בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה
פרק לו - חבלי משיח
הפסד העולם מפני ההוויה החדשה הם חבלי משיח
הִתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם 1 הֶפְסֵד הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, וְהוּא שֶׁגּוֹרֵם הִשְׁתַּנּוּת בְּכַמָּה דְּבָרִים. וּכְמוֹ שֶׁמִּצַּד הֶפְסֵד הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה יִהְיֶה הִשְׁתַּנּוּת, וְכֵן יִהְיֶה גַּם כֵּן שִׁנּוּי בָּעוֹלָם מִצַּד הֲוָיָה הַחֲדָשָׁה שֶׁיִּהְיֶה בָּא אֶל הָעוֹלָם. שֶׁכְּמוֹ שֶׁכָּל הֶפְסֵד הוּא שִׁנּוּי, כָּךְ כָּל הֲוָיָה שִׁנּוּי בָּעוֹלָם, וְהוּא נִקְרָא חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְנִקְרָא חֶבְלֵי, שֶׁכְּמוֹ 2 שֶׁהָאִשָּׁה יַגִּיעַ לָהּ חֲבָלִים, מִפְּנֵי הַשִּׁנּוּי שֶׁל הֲוָיוֹת הַוָּלָד הַבָּא לָעוֹלָם, שֶׁכָּל הֲוָיָה הוּא שִׁנּוּי, וּמִצַּד הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה הוּא הַשִּׁנּוּי. וְכָךְ כַּאֲשֶׁר יָצָא לַפֹּעַל עִנְיָן חָדָשׁ, הוּא עוֹלַם הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא יְצִיאָה לַפֹּעַל הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה, וְדָבָר זֶה הוּא שִׁנּוּי בְּוַדַּאי. וּלְפִיכָךְ יִהְיֶה חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ אִשָּׁה כַּאֲשֶׁר יֵצֵא הַוָּלָד לַאֲוִיר עוֹלָם, יֵשׁ לָהּ חֲבָלִים מִצַּד הַהֲוָיָה וְהַבְּרִיאָה שֶׁבָּא לָעוֹלָם.
________________________________
התבאר בפרק הקודם, שבימות המשיח 1 תפסד ההוויה הישנה של העולם, ודבר זה יביא לשינויים. כמו שהפסד ההוויה הישנה גורם לשינויים, כך גם התהוות ההוויה החדשה גורמת לשינויים, ושינויים אלו נקראים חבלי משיח, 2 בדומה לאישה העומדת ללדת, שיש לה חבלי לידה. חבלי הלידה נגרמים מפני השינוי של העובר, העומד לצאת לאויר העולם, וכאמור, כל הוויה חדשה היא שינוי, ומפני ההוויה החדשה בא השינוי. לכן כאשר יוצא אל המציאות דבר חדש, העולם של ימות המשיח, שהוא עולם חדש, זו הוויה חדשה, המביאה לשינוי בעולם. שינוי זה הם חבלי המשיח, כאישה היולדת, שיש לה חבלי לידה בשעת יציאת העובר לעולם.


הקדמה
לאחר שלמדנו בפרק הקודם על השינויים הגדולים, שיחולו בעולם לקראת בוא המשיח, עומד המהר"ל על שתי סיבות לשינויים – עקירת המציאות הישנה ובניית המציאות החדשה. השינויים האלה מכונים חבלי משיח, שבדומה לחבלי הלידה יש בהם ייסורים וכאבים עזים ורבים, אך התוצאה הסופית מצדיקה קבלת ייסורים אלה, והופכת אותם לכדאיים.
בפרק זה עוסק המהר"ל בדברי חכמינו, שחלקו זה על זה בשאלה האם הם היו רוצים לחיות בימות המשיח. מה היו שיקוליהם של אלה שרצו? ומה היו שיקוליהם של אלה שלא רצו? האם יש עצה למי שחי בדור חבלי המשיח שעל ידה יוכל להינצל מהייסורים שכרוכים בהם? על שאלות אלה ישיב המהר"ל בפרק זה מתוך התבוננות מעמיקה, כדרכו, בדברי הגמרא במסכת סנהדרין.

ביאורים
המהר"ל מביא דוגמה לשינוי גופני – הלידה. בהסתכלות ראשונית, ניתן היה לחשוב כי בתהליך הלידה משתתף רק הוולד. עד לפני כמה רגעים הסתתר ברחם אימו, ועכשיו הוא נמצא לפנינו חי ונושם בכוחות עצמו. אך אנו יודעים שאין זה כך. בשעת יציאת התינוק עובר גוף האישה שינויים רבים – "אבריה מתפרקין", כהגדרת חז"ל [נידה ט.]. בדוגמה זו אנו רואים שכאשר מצטרף חלק חדש למערכת קיימת, המתפקדת בצורה סדורה – כל המערכת מושפעת מכך. ניתן לראות זאת באופן כולל יותר בתיאוריית "אפקט הפרפר". תיאוריה זו גורסת כי פרפר קטן המנפנף בכנפיו בסין הרחוקה יכול לגרום לסופת הוריקן עצומה באמריקה. מדוע? עולמנו מורכב מכוחות רבים המשפיעים בכל רגע זה על זה. כאשר חלקיק קטן מופיע פתאום במערכת זו, לדוגמה – משב הרוח הזעיר שמפיקים כנפי הפרפר, הוא יכול לגרום לתגובת שרשרת ארוכה שתגרום להפרת האיזון בכל המערכת – סופת הוריקן באמריקה.
כאשר הוויה חדשה נוצרת ו מפֵרה את האיזון שהיה קיים במערכת, נוצרים ה' חבלים' – מציאות של בלבול, פחד, וכאב בכל הסביבה כולה, הצריכה להסתגל ולהתמזג עם החלק שנוצר.
המשיח הוא מציאות חדשה שתתגלה בעולם. בדומה לתהליך הלידה, דבר זה יגרום לערעור המערכת כולה שתימשך עד להסתגלותה ל"תינוק" החדש. תהליך זה נקרא "חבלי משיח".

לעילוי נשמת ר' מרדכי בן יהודה צבי הי"ד


ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il