בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
זכות גדולה היא להיות אפילו במדרגה נמוכה בימות המשיח
פֵּרוּשׁ דַּעַת רַב יוֹסֵף, שֶׁאָמַר: 1 יֵיתֵי וְאֶחְמִנֵיהּ וְאֵשֵׁב בְּצֵל יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה גַּשְׁמִי בְּיוֹתֵר, וְעוֹלַם הַמָּשִׁיחַ הוּא יִהְיֶה 2 נִבְדָּל בְּיוֹתֵר. וְאָמַר, שֶׁאִם לֹא אֶפְשָׁר לִי לִהְיוֹת עִם הַמָּשִׁיחַ וְלִהְיוֹת עִמּוֹ בַּמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, 3 שֶׁאָז בְּוַדַּאי יִקְנֶה הָאָדָם מַעֲלָה אֱלֹקִית, אֶלָּא אַף אִם לֹא אֶזְכֶּה לָזֶה, 4 רַק שֶׁאֶהֱיֶה בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַד שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּתֵּף עִם עִקַּר הַמַּעֲלָה הָאֱלֹקִית שֶׁלּוֹ, רַק אֶשְׁתַּתֵּף וְאֵשֵׁב בַּמַּדְרֵגָה הַפְּחוּתָה. וְנִקְרָא זֶה יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר בָּעִנְיָן הַחָמְרִי שֶׁלּוֹ אֶשְׁתַּתֵּף, וְלֹא עִם עִקַּר הַחֲמוֹר, רַק עִם הַיּוֹצֵא מִן הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר 5 הַנִּדְחֶה מִן הַחֹמֶר, וְהוּא הַמַּדְרֵגָה הַשְּׁפָלָה בְּיוֹתֵר, אִם אֶשְׁתַּתֵּף בָּזֶה, דַּי לִי. שֶׁגַּם בָּזֶה יִקְנֶה הָאָדָם מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, בְּמַה שֶּׁהוּא בַּדּוֹר עִם הַמָּשִׁיחַ, וְיִקְנֶה מַעֲלָה הָאֱלֹקִית. שֶׁהֲרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ שָׁוֶה לַמַּעֲלָה הַפְּחוּתָה שֶׁהִיא בְּתַכְלִית הַפְּחִיתוּת שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, וּלְפִיכָךְ אָמַר: אֶזְכֶּה וְאֵשֵׁב בְּכוּפִיתָא דְּחַמְרָא.
________________________________
פירוש דעתו של רב יוסף, שאמר 1 יבוא משיח ואראהו ואשב בצל גללי חמורו. העולם הזה הוא עולם גשמי מאד, ועולם המשיח יהיה 2 עולם רוחני מאד. אמר רב יוסף, אם לא יתאפשר לי להיות עם המשיח, כי לא אהיה במעלה המתאימה לגדלותו, 3 שהרי בימי משיח עתידים בני האדם להיות במעלה רוחנית, 4 אלא אהיה רחוק ממנו ולא אהיה שותף למעלתו האלוקית, אשב במדרגה פחותה. גללי החמור זוהי מדרגה פחותה, כי היא מבטאת את החומריות הגדולה ביותר. פירושו של דבר, אמר רב יוסף אף אם לא אזכה לשבת במעלה החומרית של המשיח, שהביטוי לה הוא החמור, ארצה לשבת עם גללי החמור, כלומר 5 הדבר שאפילו החמור דוחה אותו ממנו, שזו מדרגה נמוכה מאד, וגם בה אסתפק, כי גם במדרגה זו קונה האדם מעלה גדולה, בעצם העובדה שהוא נמצא בדורו של משיח. כי דורו של משיח במדרגתו הפחותה ביותר תהיה עליונה יותר מהמעלה העליונה של העולם הזה.


ביאורים
דברי האמוראים שלא רצו להיות בדורו של המשיח, ובשל כך בחרו להימלט מהייסורים שיבואו, ברורים ומובנים. המהר"ל בחר להתחיל לבאר את הגמרא העוסקת בחבלי משיח דווקא מדברי רב יוסף. רב יוסף אומר כי המדרגה הכי עליונה בעולם שלנו עדיין פחותה מ' צל גלליו של חמורו של משיח'. מה משמעות צל זה?
המשיח מבטא את המדרגה העליונה שתתגלה לעתיד לבוא, אך המשיח אינו מגיע לבד. הוא בא רכוב על חמור . החמור לכשעצמו, אינו יודע לאן ללכת, אין לו שכל ואין לו שום מטרה בחיים מלבד סיפוק צרכיו החומריים. המשיח לוקח כוח מגושם זה ורותם אותו למאמציו. הוא רוכב עליו ומשתמש בו לצורך השגת יעדיו. כשהמשיח רוכב עליו, החמור כבר אינו אותו חמור שהיה קודם. הוא חמור ששורה עליו קדושה . דוגמה לכך ניתן לראות באגדת חז"ל על חמורו של ר' פנחס בן יאיר שלא הסכים לאכול מפירות שלא עושׂרו כראוי. קדושתו של ר' פנחס היתה כה גבוהה שהאירה אפילו על חמורו.
רב יוסף אומר שלא רק הצד החומרי הפשוט יתקדש בימות המשיח. המשיח הוא מציאות כל כך עוצמתית שתצליח להאיר אפילו את הגללים , המבטאים מציאות שנדחתה בגלל שפלותה אפילו מדרגת ה'חומר'.
במבט ראשוני, אנו יכולים להיעלב מיחסו ה"מזלזל" של רב יוסף למציאות העכשווית. אך אם נעמיק נבין כי רב יוסף לא מפחית מערכנו ואינו מזלזל במצבנו. המציאות שלנו היא גבוהה, אך המציאות של ימות המשיח גבוהה הרבה הרבה יותר. זאת מכיוון שכל מה שיהיה קשור אליו באיזושהי צורה יקבל מקדושתו. קדושה זו כה גבוהה, שתביא את החלקים הכי שפלים למדרגה נעלה יותר מכל מה שאנו מכירים כיום.

הרחבות
* חמורו של המשיח
וְנִקְרָא זֶה יְצִיאַת הַחֲמוֹר שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר בָּעִנְיָן הַחָמְרִי שֶׁלּוֹ אֶשְׁתַּתֵּף. המהר"ל מבאר שהחמור מסמל את עולם החומר בימות המשיח, וגללי החמור את הנדחה מן החומר. הוא מחדש שבימות המשיח גם בעזרת גללים אלו יקנה האדם מעלה אלוהית עליונה.
באיגרת ידועה המכונה "איגרת תקנ"ה" (על שם מספרה בספר האיגרות) מתייחס הרב קוק לדור הגאולה שבימיו: "אבל דור של 'עקבא דמשיחא' הם יוצאים מכלל זה", הסימנים הרגילים להבחין באדם שאיבד את קישורו לעם ישראל על ידי מעשיו הרעים – אינם חלים על דור זה "שהם כדברי תקוני זוהר: 'טוב מלגאו וביש (רע) מלבר'". למרות שעל פי מעשיהם הם נראים רעים – בפנימיותם הם טובים "והם 'חמורו של משיח' שנאמר עליו "עני ורוכב על חמור" [זכריה ט, ט], והכונה: כמו חמור, שמבחוץ יש בו שני סימני-טומאה, אם-כן הטומאה בולטת בו יותר מבחזיר וגמל וכיוצא בזה, שיש בהם סימן-טהרה אחד על כל פנים, ומכל מקום יש בו בפנימיותו ענין קדושה גם כן, שהרי הוא קדוש בבכורה". למרות שמצד החיצוניות החמור הוא טמא ביותר, בתוכיותו יש קדושה ולכן התורה מצווה על פטר חמור. כך גם דורו של המשיח, אף שמבחוץ הוא נראה טמא ורחוק מדרכי אבותיו, אם נתבונן בפנימיותו נבחין בנשמות גדולות מאוד: "וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם ב'עקבא-דמשיחא', ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סרחון גדול, וחושך רב וכבד מאוד... ורב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות" [אגרות הראיה ב, עמ' קפח].


ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il