בקהילה היהודית בגולה המתנהלת בקדושה ובטהרה, מאשר את העיסוקים הגשמיים והפוליטיים שהם חלק בלתי נפרד מהקיום של עם במדינתו. כנגד אנשים אלו, שקיימים בכל הדורות, הרב קוק מעורר את אהבת ארץ ישראל, ואת הביטחון שחיי הרוח של עם ישראל יתגברו ויתעצמו דוקא בארץ ישראל, יותר מכל מקום אחר בעולם.

הרחבות
•חשיפת קדושת הארץ‬
עַתָּה הִגִּיעַ זְמַן תְּקוּמַת הַיַּהֲדוּת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. בעיני הרב קוק תקומת היהדות בארץ ישראל הינה בין מצידה הרוחני ובין מצידה המעשי. הדבר בא לידי ביטוי בהערכתו את הברון רוטשילד שעזר רבות לבנין הארץ: ""שלש פעמים נפגשתי אתו (הברון רוטשילד), ובשלשתן אמר לי שרצונו ליצור בארץ ישראל חיים של תורה, של יהדות. רצונו היה רצון אמת להקמת חיים ישראליים קדושים בארץ ישראל. גם לו גם לנו היו כמה ספקות ושאלות על מהלך התחיה בארץ הקודש. אולם אמונתנו הגדולה במעשה ד' הגדול והנורא אשר אנו רואים בהליכות עולם, בהליכות מצבו המדיני של עמנו, אמונה זו חזקה את לבו ומחזקת את לבנו. כי סוף סוף תתגלה קדושתה של הנשמה הישראלית, קדושתו של עם ישראל וקדושתה של ארץ ישראל ". [מאמרי הראיה עמ' 394].
הרב קוק ראה בלימוד התורה בארץ ישראל גורם לקירוב הגאולה: "כמה גדולה ונחמדה היא המצוה הזאת של החזקת תלמוד תורה בארץ הקדושה, כי דבר זה בעצמו שיתרבו לומדי תורה בארץ ישראל ותתרבה שם ידיעת התורה היא פתח תקוה היותר נכבדה לגאולתנו ופדות נפשנו... הוא הגורם שיתעלה הישוב בעזרת ה' באופן ראוי והגון ומתקיים. כי לכתחילה נתן לנו ה' יתברך ארץ ישראל רק בשביל לימוד התורה. כאמור: " ויתן להם ארצות גויים וכו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו" [תהלים קה, מד-מה]..." [טוב רֹאִי, ב"ב עמ' כו].

שאלות לדיון
"הַזֻהֲמָא שֶׁל הַמְרַגְּלִים" – האם אתה חושב שגם כיום זוהמה זו עדיין קיימת? אם כן, במה היא מתבטאת?
לאחר קריאת פיסקאות אלו, כיצד אתה חושב שניתן לשכנע אנשים בערכה של ארץ ישראל?