בית המדרש

  • מדורים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

undefined
4 דק' קריאה
בחודש זה אנו נפגשים עם תחילת שלושה שבועות, שמוגדרים כשבועות של פורענות המתחילים מי"ז בתמוז ומסתיימים בתשעה באב, מיום שהובקעה העיר ועד חרבן ושריפת בית מקדשנו.
הגמ' במסכת ראש השנה י"ח: אומרת על הפס' "צום הרביעי וצום החמישי...יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה" וכו', שימים אלו בזמן שאין שלום- הם ימי צום, אך בזמן שיש שלום וודאי לעתיד לבא הם ימי מועד. ונשאלת השאלה מדוע ימים אלו יהפכו לימי מועד, הלוא אלו ימים שאירעו בהם צרות לישראל וממילא בשעה שיוצאים מן הצרה חוזרים למצב הרגיל כלומר, לימי שגרה וא"כ איך קבלו או יקבלו ימים אלו כח של ימי מועד?
אם נתבונן נראה שחז"ל חילקו את התקופה שמתחילה בי"ז תמוז לשני חלקים. הראשון: שלשה שבועות הראשונים שלפי הפטרותיהם קרוייים שלוש דפורענותא והשני - שבעה שבועות שבהם קוראים הפטרות של נחמה וקרויות שבע דנחמתא.
חלוקה זו של שלש ושבע מכוונת כנגד חלוקה פנימית שנמצאת בעשר הספירות שעניינה שלוש בחינות עליונות שורשיות, ושבע בחינות של גילוי ד' בעולם. ואם נרצה למצוא את החלוקה הזו בעבודת האדם, אז נאמר שיש שבע בחינות בעשיית האדם ובכוחות נפשו ושלש שהן במימד החשיבה וההתבוננות. דבר זה נרמז גם בתורה בחלוקת עשר המכות שנתן ד' במצרים שמחולקות שבע מכות בפר' וארא ושלוש מכות בפר' בא. ואכן מובא בספרים, שככל שהתקדמו המכות כך נשבר כח יותר חזק ופנימי של מצרים, ולכן כשהגיעו לשלוש המכות האחרונות אמר הקב"ה למשה "בא אל פרעה" ולא "לך אל פרעה", כי משה היה צריך חיזוק ושכביכול ד' יבוא איתו, בהתמודדות עם שלוש הבחינות העליונות של טומאת מצרים.
גם בברית בין הבתרים אנו נפגשים עם חלוקה זו בקשר להבטחת הארץ. הקב"ה מבטיח לאברהם את הארץ ומפרט "את הקיני ואת הקנזי" וגו'. אומר שם רש"י "עשר אומות יש כאן, ולא ניתן להם אלא שבעה והשלושה... עתידים להיות ירושה לעתיד" (בראשית ט"ו, י"ט).
דברים אלו יכולים לתת לנו הבנה בשאלתנו.
חלוקת השבועות של שלושה שבועות ולאחריהם שבעה שבועות, מרמזת ששלושת השבועות של פורענות שמתחילים בי"ז בתמוז יש בהם מדרגה עליונה מאוד, אלא שהיא נסתרת וכל עוד אנו בדרך לגאולתנו, עבודתינו היא רק בבחינה של שבע המדרגות הנמוכות וע"ז תקנו לנו לקרוא הפטרות של נחמה כדי לחזק את רוחנו וכוחנו בהתמודדות המוטלת עלינו, אבל ישנה עוד בחינה של שלוש מדרגות עליונות שהיא בבחינת ירושה לעתיד לבא ועל כן שלושת השבועות באמת ימי ששון ושמחה הם, אך הדבר יתגלה רק לעתיד לבא. כשנשלים אנו את עבודתינו בכבוש בחינת שבעה עממים, רק אז יתן לנו הקב"ה ירושה גם את שלש הבחינות של שלש אומות שמבוטאות בשלשת השבועות.
לפי זה אפשר להבין דבר תמוה, תשעה באב הוא יום שאין אומרים בו תחנון ולא סליחות והסיבה היא משום דמקרי מועד, (שו"ע תקנ"ט, ד') כמו שכתוב באיכה "קרא עלי מועד" ולכאורה, איך זה מהווה מקור? הלוא יש המשך לפסוק וכתוב בו "קרא עלי מועד לשבור בחורי" (איכ א', ט"ו), איך יכול להיות פסוק כזה כראיה לכך שתשעה באב הוא מועד ולא אומרים בו תחנון? אלא צריך לומר שתשעה באב באמת בפנימיותו הוא יום טוב, הוא מועד, אלא שאנחנו עדיין נפגשים בגלוי רק במאבק ובכח השלילי שלעומת הכח הפנימי הטהור ולכן הוא יום אבל אך לעתיד לבא יתגלה המימד הפנימי של יום זה והוא יהפך ויתגלה כיום טוב. דברים אלו כתב בספר "אוהב ישראל" לרה"ק מאפטא בפרשת פנחס (העירני עליו הרב שלמה קורץ שליט"א) וזה לשונו:
"ועל פי הנ"ל מבואר שאלו הכ"א יום הם ימים טובים גדולים מאוד אך בעוונותינו הרבים עדיין אין אנו ראויים להם וטובייהו גניז בגווייהו. ואם ירצה ה' כשנזכה במהרה בימינו לעשות תשובה ומעשים טובים לזכך החומר ולהעביר זוהם הזהב אז יתגלה רב טוב הצפון כי אז נהיה ראויים לכל הברכות וישועות טובות מצד הדין. ואז יהיו הכ"א ימים, ימים טובים גדולים ונוראים אשר אין להעריך והם מקוריים שרשיים לכל הכ"א ימים טובים שאנו עושים בזמן הזה. ועל כולם יהיה ט' באב למועד יותר גדול. ולזה אנו קורין פרשת פינחס אשר כל המועדות כתובים בו בימים האלו כי מהם נמשכים כל המועדות והמשכיל יבין כל זה: ולכך תקנו חכמינו ז"ל בהפטרות שמן י"ז תמוז עד יום הכיפורים ג' דפרענותא וז' דנחמתא, כי אלו הג' שבתות יש לומר, הם נגד ג' ראשונות ולא נתגלו עדיין כנ"ל והז' הם נגד ז' ימי הבנין. כי המועדות שבזמן הזה הם מעולם הזמן".
אולי אפשר לפרש את כוונת הרב זצ"ל בפתגמו לחודש תמוז את היסוד הנ"ל.
בשו"ע סי' תקנ"א סי"ח כתוב "צריך ליזהר מי"ז תמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט) ולא יכו התלמידים בימים ההם" כלו' יש סכנה בלהכות את התלמידים בימים אלו וע"כ לא יכו אפי' ברצועה דקה (שם במשנה ברורה), אומר הרב זצ"ל בפתגמו "בין המצרים נגאל עם, ע"י מורים חמושים בגבורה רוחנית שאינם צריכים למקל חובלים".
את עניין אי הכאת התלמידים בימים אלו שכרגע סיבתו היא חשש הסכנה בימים שיש בהם שליטה של קטב מרירי. לוקח הרב ומגלה את המימד הפנימי שיש בימים אלו, ומבאר את סיבת אי ההכאה מכח מדרגת הימים כפי שהולכים ומתגלים בתהליך גאולתם של ישראל. השיבה לארץ ישראל מגלה את מדרגתם של תלמידי חכמים שבארץ ישראל שאומרת הגמ' במס' סנהדרין כ"ד. שקרוים נעם שמנעימים זה לזה להבדיל מתלמידי חכמים שבבבל שקרוים מקל חובלים. וזה מה שאומר הרב, זה נכון שלא יכו את התלמידים בימי בין המצרים, אבל עומק הדברים הוא שימים אלו מסוגלים להצמיח כוחות של תורה ארצי ישראלית שיודעת להאיר מכח גבורה פנימית רוחנית מלאה עוצמה ואינה זקוקה כבר לכפייה חיצונית של מקל חובלים.
יהי רצון שנזכה שיהפכו ימים אלו לששון ולשמחה במהרה בימינו, אמן.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il