בשבילי נברא העולם?! | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

3087

3 דק' קריאה

תארו לעצמכם
הרב שלום הרוש
"חוט של חסד"
לא פעם אני אומר לאנשים "מגיע לי מזל טוב!" וכולם מתפלאים – מזל טוב?! מה העניין? ואני משיב להם: "הרגע נולדתי. לא יודע מה היה עד הרגע הזה, וזה גם לא מעניין אותי. אני מסתכל קדימה, כי החיים יפים".
רבי נתן מסביר שה' משנה את הנהגת כל העולמות מראש ועד סוף בכל עת ורגע, וכל זה בשביל לרמז לכל אחד רמזים, כדי שיתקרב אליו מהמקום בו הוא נמצא באותה עת. מכאן יוצא שכל העולמות, הגלגלים והמזלות משתנים כל הזמן, ואף־על־פי שעד עכשיו היה מה שהיה, האדם יכול לעשות עכשיו נחת רוח לה' יתברך, כי כל ההשתנות הזו נועדה בשבילו.
האמונה "בשבילי נברא העולם" מלמדת אותנו את הכלל הגדול, שצריך להתחיל בכל פעם מחדש. כל השתלשלות הבריאה והמצבים בעולם הם אך ורק בשביל שברגע הזה, אעשה את מה שה' רוצה ממני, בתורה, בתפילה או במצווה, בתשובה, במחשבה טובה, ברצון וכיסופים אליו יתברך, ואוּכל בכל פעם לקום ולהתחיל מחדש, כמו תינוק שזה עתה נולד.

קרוב אליך (598)

הרב שבתי סלביטיצקי

95 - מה היחס הנכון לתרבות המערבית?

96 - בשבילי נברא העולם?!

97 - לא טוב לבד

טען עוד

תארו לעצמכם – אדם מחליט שהוא מתחיל מעכשיו ואחרי רבע שעה הוא לא מצליח לקיים את מה שהחליט לעשות, ושוב הוא מתחיל מחדש. כאן בודאי יופיע היצר הרע ויאמר לו: "הרי נפלת! נכשלת!", אך הוא משיב: "אני רק עכשיו מתחיל, על מה אתה מדבר?". כשהיצר הרע רואה דבר כזה הוא פשוט מתייאש מאדם כזה ועוזב אותו לנפשו.

בשביל שלי
הרב יהושע וידר
מרצה באמונה
קודם כל צריך לזכור ש"כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם" - ממילא מובן שכוונת חז"ל איננה שכל אחד כפרט יראה את עצמו כמרכז היקום. אמירה זו נועדה לגלות לאדם שקיימת זיקה בינו, כאישיות פרטית, לבין העולם כולו. מובנה של זיקה זו אינו שהעולם מסתובב סביבי אלא שגם עלי, כפרט, מוטלת האחריות לקיומו ולהארתו של העולם כולו, "עשה מצוה אחת - אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם כלו לכף זכות" (קידושין מ, ב). הכרת האחריות חושפת את המימד הכללי שבעבודתו של כל יחיד, וכפי שכתב מרן הראי"ה קוק זצוק"ל - הזיכוכים שאני מזכך את עצמי, את מחשבותיי, רעיונותיי, מידותיי והרגשותיי, הם יהיו זיכוכים כוללים לכל העולם כולו.
כשם שנשמותינו אינן אוסף של נקודות־קצה זהות, המשתלשלות מאותו מקור, אלא תרכובת של גוונים שלכל אחד מהם ייחודיות בלעדית, כך גם אחריות כללית זו איננה אחידה. על כך אמר הרב קוק, שעולם מלא הוא כל יחיד בפני עצמו, וגוון מיוחד הוא נותן על הכל. וכפי שכתב רבי צדוק הכהן מלובלין: "שבאמת בשביל כל אחד מישראל נברא... כי כל אחד הוא מדוּגָל ומנושא בעניין מיוחד בפני עצמו, שעל זה כל העולם כולו בשבילו וצריכים לו בזה...". על המילה "בשבילי" דרש רבי חיים מטשרנוביץ בספרו "סידורו של שבת", שפירושה "בשביל שלי" - גם לשם מימוש דרכי הייחודית בעבודת ה'.

בעולם שלי
הרב נפתלי פלינטנשטיין
מכון שפתי צדיקים
מסופר על הרב הקדוש ה"אוהב ישראל" מאפטא, שקיבל פעם מכתב מאת הגאון רבי עקיבא אייגר, ובו הוא מתארו בתארים ובשבחים, ביניהם כתב: "רבן של כל בני הגולה". הרב מאפטא נכנס לבית המדרש והתפאר במכתב לפני קהל חסידיו, והתפלאו כולם. השיב להם הרב מאפטא: "מעתה כאשר יבוא אלי יצר הרע וינסה לפתות אותי בדבר עבירה, אנקר את עיניו במכתב זה...".
מדרכו של יצר הרע הוא להכניס לאדם ענווה יתירה, ולומר לו מי אתה שתתפלל, שתלמד תורה ושתעבוד את ה'? על כך זעק הקדוש רבי שלמה מקארלין: "אי אפשר להיות יהודי, אלא אם כן יודעים שבשבילי נברא העולם". לכל אחד ואחד יש עולם בפני עצמו, מסביר ה"בית אהרן" מקארלין, לכל אחד נברא עולם אישי שעליו לתקן.
ובדרך בית רוז'ין למדנו שלכל אחד יש את הבחינה של "את האלקים התהלך נח", לכל אדם דרך משלו, לפי מדרגתו שלו, הקשורה לשורש מהותו, תיקונו ועבודתו בעולם. כל אחד צריך להביא את ה"אני" האישי שלו לתיקונו. "אם אני כאן - הכל כאן". אין כאן "אני" של אנוכיות, יש כאן "אני" של דרך אישית ומסלול אישי, ומחויבות ואחריות לאותה הדרך.