בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
תארו לעצמכם
הרב שלום הרוש
"חוט של חסד"
לא פעם אני אומר לאנשים "מגיע לי מזל טוב!" וכולם מתפלאים – מזל טוב?! מה העניין? ואני משיב להם: "הרגע נולדתי. לא יודע מה היה עד הרגע הזה, וזה גם לא מעניין אותי. אני מסתכל קדימה, כי החיים יפים".
רבי נתן מסביר שה' משנה את הנהגת כל העולמות מראש ועד סוף בכל עת ורגע, וכל זה בשביל לרמז לכל אחד רמזים, כדי שיתקרב אליו מהמקום בו הוא נמצא באותה עת. מכאן יוצא שכל העולמות, הגלגלים והמזלות משתנים כל הזמן, ואף־על־פי שעד עכשיו היה מה שהיה, האדם יכול לעשות עכשיו נחת רוח לה' יתברך, כי כל ההשתנות הזו נועדה בשבילו.
האמונה "בשבילי נברא העולם" מלמדת אותנו את הכלל הגדול, שצריך להתחיל בכל פעם מחדש. כל השתלשלות הבריאה והמצבים בעולם הם אך ורק בשביל שברגע הזה, אעשה את מה שה' רוצה ממני, בתורה, בתפילה או במצווה, בתשובה, במחשבה טובה, ברצון וכיסופים אליו יתברך, ואוּכל בכל פעם לקום ולהתחיל מחדש, כמו תינוק שזה עתה נולד.
תארו לעצמכם – אדם מחליט שהוא מתחיל מעכשיו ואחרי רבע שעה הוא לא מצליח לקיים את מה שהחליט לעשות, ושוב הוא מתחיל מחדש. כאן בודאי יופיע היצר הרע ויאמר לו: "הרי נפלת! נכשלת!", אך הוא משיב: "אני רק עכשיו מתחיל, על מה אתה מדבר?". כשהיצר הרע רואה דבר כזה הוא פשוט מתייאש מאדם כזה ועוזב אותו לנפשו.

בשביל שלי
הרב יהושע וידר
מרצה באמונה
קודם כל צריך לזכור ש"כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם" - ממילא מובן שכוונת חז"ל איננה שכל אחד כפרט יראה את עצמו כמרכז היקום. אמירה זו נועדה לגלות לאדם שקיימת זיקה בינו, כאישיות פרטית, לבין העולם כולו. מובנה של זיקה זו אינו שהעולם מסתובב סביבי אלא שגם עלי, כפרט, מוטלת האחריות לקיומו ולהארתו של העולם כולו, "עשה מצוה אחת - אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם כלו לכף זכות" (קידושין מ, ב). הכרת האחריות חושפת את המימד הכללי שבעבודתו של כל יחיד, וכפי שכתב מרן הראי"ה קוק זצוק"ל - הזיכוכים שאני מזכך את עצמי, את מחשבותיי, רעיונותיי, מידותיי והרגשותיי, הם יהיו זיכוכים כוללים לכל העולם כולו.
כשם שנשמותינו אינן אוסף של נקודות־קצה זהות, המשתלשלות מאותו מקור, אלא תרכובת של גוונים שלכל אחד מהם ייחודיות בלעדית, כך גם אחריות כללית זו איננה אחידה. על כך אמר הרב קוק, שעולם מלא הוא כל יחיד בפני עצמו, וגוון מיוחד הוא נותן על הכל. וכפי שכתב רבי צדוק הכהן מלובלין: "שבאמת בשביל כל אחד מישראל נברא... כי כל אחד הוא מדוּגָל ומנושא בעניין מיוחד בפני עצמו, שעל זה כל העולם כולו בשבילו וצריכים לו בזה...". על המילה "בשבילי" דרש רבי חיים מטשרנוביץ בספרו "סידורו של שבת", שפירושה "בשביל שלי" - גם לשם מימוש דרכי הייחודית בעבודת ה'.

בעולם שלי
הרב נפתלי פלינטנשטיין
מכון שפתי צדיקים
מסופר על הרב הקדוש ה"אוהב ישראל" מאפטא, שקיבל פעם מכתב מאת הגאון רבי עקיבא אייגר, ובו הוא מתארו בתארים ובשבחים, ביניהם כתב: "רבן של כל בני הגולה". הרב מאפטא נכנס לבית המדרש והתפאר במכתב לפני קהל חסידיו, והתפלאו כולם. השיב להם הרב מאפטא: "מעתה כאשר יבוא אלי יצר הרע וינסה לפתות אותי בדבר עבירה, אנקר את עיניו במכתב זה...".
מדרכו של יצר הרע הוא להכניס לאדם ענווה יתירה, ולומר לו מי אתה שתתפלל, שתלמד תורה ושתעבוד את ה'? על כך זעק הקדוש רבי שלמה מקארלין: "אי אפשר להיות יהודי, אלא אם כן יודעים שבשבילי נברא העולם". לכל אחד ואחד יש עולם בפני עצמו, מסביר ה"בית אהרן" מקארלין, לכל אחד נברא עולם אישי שעליו לתקן.
ובדרך בית רוז'ין למדנו שלכל אחד יש את הבחינה של "את האלקים התהלך נח", לכל אדם דרך משלו, לפי מדרגתו שלו, הקשורה לשורש מהותו, תיקונו ועבודתו בעולם. כל אחד צריך להביא את ה"אני" האישי שלו לתיקונו. "אם אני כאן - הכל כאן". אין כאן "אני" של אנוכיות, יש כאן "אני" של דרך אישית ומסלול אישי, ומחויבות ואחריות לאותה הדרך.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
    • ספריה
    • פרשת שבוע ותנ"ך
    • שבת ומועדים
    • הלכה מחשבה ומוסר
    • משנה וגמרא
    • משפחה חברה ומדינה
    • מדורים
    45 דק'
    לנתיבות ישראל

    ארץ נחלתנו

    מאמר שבע עשרה- "תמימים נהיה- בתורה ובארץ"

    ביחס לתוכנית החלוקה יש לברר כי ארץ ישראל שלנו מכמה צדדים. מצד איסור מכירתה לגויים, מצד האמונה בה' שיש לרוב העולם והוא הנחילנו את הארץ, מצד ההיסטוריה ומצד התוכן הפנימי שלה המתאים לתורתנו.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח אייר תשפ"ה
    47 דק'
    יום הזכרון

    הלימוד המיוחד לחודש אייר

    הערבות ביום הזיכרון, אייר זה חודש של גילוי האור שמופיע דרך הדמויות המיוחדות של הנופלים, הלימוד של חודש אייר מתלמידי רבי עקיבא שאמנם יש צד כללי אבל זה לא סותר את הכבוד האישי, יום הזיכרון זה להתבונן על הנשמות הענקיות האלה ולשאוף גם אנחנו להיות כאלה, כולנו מגוסים למסירות נפש - בכל משימה, מי שמוסר נפש זה הדרגה הכי גבוהה בדבקות בה' וכן ברמת השגחה הכי גבוהה והם לא נפגעו אלא התעלו כמו במיתת נשיקה, מסירות נפש בדורנו זה גילוי שכינה שמרוממת את כל האומה, חיבור יום העצמאות לזיכרון שורשו בגאולת מצרים שבכל השלמת הגאולה יש דין קודם, בקריעת ים סוף "דבר אל בני ישראל ויסעו" - בכל דור צריך את מוסרי הנפש כדי להתקדם, בגאולה בדורנו צריך מסירות נפש בפועל שמביאה רמה מיוחדת של שותפות בגאולה וצמיחה בעם ישראל, ההלל מבטא בהדרגה את השותפות שלנו בגאולה, אנחנו אומרים הלל על הזכות למסירות נפש, מי שיש לו מעורבות אומר שירה, אנחנו בשלב של גאולה עם יסורין - ששון, השלב הבא זה "שמחה בלי יסורים".

    הרב ש. יוסף וייצן | ב' אייר תשפ"ה
    13 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    להתבונן בגודל של הגאולה

    הגאולה שלנו באמת זה תהליך ארוך שאנחנו לא תופסים עד כמה הקב"ה מקצר לנו, מעלתה של ארץ ישראל עליונה ולא נתפסת בשכל האנושי, יום העצמאות שינה את העולם באופן פנימי למעלה עליונה, מעלה של ציבור.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך"

    מצד עבודת המידות צריך להתבונן בגודל של היום שלא להיות כפוי טובה, צריך להתבונן לעומק בצמיחה ובהתפתחות של עם ישראל מעבר למה שמראים בחוץ ולהודות לה' על כל נפלאותיו

    הרב יאיר וסרטיל | ג' אייר תשפ"ה
    5 דק'
    שיחות ליום העצמאות

    החירות האמיתית שמתגלה בפסח

    מצה זכר להחמצה וההחמצה והחיפזון הם מבטאים שקם עם חדש עם ייעוד וזה הנס הגדול, חירות זה שאדם עושה את רצונו הפנימי לכן החרות הרוחנית היא הכי גדולה, פסח מסוגל להוציא את החירות לכל אחד יותר, וכל פסח מקדם את עם ישראל בחירות שלו.

    הרב יאיר וסרטיל | י"ח ניסן תשפ"ה
    43 דק'
    אחרי מות

    מעלת הכהנים ועניין קרבן העומר

    שיחת מוצ"ש פרשות אחרי מות-קדושים תשפ"ה

    תפקיד הכהנים זה לקרב אותנו אל הקב"ה, כהן בעל מום לא יכול לעבוד, וזה מלמד אותנו איך צריך לגשת לעבודת ה'. והבאתם את עומר ראשית קצירכם - ההתחלה לקב"ה, אל תהי מצוות העומר קלה בעינך - לכל דבר יש תפקיד.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ' אייר תשפ"ה
    פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

    פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש אמור

    מה הטעם שהקרבן ירצה דווקא מיום השמיני ולא מיום אחר | כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות חוץ מג' מצוות. וסימנך אמן | מה הטעם שיום הכיפורים נקבע דווקא בעשירי לחודש השביעי הוא י' בחודש תשרי. ועוד

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    58 דק'
    עניני החג

    דין זמן בגיטין

    גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה

    נמוק"י סנהדרין לב: ד"ה והא דאמרינן, תומים ס' ל"ד סק"ט, חידושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הל' עדות פ"ג ה"ד, נדרים צ: במשנה, רן במקון ד"ה ואיכא למידק, רש"י שבת קמ"ה: ד"ה לעדות, ש"ש ש"ז פ"א. מפני מה הצריכו זמן בגט? שמא יחפה על בת אחותו, קושיית התומים, מה הבעיה שיחפה על בת אחותו, הרי בדין הוא מחפה, שכן כשנותן גט בלי זמן, הדין הוא שאפקעינהו רבנן לקידושי מינה, א"כ מעולם היא לא הייתה מקודשת לו, וכשהיא זינתה, היא הייתה פנויה! תירוץ הקושיה על פי יסודו של ר' חיים, שני שימושים לשטר הגט, חלות וראיה.

    הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
    שו"ת "במראה הבזק"

    מסחר באינטרנט ושמירת השבת

    מתוך העלון חמדת ימים | אייר תשפ"ה
    31 דק'
    גיטין

    עדי מסירה כרתי

    הבנת יסוד המחלוקת בין רבי מאיר לרבי אלעזר האם עדי מסירה כרתי או עדי חתימה כרתי, ומהי ההגדרה של עדי חלות

    הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז אייר תשפ"ה
    44 דק'
    לימוד והעמקה ספר שמואל

    רוח ה' של דוד ושל שמואל

    שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

    בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

    הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
    40 דק'
    מלכים - הרב עידו יעקובי

    סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה

    מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא

    המהלך האסטרטגי של יהוא/דברי המדרש המנגידים את אברהם ושרה מול אחאב ואיזבל/הסבר מחלוקת האמוראים מה היה הגורם שהטעה את יהוא בעבודת הבעל/הריגת עתליה את כל בני המלך מלבד יואש.

    הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
    חמדת השבת

    חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון

    הרב בצלאל דניאל | אייר תשפ"ה
    פרשת שבוע

    פרשת השבוע: על אהבה, איבה ורוח רעה במשפחה

    הרב יוסף כרמל | אייר תשפ"ה
    46 דק'
    פשט ודרש – הרב משה גנץ

    אמונה באה עם השכל

    אין לחשוד בחז"ל על קביעת דברים שאינם מסדרים עם השכל, מבט רחב על דבריהם מאפשר להבין את המסרים העמוקים שלהם דוקא מתוך העמידה על האמת כפי שהשכל מקבלה. דרשות רבות נוצרו בדרך שיבינו כי אנם הפשט ויחפשו את המסר שחבוי בהם.

    הרב משה גנץ | ט"ז אייר תשפ"ה
    קרוב אליך

    קרוב אליך – אמור

    עלון מספר 555

    עלון מספר 555

    רבנים שונים | אייר תשפ"ה
    undefined
    55 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ד

    הרב אלי סטפנסקי | י"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    54 דק'
    שבועות

    שבועות דף י"ג

    הרב אלי סטפנסקי | ט"ז אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    ל"ג בעומר

    'בר יוחאי נמשחת אשריך' - מקורם והסברם של פיוטים על רבי שמעון בר יוחאי

    הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
    undefined
    5 דק'
    אמור

    פרשת אמור – איך יתכן שיש לי יום יום חג?

    הרב מאיר גולדויכט | אייר תשפ"ה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il